שוב, העיתונות מלאה בפרשנות אודות "התקרית" בליל המיקרופונים, שבין ראש הממשלה לשעבר, רב-אלוף במיל. אהוד ברק וח"כ לשעבר, משה שחל. אמנם במקום פרצה מהומה, נשמעו קריאות בוז, תמיכה, מחיאות כפיים וחוסר סדר מוחלט שטף את המקום, למרות הכול ברור, כי התקרית לא הייתה יותר מתרגיל מתוחכם שסלל דרך בטוחה לברק.
זה היה משחק של שחקנים. "אני בוש ונכלם" אמר שחל, שחקני "הבימה" אחד אחד. שחל, שליחו של פרס, יזם את האירוע בהסכמתם של פרס וברק. כל זאת כדי להכניס את ברק לעניינים. אכן, ברק יהיה שר בממשלת שרון המחודשת מטעמו של פרס. האירוע נועד להסיח את דעתם של האחרים. הכול היה מתוכנן מראש ובוצע בצורה מעולה בסגנון "הסיירת". ברק יתמוך בפרס וזה יספק לו שקט תעשייתי עד לבחירות בשנת 2006.
באולם "בית החייל" בתל אביב לא היה מצנח טוב יותר או סולם מספיק גבוה, כדי שאהוד ברק יוכל לרדת דרכו ושם לפגוש את ראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס. פרס עבור אהוד ברק - "שטיח אנכי" כדי להכניס אותו לשורת המצליחנים של מפלגת העבודה התשושה והמזדקנת. צריך מישהו חזק ליד פרס בסמטאות החשוכות.
הוא צריך את ברק לידו, כדי שזה ימשיך את המשא-והמתן שהיה עם האבא של השליט הנוכחי בסוריה. נמאס לו מענייני השכנים העקשנים שמסרבים לקבל הכול, ממש הכול. הוא בהחלט צריך את ברק, הוא לפחות מנגן על הפסנתר, האחרים מנגנים על הנשמה. במקרה של ממשלת אחדות, מקורבים אומרים שברק יתמודד על תפקיד שר. וזה לא היה מתוכנן?! נו, באמת, צריך אחד שיגיע לממשלה לא בזחילה, כל השאר זוחלים והוא ירוץ, כמו על כנף המטוס, כמו בסיירת, כמו במחתרת?
אם הוא לא יהיה שר בממשלת שרון, מה ומי יעסיקו את ברק? אז כדי שלא יעשה רעש וינגח בפרס, ימליץ האחרון למנותו לשר לענייני הינתקות, עזיבה או נטישה, איך שתרצו להגדיר את התופעה. הוא כבר עשה את זה בלבנון ויש לו ניסיון. אז, ברק יתמוך בפרס, כדי שהוא ימונה לשר. כמו כן ידוע לכל בר-דעת כי כל שרי מפלגת העבודה ירצו לממש חלום חיים, והחלום הוא להיות שרים בממשלת אריאל שרון, אז הם, כולם ביחד, ינטשו את פרס ורק אהוד ברק יתמוך בו ביום המכריע לראש השבט.
פרס יקבל את תפקיד שר ה... איזה? שר לענייני שלום? שלום פנימי ושלום חיצוני. עוזי כהן כבר מחלק תיקים והציע תפקיד מוכר לפרס: השר לפיתוח אזורי. פרס יפקיר את שינוי, אילו ידע כי זה יהיה לטובתו, ואולי הוא יעשה את ההפך, כי זה יהיה לטובתו, ישדך את ש"ס לשינוי ואולי יגרום להקמת ממשלה רחבת כנפיים, רחבת זרועות, מקצה לקצה, בניצוחו של המאסטרו שרון, ואז יהיה צורך להרחיב את שולחן הממשלה או להוסיף שולחן קטן יותר לפני השולחן הגדול, כדי שיהיה מקום עבור כל השרים, גם לאלו חסרי התיקים וגם לאחרים ללא המושבים בכנסת ישראל. בסופו של דבר, יד רוחצת יד, תן לי ואתן לך, שמור לי ואשמור לך. הכל למען הג'וב ומה שהיה זה יהיה. ומי המסכנים? והרי חז"ל אמרו: "... מיהו... השמח בחלקו...".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
