לקראת ביקורו הקרוב של נשיא ארה"ב
ברק אובמה בארץ שוב נשואות העיניים לשחרורו הקרוב של יונתן
פולארד מן הכלא האמריקני. הקמפיין למען המרגל השבוי תופס בימים אלה יותר ויותר תאוצה, כשבראש מבקשי החמלה מצויים כרגיל, מלבד הרעיה אסתר, גם נשיא המדינה,
שמעון פרס, וראש הממשלה,
בנימין נתניהו. אל התותחים הכבדים האלה עומדים להצטרף גם שבוי החמאס,
גלעד שליט, ומלכת היופי הישראלית הטרייה, האתיופית יטאייש אנאו.
יש, אומנם, להניח שאובמה יתייחס בכובד-ראש לפנייתם של ראשי המדינה אליו, כמו גם ששמורה לו פינה חמה בלב לגלעד וליטאייש, ובכל זאת לא יהיה בגיוס התותחים הכבדים האלה כדי לרכך את ליבו. עם כל הרצון לסייע, נבצר מאובמה, כמו מנשיאי ארה"ב הקודמים, לפעול לשחרורו של יונתן פולארד, אף שסמכות החנינה נתונה בידיו כנשיא. אובמה, ממש כמו אותם נשיאים שקדמו לו, אינו מתכוון להטיל וטו על החלטתם התקיפה של ראשי סוכנות הביון האמריקנית, הרואים בפולארד אסיר-עולם ללא תקנה, שלא יסולח לו אי-פעם, ושלהם שמורה, מבחינתו, המילה האחרונה בעניינו של המרגל הישראלי.
ראשי השלטון בישראל, שפנו אינספור פעמים לנשיא ארה"ב, מודעים זה מכבר לבעיה האקוטית, ובכל זאת גובר אצלם מפעם לפעם הרגש החם על ההיגיון הקר, ולו גם בשל מערכת הלחצים הכבדה המופעלת עליהם. מה שברור הוא שבשום מערכה ציבורית - לא של עצומות, הפגנות, או פניות - לא יהיה כדי לשנות את רוע הגזירה, וניסיון העבר הרי מעיד על כך כאלף עדים.
בשורת האיוב מסתבר שגם במצב הרגיש שנוצר במערכת היחסים הישראלית-האמריקנית, לרגל בואו של אובמה, לא יהיה כדי להושיע. שום מחווה של הנשיא האמריקני ושום עסקה הדדית בין שתי המדינות לא תצליח להביא לפולארד את הישועה שהוא מייחל לה כל כך.
עם כל הכאב והאכזריות הכרוכים בדבר, הגיע הזמן לעכל את בשורת האיוב המרה. אחרי ככלות הכל קיים פער עצום בין התייחסותה של ישראל לעניינו של פולארד לבין ההתייחסות האמריקנית אליו. בעוד ישראל מכירה לו טובה על מה שעשה למענה - הרי שהאמריקנים רואים זאת בעין רעה. מבחינתם נסחף פולארד להרפתקה מסוכנת, שהזיקה לארה"ב באורח בלתי-הפיך, שאין לו כל סליחה וכפרה. למען הגילוי הנאות עלי להודות שגם כותב שורות אלה נסחף בזמנו בסערת הרגשות לשחרורו של יונתן פולארד. כחבר מערכת
ידיעות אחרונות כיסיתי את המערכה שניהל הוועד הראשון לשחרורו של יונתן פולארד. הייתי אז תמים למדי והאמנתי בכל ליבי שאם אצליח לשמש לפה לוועד למען השחרור - יגדל הסיכוי לפדייה מן השבי. עדי הוא העיתונאי אמנון דרור, איש היומון "למרחב" דאז, שכיהן גם כיו"ר הוועד. לצערי הרב התבדיתי מהר וגם למדתי עם זאת בבירור שכל פנייה לנשיא-ארה"ב בעניינו של פולארד לא רק שלא תוסיף - היא אפילו תגרע!
