לחיזוק מסר מקובל להיתלות באילנות גבוהים. הנשיא
ברק אובמה חושב שהסופר דוד גרוסמן הוא אילן גבוה. מהסיבה הזו הוא בחר להעביר מסר מדיני מעל ראשי המדינה באמצעות ציטוט מפיו: "לשלום אין ברירה, יש לגשת באותה נחישות ויצירתיות כפי שניגשים למלחמת אין ברירה" (נובמבר 2006). באותו נאום ממנו שלף אובמה את הציטוט, האב השכול גרוסמן האשים את
אהוד אולמרט, שאינו עושה מספיק למען השלום.
אובמה כמו גרוסמן מסתכלים על השלום מנקודת מבט מערבית, שהיא שילוב של רומנטיקה ואינטרסים. אלא שנקודת המבט של אויבינו, אחרת. מבחינתם, השלמה עם מדינה יהודית על אדמה שנגזלה מהם - כך הם טוענים! - פירושה השפלה לאומית נצחית. ועד שהאדמה לא תוחזר, מנהלים את הסכסוך עם הגזלנים על-פי "תורת השלבים".
יום אחרי נאום אובמה בבנייני-האומה (21.3.13), שבו הביא את הציטוט מפי גרוסמן, מתפרסם בגלובס ראיון עם אולמרט שבו האשים את נתניהו בכל תחלואי המדינה. זה החזיר אותי למאמר ישן שכתבתי ("לאהוד אולמרט מדוד גרוסמן"), שבו העליתי סרטונים בהם גרוסמן מאשים את אולמרט שלא עשה מספיק למען השלום (4.11.06).
יומיים אחרי (6.11.06), בראיון שהעניק ל
יאיר לפיד, אולמרט השיב לגרוסמן שהוא מתכוון להפוך "כל אבן" כדי להגיע להסכם עם הפלשתינים. ואכן, הוא הפך "כל אבן", וגילה שבצד השני אין מי שיחתום. זאת הזדמנות להזכיר, שבאותו זמן שאבו-מאזן דחה את הצעת אולמרט, הוא ידע בוודאות, שמחליפו יהיה נתניהו, שהוא "פחות נדיב". מה שמוכיח, שכשלא רוצים שלום - המחיר לא משנה.
צדק אולמרט כשהדף בנימוס את הטענות הילדותיות של גרוסמן, ושיקר אולמרט שהאשים את נתניהו, באותה אשמה שגרוסמן האשים אותו. רק שקרן כמו אולמרט יכול לעשות שימוש כפול באותו מסר.
הטענות הקשות שהטיח גרוסמן באולמרט לא היו הוגנות, מהסיבה הזאת אובמה לא צריך לצטט אותו. כולנו היינו כאן וראינו: אולמרט באמת ניסה. הוא הלך הכי רחוק שאפשר, ולא הצליח להביא הסכם. הבעיה עם אולמרט שהוא רוצה ליהנות משני העולמות המניבים. זה של דובר האמת, וזה של השקרן. האמת הרבה יותר פשוטה: אין שלום בגלל שהפלשתינים לא רוצים (מישהו שכח שיש גם חמאס). כל השאר, פוליטיקה מלוכלכת. הלכתי לארכיון...
לפניכם שלושה סרטונים:
בסרטון הראשון - הבאתי את הקטע שאובמה בחר לצטט מנאום גרוסמן!
בסרטון השני - אולמרט הודף את טענות גרוסמן: אין אבן שאני לא הופך.
בסרטון השלישי - אולמרט מאשים את אבו-מאזן שלא חתם על הצעתו הנדיבה.