במדינה ישראל חיים כיום כ-6 מיליון יהודים. הם מזוהים כדמות החדשה של היהודי: עצמאי, חכם, משכיל, מאושר וחופשי. יהודי שיעמוד על שלו, יגן על מולדתו ועל חייו. היהודי, שבמשך 2000 שנה חי בשולי החברה, בהחלט נעלם ובמהירות. כמו-כן, כ-7 מיליון יהודים חיים מחוץ לישראל, הם נקראים יהודי התפוצות והם לא כמו הישראלים. אך המכנה המשותף לכל היהודים הוא היותם יהודים.
מדינת ישראל הוקמה, ועדיין נתמכת במידה רבה, על-ידי יהודי התפוצות, אך קשר החיבור, הנחוץ ביותר, בין היהודים בכל רחבי העולם וישראל הולך ונחלש. כיום יהודים רבים מצהירים שאין להם הרבה משותף עם ישראל ואינם מזדהים עם המדינה היהודית; ישראל אינה מייצגת את הערכים היהודים שלהם או תופסת מקום חשוב במחשבותיהם ומעשיהם.
יש שטוענים שיהודי התפוצות לא מקושרים, כמצופה וכדרוש, לישראל וזה לא בסדר ודורש התמודדות. מאמץ עצום חייב להיעשות כדי לתקן מצב זה. הסיבה: במלחמת העולם השני היטלר לא רצה להרוג את היהודים, הוא רק לא רצה שהם ייחיו בכל מדינה שהוא כבש וקיווה לשלוט עליה. מאחר ששום מדינה, כולל ארה"ב, לא פתחה את שעריה כדי לקלוט את מיליוני יהודי אירופה, היטלר פיתח את רעיון "הפתרון הסופי": אף אחד לא רוצה את העם המגעיל הזה אז אני פשוט אפטר ממנו, אהרוג את כל היהודים.
אבל כיום ליהודים יש מולדת ואם, חס וחלילה, הם לא יהיו רצויים יותר במקום שבו הם חיים, כפי שנראה שקורה ברוב מדינות אירופה, יש להם בית אליו יוכלו ללכת ושבו הם רצויים ודרושים.
ישראל היא גופו של העם היהודי; ירושלים היא הלב של העם היהודי שדרכו דמם של כל היהודים זורם. על-מנת שעם ישראל ישרוד, על-מנת שיהודים החיים בכל מקום שהוא בעולם יהיו מסוגלים ללכת בראש מורם, עם כבוד וללא ירא, חייבים להתייחס ולהתנהג אל ישראל כך ולכל יהודי בעולם צריך להיות עניין ותמיכה מרובה במדינה, גם אם הוא או היא לא מסכימים עם עניין זה או אחר שקשור למדינה היהודית.
מדינת ישראל היא תופעה מיוחדת ואין מדינה דומה לה, נס שקרה ליהודים לפני 65 שנים. בסופו של יום כל אדם על פני כדור הארץ, יהודי או לא יהודי, יכול למצוא משהו במשותף עם ישראל, אך בעיקר היהודים חייבים למצוא קשר עמוק עימה.
זה מביא אותי ליולי 2013 ומשחקי המכביה, אירוע הספורט השלישי בגודלו בעולם והאירוע היהודי הגדול ביותר, המתקיים בישראל, כל 4 שנים, שנה לאחר שהאולימפיאדה התקיימה.
בעבר כתבתי על המכביה: "תשכחו מהאולימפיאדה - התחילה
הספירה לאחור למכביה ה-19". עם זאת, אני רואה את הצורך לגעת בנושא שוב, מבעד לעדשה חדשה של הנוער היהודי, מנהיגי המחר.
לראשונה פגישתי את תמי אדמס באוגוסט 2012, כאשר, כמוני, היא השתתפה בפגישה של תומכי משחקי המכביה עם סטיב סובורוף, יו"ר משחקי המכביה ה-18 ואייל טיברגר, מנכ"ל אירגון מכבי העולמי, בישראל.
תמי סיפרה לי שביתה, שחקנית כדורעף, רוצה להתקבל לקבוצת מכבי לוס אנג'לס למשחקי המכביה לנוער. הצעתי לתמי ליצור קשר עם מועדון מכבי לוס אנג'לס כדי לראות איך ביתה יכולה לפנות ולהתקבל כחברת הנבחרת. בחודש ינואר 2013, תמי הודיעה לי שביתה, מישל, התקבלה לנבחרת הכדורעף של לוס אנג'לס למשחקי המכביה ה-19 של שנת 2013.
לאחרונה, בפגישה נוספת של תומכי משחקי המכביה עם אייל טיברגר וסטיב סובורוף, אותה אירח מרווין מרקוביץ, בעל אולם מארק לאירועים, פגשתי את מישל אדמס. התנהגותה ואופיה נתנו לי סיבה טובה לשייכה לקטגוריה של מנהיגי העתיד של התפוצות שיחברו יהודים עם ישראל בדרכים שלא היו בעבר.
מישל, בת ה-15, היא תלמידה בבית הספר התיכון בוורלי הילס, בקליפורניה. היא חברה בקבוצת הכדורגל והכדורעף ומזכירת Teen BHED ארגון שירות מודעות בקהילה שמגייס כספים למערכת החינוך בבוורלי הילס. בקיץ האחרון מישל השתתפה בטורניר של JCC ג'יסיסי-מכבי (
קישור), ביוסטון, טקסס.
הייתי סקרנית לדעת איך מישל התקבלה לנבחרת מכבי לוס אנג'לס בכדורעף למשחקי המכביה, וכמו-כן מה דעתה על ישראל. ערכתי ראיון עימה:
נג:
איך הגעת להשתתף במשחקי ג'יסיסי-מכבי ביוסטון? מא: "שאלתי את המאמנת שלי איזה טורניר קיץ לכדורעף קיים. היא סיפרה לי על המבחנים ל-JCC. על ג'יסיסי-מכבי לא ידעתי עליהם דבר, נעשיתי סקרנית ורציתי לשחק. הופעתי לכל המבחנים, כי לא הייתה לי מספיק זמן משחק. בחרו בי וטסתי ליוסטון. שם, כ-1000 בני נוער יצרו אחווה נהדרת. כולנו היינו דומים, מבית יהודי, גם אם הגענו ממקומות שונים, ואהבתנו לספורט. כולנו היינו כאחד. ביוסטון הייתה קבוצה ממכבי ארה"ב שחלקה פליירים. לקחתי אחד וחקרתי את הנושא.
ואז אמא שלי השתתפה בפגישה שבה נפגשתן. התקשרתי למאמנת שלי מהקיץ שעבר ובקשתי ממנה המלצות. מכבי ארה"ב התקשרו אליה ושאלו אותה שאלות על רמה המשחק שלי, הישגי בבית הספר ועל המועדון שבו אני משחקת. בינואר 2013 הודיעו לי שהתקבלתי לנבחרת ואישרו את השתתפותי במשחקים. עכשיו אני מתאמנת ארבע ימים בשבוע לקראת המשחקים ואני גם מגייסת את הכסף הדרוש כדי לממן את נסיעתי ואולי אפילו לעזור לאחרים הזקוקים לעזרה כספית כדי להגיע לישראל ולשחק. לשם כך הקמתי
דף אינטרנט-אישי עבור אנשים שרוצים לתמוך בי ובאחרים.
"משחקי-המכביה" הם בני 81 שנים, המתקיימים מאז 1932. במשחקי שנת 2013, ישתתפו 72 מדינות, 18 מדינות יותר מאשר במכביה ה-18; המכביה מציעה ל-9000 המשתתפים 46 ענפי ספורט שונים שבהם יכולים להתחרות בקטגוריות קבוצה: גילאי 14-עד-18, משחקי ג'וניור; גילאי 18-עד-35, מכביה פתוחה וגילאי 35 ומעלה, משחקי המאסטר.
נג:
איך את רואה את עצמך מתקשרת עוד יותר לישראל? מא: "עם כל ההזדמנויות הנפלאות הנוגעות לישראל יש הרבה שניתן להעשות. התחלתי להתנדב לפרויקט בר\בת מצווה של ג'יסיסי (מרכז קהילתי יהודי); אני מעורבת יותר בפעילויות יהודיות בבית הכנסת הקשורות לישראל. התחברות עם וקשר לישראל חייבים להתחיל מבפנים ורוחנית. אנחנו צריכים לשמור על רמת ההתעניינות של בני הנוער ומעורבותם כך שהם ירצו לפעול. לדוגמה, לקשר אותם לנושאים כמו השואה. אולי אפילו להתחיל פרויקט של "מועדון עט מעבר לאוקיינוס" עם נוער ישראלי, דרך מדיה חברתית.
נג:
מה את רוצה להשיג מהשתתפותך במשחקי המכביה? מא: אני רוצה להיות בקשר עם יותר אנשים בארץ ועם הארץ ולהביא את ניסיוני וסיפורי הביתה כדי לעניין נערים ונערות אחרים ללכת בעיקבותי, להיות מעורבים וכך הגשר עם ישראל ייתחזק".
נג: תודה מישל על המידע. אחיי היהודים, עלינו לטפח את הדור הבא כדי שיוכלו לקחת את הלפיד ולרוץ איתו. מישל היא רק דוגמה אחת, מיני רבות, של צעירים שצריכים להצטרף אליה בדרכה. משחקי המכביה הם הרשת האינטראקטיבית הבינלאומית-יהודית הגדולה ביותר, המשלבת ספורט ובידור ומחזקת אחדות יהודית לאורך רוח ספורטיבית.
דרך תחנת הטלוויזיה
JLTV שתכסה את אירועי הספורט, מעל ל-100 מיליון אנשים יוכלו לצפות במשחקים. בעוד כ-100 ימים המשחקים יתחילו. לישראל אין כפר מכביה עם כל המתקנים ואפשרויות איכסון באזור אחד. לארגן אירוע כזה זה דורש לוגיסטיקה מסובכת וכך המאמץ נעשה מאמץ כל המדינה; כל מדינת ישראל הופכת להיות כפר משחקי המכביה. ספורט מוחק את כל הגבולות.
משימת המכביה היא להיות החוויה הישראלית-ציונית הטובה ביותר, שבה המשתתפים יגיעו אליה כספורטאים ויחזרו ממנה יותר מקושרים ליהדות וישראל וגם יעשו שגרירים חדשים של ישראל.
אם אתם רוצים לחוות בחוויה נהדרת, ניסיון של פעם אחת בחיים, אלא אם כן, מכאן ואילך תשתתפו במשחקי המכביה כל פעם, אירזו את מזוודותיכם והצטרפו לחווית חיים עצומה זו, שתתחיל ביולי 18, 2013, עם טקס הפתיחה
באצטדיון טדי בירושלים ותסתיים ב-30 ביולי, עם טכס הסיום והרבה דמעות של שמחה וגאווה.
