בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חלק א' - מצעד החיים ● יש רושם שבמצעד החיים, כמו גם באירועים אחרים של השואה הופכים כל הנספים היהודים לציונים, מה שאינו נכון ופוגע בזכות האדם להגדיר עצמו
היום בתוכנית הבוקר של ערוץ עשר הייתה התייחסות לעלות המסע לפולין. המתדיינים דנו בצורך לאפשר לכל תלמיד להגיע לפולין - לאושוויץ. לדעתי, הנושא הכספי אינו השאלה המרכזית. השאלה היא מבחינת תהליך החינוך, מהי המטרה של המסע והאם היא מוצדקת וראויה? אני שואל שאלה זו גם נוכח העובדה שבישראל גרים קשישים ניצולי השואה, חלקם בתנאים מחפירים בהם הם נדרשים לבחור בין תשלום עבור תרופות או עבור מזון. אפשר ללמוד על השואה מפיהם, אפשר לבקרם בבתיהם, הרי ניתן להפגיש כל תלמיד בישראל בכיתות המסוימות הנוסעות לפולין עם ניצולי השואה. מבחינת לימוד הרי יש מרכזים משמעותיים שבם ניתן ללמוד, לצפות בסרטים ולהכיר מקרוב. האם כל התלמידים היו ביד ושם? האם נסעו לתל יצחק? ביקרו בקיבוץ לוחמי הגטאות? מבחינה היסטורית צריך לזכור שהתנועה הציונית לא הייתה התנועה הגדולה ביותר בקרב היהודים. ערב מלחמת העולם השנייה ניצבו מולה, מחד מפלגת הבונד הסוציאליסטית, מאידך האורתודוכסיה האנטי ציונית כמו גם חוגים שראו עצמם כשייכים למולדותיהם האירופאיות. יש רושם שבמצעד החיים, כמו גם באירועים אחרים של השואה הופכים כל הנספים היהודים לציונים, מה שאינו נכון ופוגע בזכות האדם להגדיר עצמו. מדינה אינה מקלט בני הנוער ההולכים בפולין עטופים בדגל ישראל או מנפנפים בו, הם בני נוער מתריסים, אבל מחד אין פולין של ימינו פולין של אז, מה גם שהייתה במידה רבה קורבן לגרמניה הנאצית, ומאידך מדובר בחיזוק תפיסת הקורבניות, שיש בה בכדי לשבש את הפרספקטיבות הפוליטיות של ימינו. מהשואה ובכלל ממלחמת העולם השנייה יש להפיק לקחים. יש לזכור שמדובר בפשע נגד האנושות. פשע במלוא מובן המילה, שחומרתו קשה להבנה אנושית. אבל מבחינה פוליטית יש להיזהר מהסקת מסקנות מוטות. לא כל היהודים היו ציונים. רבים מהם כשיכלו להגיע לארץ ישראל לא רצו בכך בשנות השלושים. לאחר מלחמת העולם השנייה הגיעו רבים מהם לארצות המערב כמו: ארה"ב, קנדה ואוסטרליה ועוד. כיום כעיקרון יכולים כל היהודים להגר לאן שהם רוצים. אסור להפוך את ישראל למקלט בטוח ליהודים. מדינה אינה מקלט. ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטית של כל אזרחיה. מדינה, בה קיים לאום אזרחי (גם כלקח ממלחמת העולם השנייה ומתפיסת הלאום האתני בגרסתו הקיצונית), מדינה ישראלית של כל אזרחיה, מדינה שערך החרות הוא המרכזי שבין ערכיה.
|
|
הכותב הוא פובליציסט, חבר עמותת "אני ישראלי".
|
|
תאריך:
|
08/04/2013
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2013
|
|
יוסי ברנע
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
אלטע קאקער
|
10/04/13 06:14
|
|
ערב יום השואה שנת אלפים ושלוש-עשרה. חולצה לבנה, כזו כמו של יום חג, כבר מחכה, מוכנה, תלויה על ידית הדלת. מוזיקה עצובה, עדינה אך רועמת, מתנגנת ברדיו, מרחפת בבית כמו ענן שמתאפק לא לרעום.
|
|
|
יום הזיכרון לשואה ולגבורה עומד השנה בסימן 70 שנה למרד גטו ורשה, שפרץ ב-19 באפריל 1943. כינוסים שעורכים "יד ושם" ומוסדות הנצחה אחרים, ושיעורים שניתנים בבתי-הספר בנושא השואה, עומדים בדגש על אירוע זה, שהוא הביטוי העילאי לגבורה היהודית ברגעי הייאוש הנוראיים.
|
|
|
בהיסטוריה של העם היהודי בעולם ובישראל התרחשו טראומות לאומיות. הסיפורים, המחקרים, הסרטים וכל צורות התיעוד עוזרים לזכור אותן ולדעת מה קרה שם. אנו מתייחדים עם זכרם של ששה וחצי מיליון היהודים שנספו בשואה. אנחנו מדברים על "שואה ותקומה" ומציינים שמדינת ישראל קמה למרות שלגרמנים הייתה תוכנית מפורטת שנועדה להכחיד את העם היהודי. אבל מלבד הזיכרון ה"סטטי" של השואה שיקבל ביטוי היום ומחר בטקסים לאומיים ואחרים, ישנם לקחים נוספים לטראומה הזו והם הומאניים אוניברסאליים. כלומר, ישנן שתי זוויות ראייה על לקחי השואה, המשלימות זו את זו.
|
|
|
ערב יום השואה. הטקס הממלכתי ברחבת יד-ושם. כמו בכל שנה, מילים גדולות, סופרלטיבים עפים שם כמו זיקוקים ביום העצמאות. עוד מסיבה עם "קונפטי" של אחיזת עיניים כלפי הציבור. מנגנים על כל מיתרי הרגש, מכריזים על שואה היסטורית ומצמידים לה קלישאות ריקות, ובהבל פה מכריזים גם על האויב הבא ועל השואה העתידית (כי הרי "בכל דור ודור..."). ואז מישירים מבט לקהל, מנמיכים את הווליום, מעבירים לקול בס עמוק, מרצינים מבט, ואומרים בשקט, משפט שתפקידו לשמר את האמון במנהיג הכי שקרן שהיה כאן מאז ומעולם, ופולטים את המילים: "לא תהיה עוד שואה".
|
|
|
הגיע הזמן שמישהו ינפץ את הסיסמה הדורשת זכויות מיוחדות לניצולי השואה. המדינה הזו עשתה את המקסימום עבורם - היא הביאה אותם לארץ, שיקמה אותם פיזית ונפשית, הם הקימו משפחות והולידו ילדים, הם עבדו ויצרו ושירתו בצבא; בקיצור, מה ההבדל ביניהם ובין כל צעיר בארץ ערב מלחמת השחרור?
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
דן מרגלית
אם נתניהו אינו כשיר מה זה אומר? שאילו היה צעיר במצבו האישיותי עתה היו דוחים את גיוסו לצה"ל? מונעים את קבלתו ליחידת אבטחה של השב"כ?
|
|
|
צבי גיל
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
|
|
|
איתן קלינסקי
גם אני נמניתי על השואלים מדוע פרשת "מצורע", פרשה לא נעימה, על כל נגעיה הקשים מופיעה ערב חג הפסח חג החרות
|
|
|
אמיר אביבי
המתקפה האירנית כשלה לחלוטין והעניקה למדינת ישראל הזדמנויות להבין את כוחה מול אירן, ליצור בריתות חשובות, לרתום את דעת הקהל העולמית, ולקבל חופש פעולה בעזה ובלבנון עם זאת, המתקפה גם...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|