תאונת משפט

כמו בכל תאונה קטלנית ונוראה במיוחד, גם הפעם אנו שומעים שלנהג המשאית שהרגה (יום ד', 10.4.13) שישה בני אדם בצומת נשר, יש שורה ארוכה של הרשעות קודמות. ליתר דיוק: 16 במספר. שליש מתוכן נוגעות למצב הטכני של המשאית שבה נהג. ושוב אנו שומעים שהוא ביצע עבירה ברגע בו התיישב מאחורי ההגה, כאשר המטען במשאית חרג ב-25% מהמכסימום המאושר.

מי שמכיר קצת את מערכת בתי המשפט לתעבורה, לא ממש מתפלא. בתי המשפט הללו הוקמו כדי לעסוק בצורה מקצועית ומתמחה בתחום התעבורה, אך בפועל הפכו לבתי חרושת הפועלים בשיטת הסרט הנע. וגרוע מכך: הם עוסקים בשורה ארוכה של עבירות ותיקים שספק אם בכלל צריכים להגיע לבית המשפט.

שלא יהיה ספק: על כל עבירה צריך להיענש, ועבירות גדולות מתחילות בדרך כלל מעבירות קטנות. אך מדוע שופט תעבורה צריך להקדיש חלק ניכר מיומו לשימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה או לנהיגה בלי ביטוח? אלו הן עבירות שמן הראוי להטיל עליהן קנס, ולקבוע שמי שיבקש להישפט ויורשע - ישלם קנס גבוה פי עשרה. אין ספק שכך יקטן מאוד העומס, ולו רק משום שרוב הנהגים יעדיפו שלא להסתכן גם אם יחשבו שהצדק איתם.

הקטנת העומס היא שתאפשר לשופטים להתמקד בעבירות החמורות שיוצרות סכנה אמיתית ומיידית לכל המשתמשים בכביש: מהירות מופרזת, אי-ציות לרמזור, נהיגה בשכרות, עודף נוסעים, מטען יתר ועוד. במצב זה העבירות הקשות יטופלו בתשומת לב, ולא כלאחר יד כעוד תיק אחד מבין עשרות הנשמעים ביום.

נקודה חשובה מאוד היא חומרת הענישה. קיימת תפיסה מוטעית, לפיה עבירות תעבורה אינן "ממש" עבירות פליליות. לתפיסה הזאת שותפים גם כמה וכמה שופטים, המתייחסים לעיתים לעברם הפלילי של נאשמים במילים כמו "חוץ מעבירות תעבורה, עברו נקי". זוהי שגיאה עצומה. קודם כל, עבירה היא עבירה היא עבירה. שנית, מי שבצורה שיטתית מבצע עבירות תעבורה, מפגין בכך שהוא מזלזל בחוק. לכן, כאשר הוא נתפס למשל על גניבה - יש לקבוע שזהו עבריין מועד.

קל וחומר שהדברים אמורים כאשר עסקינן בעבירות התעבורה עצמן. בתי המשפט - הן לתעבורה והן בערכאות הערעור - נוטים להתייחס בסלחנות לעברייני תעבורה, ובדרך כלל יש צורך בשורה ארוכה של עבירות עד שהרישיון נשלל לכמה חודשים. יתרה מזאת: רחמנות יתרה מופגנת כלפי מי שהנהיגה היא מקור פרנסתם, בנימוק שאין לגדוע את מטה לחמם. ההיגיון הרי צריך להיות בדיוק הפוך: נהג מקצועי צריך להיות הרבה יותר זהיר, ואם הוא מבצע עבירות - יש להרחיק אותו מן הכביש דווקא משום שהוא נמצא בו שעות רבות מדי יום.

אם בתי המשפט ורשויות התביעה היו פועלים בצורה שתיארנו כאן, מותר לנו לשער שהרוגים רבים עודם היו בין החיים ונכים רבים עודם היו בין הבריאים. כדי להילחם בתאונות, יש צורך בשינוי תודעתי גם של התובעים והשופטים, אשר יבינו שחובתם הראשונה במעלה היא כלפי הציבור: להגן על רכושו, גופו וחייו. כל השאר הוא שיקול משני.