השוטר גל הורן רואה את עצמו מעל בית המשפט העליון. זהו הפירוש היחיד שניתן לתת להתנהגותו, כפי שבאה לידי ביטוי כאשר ערך חיפוש בלתי חוקי בקטנועו של יניב פז, וכפי שעולה מפסק דינו (20.3.13) של שופט בית המשפט לתעבורה בחיפה, שלמה בנג'ו.
הורן ועמיתו דוד שרביט נכנסו אחרי פז לתחנת דלק בקריית אתא, דרשו ממנו להזדהות וערכו חיפוש בתא שמתחת למושב. שם מצאו שרידי קנביס, ובעקבות זאת נדרש פז להתלוות אליהם לתחנת המשטרה. הוא הסכים לבדיקת שתן, בה התגלו שרידי חשיש. בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על נהיגה תחת השפעת סמים.
סניגורו של פז, עו"ד משה טברו, טען שהחיפוש היה בלתי חוקי ובשל כך יש לפסול את כל מה שאירע בעקבותיו. בנג'ו קיבל טענה זו וזיכה את פז, תוך שהוא קובע שהחיפוש נעשה בניגוד להוראות החוק ובניגוד לפסיקת בית המשפט העליון. לדבריו, לא הייתה להורן ולשרביט כל סיבה נראית לעין לערוך את החיפוש, ובניגוד לדבריהם בבית המשפט - הסם לא היה גלוי לעין, אלא היה צורך לחפש אותו בצורה פעילה בתוך התא.
הורן טען, כי די היה בכך שפז לא התנגד לחיפוש כדי להכשירו. על כך אומר בנג'ו, כי הדבר מנוגד לחלוטין לפסיקת הנשיאה דאז,
דורית ביניש, בפסק דין בן-חיים משנת 2012, אשר עסק בהשלכותיו של חיפוש בלתי חוקי:
"דברים אלה אינם מקובלים על בית המשפט באשר הם נוגדים לחלוטין את הוראות הדין. השוטר היה חייב להבהיר לנאשם במפורש את בקשתו לערוך חיפוש, בטרם עריכתו, לבקש את הסכמתו של הנאשם מתוך הבהרה כי מזכותו להתנגד לחיפוש, ולערוך חיפוש רק בכפוף להסכמה זו. משלא ניתנה לו הסכמה מפורשת, לא הייתה לשוטר שום סמכות חוקית לערוך חיפוש בכליו של הנאשם".
בנג'ו מדגיש, כי הימנעותו של פז מלהתנגד לחיפוש, אינה אלא תוצאה של המפגש המלחיץ בין אזרח לשוטר, וחששו הטבעי של האזרח שמא התנגדותו תעורר את זעמם של השוטרים ותביא להסלמת האירוע. הדברים נאמרו במפורש בידי ביניש בפסק דין בן-חיים, מזכיר בנג'ו.
לדברי בנג'ו, אין להקל ראש בצורך למגר את הפשיעה בכלל ובכבישי הארץ בפרט, אך לצד אינטרס ציבורי חשוב זה - ניצבים אינטרסים וערכים נוספים שבית המשפט חייב להגן עליהם, ובהם שמירה על זכויות יסוד של האזרח, שמירה על טוהר ההליך המשפטי והקפדה על זכויותיו של הנאשם. בית המשפט חייב להגן על האזרח במקום בו נחצים הקווים האדומים, הוא מסכם, שכן "לא ניתן להילחם בפשע במחיר פגיעה בזכויות אלה".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
