סיסמת הקרב המפורסמת של
יאיר לפיד, במערכת הבחירות של רשימת יש עתיד, קודם שהורכבה ה
ממשלה החדשה וקודם שנתמנה הוא לתפקיד שר האוצר בה, הייתה "איפה הכסף?". בשמו של מעמד הביניים שאת דגלו הניף יאיר לפיד כדוברו ודברו של מעמד זה, הצביע יאיר לפיד, בטורו השבועי בעיתון ובהופעות פומביות על כך, כי "דופקים" את מעמד הביניים וכי ניתן לחסוך כסף במקומות אחרים, תחת שיהיה זה על חשבונו של מעמד הביניים.
משנכנס יאיר לפיד לתפקידו כשר האוצר, נקלע הוא לתקרית המביכה המוכרת לכל, בשם: "פרשת ריקי כהן מחדרה, המשתכרת 20,000 שקלים לחודש". משהעירו ליאיר לפיד, כי לא מדובר במישהי ממעמד הביניים, אלא במישהי המשתייכת לאלפיון העליון, אם כי לא במעמד הגבוה ביותר שבו, "נזכרו" דובריו לציין, כי מדובר במשכורת "ברוטו" ועוד תירוצים מתירוצים שונים, שנשלפו - בדיעבד ולאחר מעשה - מן השרוול.
בניסיון להישאר שר אוצר פופוליסטי, המטיל גזירות כלכליות על הציבור, אך יחד עם זאת לא חותך בבשר החי, דאגו במשרד האוצר לפרסם, כי יוטל "מס עשירים" על בעלי הכנסות גבוהות, כאשר - בדיעבד ולאחר מעשה - התברר כי מדובר בטיפה בים, שכן רשות המיסים אינה אמורה לגבות כספים רבים, כתוצאה מהטלת "מס עשירים" זה. טבעם של דברים, שמספרם של העשירים פחות יותר ממספרם של העניים ולכן גם אם יוטל "מס עשירים" על בעלי מכוניות פאר ועל מוצרי מותרות מנקרי עיניים, הרי מדובר, לכל היותר, באלפים או במאות בודדות ומכאן לא יבוא הכסף.
בשלב הבא בדרך הפופוליסטית של הליכה בין הטיפות, מבלי להירטב ומבלי להרגיז את אזרחי המדינה מצא יאיר לפיד "פתרון" חדש. הפעם הודיע הוא, כי הוא מתכוון להעלות את יעד הגירעון התקציבי ל-4.2% מהתוצר בתקציב 2013 ול-3.5% מהתוצר בתקציב 2014. למי שהדברים אינם ברורים, הרי נגדיר זאת בפשטות - יאיר לפיד רצה להכיל את תרבות האוברדרפט, שהרגילו אותנו הבנקים גם על תקציב המדינה. בקיצור, לפי שיטת לפיד יכולה המדינה להתנהל בסגנון שהיה מקובל ברשתות המזון, עד לפני זמן לא רב, שיצאו בסיסמאות: "קנה בראש השנה, שלם בפסח". או "קנה בפסח, שלם בראש השנה". ובינתיים? בינתיים נשלם אוברדרפט. לא נורא.
מסתבר שהמבוגר האחראי, נגיד בנק ישראל, פרופ'
סטנלי פישר, שנראה תמיד בצילומים הפומביים, בדול ומבודל ממקבלי ההחלטות וכאילו לא בעניינים, נמצא בעניינים עמוק מאוד. סטנלי פישר הודיע ליאיר לפיד בפגישה שהתקיימה בינם, קודם ליום העצמאות, כי הוא מתנגד בתוקף להעלות את יעד הגירעון התקציבי, בתקציב המדינה לשנים 2013-2014. כתוצאה מכך, נאלץ שר האוצר, יאיר לפיד, לחזור בו גם מניסיון פופוליסטי זה והוא ייאלץ כנראה, למורת רוחו, לחתוך בבשר החי. ככה זה בפוליטיקה וככה זה בחיים. בסוף, כשאוספים את שיירי המנגל והחבר'ה טופחים על הכרס ועל גבו של בעל הבית שאירח אותם, מי שמשלם את החשבון עבור מוצרי המזון הוא בעל הבית.
חוק בנק ישראל מגדיר את תפקידיו של נגיד בנק ישראל, לשמש כיועץ לממשלה בעניינים כלכליים, לרבות לעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי-שיוויון בחלוקת ההכנסות בחברה. סטנלי פישר עושה מלאכתו, מאז מונה לתפקידו כנגיד בנק ישראל, בצורה שקטה ותקיפה, לרוב - מאחורי הקלעים. בזכותו לא נקלעה ישראל למשבר הכלכלי שעבר על אירופה והעובר, בימים אלה, על ארה"ב.
ממשלת ישראל אינה חייבת לקבל את המלצותיו של נגיד בנק ישראל, שכן חוק בנק ישראל מעמיד את נגיד הבנק במעמד של יועץ לממשלה בעניינים כלכליים ובעניין צמצום פערים חברתיים וצמצום אי-שיוויון בחלוקת ההכנסות בחברה הישראלית, אולם הוא אינו כופה עליה לקבל את דעתו של הנגיד. בעבר הקרוב, בחודש יוני 2012, קבע שר האוצר דאז,
יובל שטייניץ, בתמיכת ביבי נתניהו כי יעד הגירעון בתקציב 2013, יהיה 3% מהתוצר ויעד הגירעון בתקציב 2014, יהיה 2.75% מהתוצר. דעתם של ראש אגף התקציבים באוצר, גל הרשקוביץ והחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, לפיה יעד הגירעון לשנים 2013-2014, צריך להיות 2.5% מהתוצר, לא נתקבלה.
סטנלי פישר הודיע כבר לממשלה, לפני חודשים אחדים, כי בסופו של חודש יוני שנה זו, מסיים הוא את תפקידו, תוך שהוא נתן להבין, שאין בדעתו להמשיך ולכהן כנגיד בנק ישראל, תקופת כהונה נוספת. ביבי נתניהו לא ניסה אפילו לשכנע את סטנלי פישר להישאר בתפקידו וברור לכל שבעוד חודשיים ומחצה, יתמנה נגיד בנק ישראל חדש. לכן, אין יכול סטנלי פישר "לאיים" כי אם לא יקבלו את דעתו בעניין יעד הגירעון בתקציב המדינה, הרי הוא יתפטר מתפקידו.
למרות שהיכולת "לאיים" בהתפטרות, אינה מצויה עוד בידיו של סטנלי פישר, הרי מעמדו הציבורי המוכר ברחבי העולם והיותו פרופ' מוכר לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד, מי שכיהן כמשנה ליו"ר קרן המטבע הבינלאומית והיותו, בין היתר, מנחה עבודת הדוקטורט של ד"ר בן
ברננקי, המשמש כיום כיו"ר הנוכחי של הבנק הפדרלי, הבנק המרכזי האמריקני, אינה מאפשרת להתעלם מהמלצותיו לממשלת ישראל.
יאיר לפיד, מתחיל את צעדיו הראשונים כשר האוצר בממשלתו השלישית של ביבי נתניהו, כברווז צולע. נתניהו מביט כבר אל האופק הפוליטי של שלב הפרישה. יאיר לפיד מביט אל האופק הפוליטי של שלב הזריחה. צעדים פופוליסטיים, דוגמת הטלת "מס עשירים" או ניסיון להעלות את יעד הגירעון בתקציב המדינה, לא יפתרו את הגירעון העצום הקיים, כיום, בקופת המדינה. שר אוצר חייב להיות נאמן לתפקידו ולא לציבור בוחריו ובהתנגשות בין השניים - למרות אובדן הפופולריות הקשורה בכך - נדחק ציבור הבוחרים אל הצד. שיקול אחר ידרדר את המדינה לעברי פי פחת כלכליים ואין מי שיעצור אותם עוד, שעה שהמבוגר האחראי עוזב בעוד חודשיים וחצי.