"אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים" זה המסר העיקרי שנקלט מדברי הרהב והזחיחות של שר האוצר אתמול בכנסת.
שר האוצר שכח שהבחירות הסתיימו, וכעת הוא אמור להיות מנהיג של כל עם ישראל, ולפחות עד עתה נכשל עקב העדר כישורים בסיסיים.
אנו מדברים על שוויון, אנו מדברים על ליבה, אנו מדברים על שילוב במעגל העבודה, האם כל אלה יבואו בגישה פטרנליסטית של "אני מחליט ואתם תבצעו" או שמא בגישה של שיתוף, בואו נתקרב ובואו נעבוד ביחד על המשותף?
האם התשובה למתקפה של קריאות מספסלי האופזיציה היא מתקפת נגד של עלבון כלפי קהילה שלמה? כלפי מנהיגי קהילה שלמה? זו בדיוק הייתה דרכו השגויה מהיסוד של טומי לפיד, זו הייתה שיטתו: לשון מושחזת, הדרה, ועלבון, עלבון הדרה ולשון מושחזת - ותראו מה יצא מזה, חיסולה המוחלט של מפלגת שינוי וחזרה של המפלגות החרדיות למרכז המפה הפוליטית עם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר טרם זמנו של לפיד האבא בפוליטיקה.
ואצלנו בלי ועדות חקירה לא לומדים לקח. חלפו כמה שנים, הדורות התחלפו אבל המנגינה היא אותה המנגינה.
וראוי שמנהיגיה של התנועה המתקראת "יש עתיד" ילמדו פרק בצניעות משותפיהם לברית,
נפתלי בנט וחבריו, אשר שומרים על איפוק, לא משתמשים בחופש הביזוי שניתן להם עם בחירתם, מסתכלים צעד אחד קדימה ולא מתחת לסנטר.
מפלגה, שלטון הם השקעה לטווח ארוך, ואת הפירות ניתן לקטוף רק בטווח הארוך, ועם כזו התנהגות של בכירי מפלגה מרכזית בקואליציה אין עתיד למפלגה, ואין עתיד לקואליציה.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
