בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
גדולי ישראל טעו מרה בהתנגדות לציונות, וכך היום ביחס לשירות לאומי
|
הפגנת חרדים. ליצור חממות לשירות לאומי [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
מאז פרוץ הממשלה החדשה מתחולל פולמוס בין הציבור החרדי והדתי-לאומי. זירות התקשורת והפוליטיקה מוכרות לכל, אך יש כנראה גם דיוני עומק רציניים יותר. בעקבות התייחסותי במדור זה בחדשים האחרונים לפולמוס זה קבלתי תגובות מן המיגזר החרדי; רובן פלקאטיות ומיעוטן רציניות. להלן קטעים מתוך מכתב ארוך שהגיעני 'מעבר למיתרס', ותשובתי החלקית בצידו. מתוך איגרת חרדית "...נראה להגדיר את סלע המחלוקת המהותית והיסודית בין הנהגת הציבור החרדי לזו של הציבור הדתי לאומי. אינני נכנס לשורשי הויכוח ההגותי, גאולה או לא גאולה, שהם סוגיות מורכבות ובלתי מוכרעות... מבחינת מעשית לא היחס למדינה עומד במרכז הענין, ודאי שלא סגנון הלבוש. הנושא הוא בעיקרו פתיחות או סגירות. במלים יותר מפורשות, קירבת הדעת לעולם החילוני, והתערות ברמה כזו או אחרת בארחות-חייו ותרבותו, למול שמירה על עולם עצמאי, המתנהל לפי השקפת עולמו ודרכו העקרונית והחינוכית. "כשאנו בוחנים את שני הצדדים מבחינה מעשית הדברים מוכרעים במבחן המציאות בשטח... אי-אפשר להתעלם מן התוצאות העגומות שהביאה אתה הפתיחות... ועל כולנה התופעה הכאובה מאד של חילון... יתכן בהחלט שישנם דברים שאנו מפסידים מחמת הסגירות... הרינו סומכים על הוראת החזון-איש כי ישיבות הן בבחינת 'תיבת נח' של הדורות שלנו... זו אינה הנהגה של חולשה אלא של הכרת המציאות ולקיחת אחריות. וגם אם ישנה ביקורת, תלוי מה המחיר הנדרש בעד שינוי ההנהגה... "אמת ויציב. ככלל, הציבור החרדי מתנהל בצורה שמרנית מאוד, בלבושו ולשונו, במנהגיו הדתיים ובהנהגותיו... אין שום קדושה בסגנון הלבוש (השמרני) אבל הוא עוזר לשמר את הרגשות המסייעים לנו להדמות לדמויות ההוד מן הדורות הקודמים. וכן, הוא גם עוזר להיות שונים מן הציבורים האחרים... מתוך הכלל הזה (ה'סגירות') נגזרות תשובות לשאלת היחס למדינה ולסמליה; היחס לתורתו של הציבור הדתי-לאומי; הנהגת הציבור וסמכות דעת תורה. מתוך דברי תגובה "...צדקת בניתוחך שנקודת הסגירות היא בית אב לחילוקי הנהגות והתייחסויות רבות, כמו נושאי לבוש, השכלה, תרבות-פנאי וכמובן השירות הצבאי. ההתנגדות החרדית נובעת במידה רבה מהיבטי ה'פתיחות' הכרוכים בכל אלו, ומחשש להתדרדרות לא רצויה. אנו נמצאים איפוא במהדורה חוזרת הדומה לפולמוס ה'ציונות' ומלחמת 'גדולי תורה' בה, מראשית הציונות ההתישבותית ועד ימי השואה. גם אז מתנגדי הציונות העלו סיבות השקפתיות ('גאולה בדרך נס', 'מרידה באומות' וכן הסתכנות יתירה) אך לדעתי לב ההתנגדות היה מחשש ל'התקלקלות' עקב יציאה ממסגרות שמרניות והתחברות עם 'מרשיעי ברית'. "עמדתי, ועמדת חבריי התורניים במחננו, היא שגדולי ישראל טעו טעות אסונית בהתנגדות לציונות. וראה באוה"ח פרשת בהר (כה,לט): "וע"ז עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב". האם הספר 'אם הבנים שמחה', שנכתב ע"י הרב ישכר-דב טייכטל הי"ד במרתפי בודפסט בתש"ג, מוכר לך? כולו הכאה על חטא התנגדות גדולי התורה לציונות. כאמור, אני סבור שגם אז לב הענין היה החשש מ'פתיחות' יותר ממחלוקת השקפתית בכבשונו של עולם אודות גאולה בדרך הטבע וחובת גלות עד ביאת המשיח וכיו"ב. כפי שכתבת, נבדוק במבחן התוצאה: 'סגירות' זו, שמנעה חבירה לעלייה הציונית כדי לשמֵר את ה'חממה', היא שהחריבה עולמות של יהדות ותורה באירופה. "ומאי תקנתיה? הרי החשש ל'התקלקלות' מוצדק במידה רבה? וכאן לב דבריי: המיגזר החרדי יכול היה להשתתף במפעל הציוני בהמוניו במסגרות יחודיות משלו. אכן תמיד יש מחיר שולי של נפולת בשבירת מסגרות, אך הוי מחשב שכר כנגד הפסד. כך גם לענייני השעה העכשווית; לו היה הציבור החרדי מכיר בצורך, היה מוצא את הדרך ליצור לעצמו חממות לשירות לאומי, וקידוש השם היה מרקיע שחקים. "אכן, אין דבר כזה 'המיגזר החרדי'. יש רק רבותיו, ואין איש המעיז להציע מהלך השונה ולו במעט מדעת-תורה של ה'גדולים'. כך בדיוק היה בפולמוס הציונות; היו רבנים חשובים ש'דרשו לציון' אך מרבית האדמו"רים והרבנים לא ירדו לעובי הקורה ורק ענו 'אמן' אחר מי שחשבו ל'גדול' מהם. ואת מבחן התוצאה כבר הזכרנו. חוששני כי זה המצב גם ביחס לסוגיית ההשתלבות בשירות לאומי.
|
תאריך:
|
29/05/2013
|
|
|
עודכן:
|
29/05/2013
|
|
ישראל רוזן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ששון
|
29/05/13 16:06
|
|
2
|
|
אליהו קאופמן
|
29/05/13 17:11
|
|
|
|
לאליהו קופמן
|
30/05/13 06:29
|
|
|
|
שוחר-שלום
|
30/05/13 10:06
|
|
3
|
|
yehudi
|
30/05/13 09:54
|
|
ועדת פרי לקידום השוויון בנטל הגיעה להסכמה על טיוטת החוק לגיוס בני הישיבות, לרבות סעיף 39 שבמוקד המחלוקת, המטיל עיצומים פליליים על משתמטים. בכך מסכימה סיעת הליכוד-ביתנו שהסתפקה בעיצומים כלכליים, לדרישת יש עתיד.
|
|
|
הויכוח שמתנהל בשבועות האחרונים על גיוס חרדים בסיסמה "שוויון בנטל", מוכיח עד כמה הדמגוגיה הזולה יכולה להגיע של העוסקים בנושא גיוס החרדים. כל הסיפור סביב השוויון בנטל הינה רק סיסמה בלבד, האומנם השוויון בנטל מתחיל בגיוס החרדים? התשובה ממש לא. לקחו נושא קל ופשוט, כותרות ענק בשיתוף התקשורת.
|
|
|
מדוע כל היהודים החרדים בניו-יורק ובכל ארץ אחרת בעולם, הולכים כל יום לעבודה, מביאים פרנסה למשפחתם, רובם עשירים ומצליחים, וממלאים את מחלקת העסקים במטוסי אל-על? ורק אצלנו, כמעט חצי האזרחים - יהודים חרדים וערבים, חיים בלא לעבוד בכלל, בעוד אלה שעובדים כה קשה לפרנסתם, צריכים להחזיקם כמו שמחזיקים ומכלכלים פילגש?
|
|
|
השטות הכי גדולה העומדת לצאת מוועדת פרי היא הקביעה לפיה 1,800 תלמידי ישיבות יוגדרו כ"עילויים" ויקבלו פטור מגיוס. השטות הזו מראה עד כמה הוועדה מנותקת מהמציאות ואינה מבינה את עולם הישיבות בפרט ואת העולם החרדי בכלל.
|
|
|
אחרי קמפיין עם הבטחות לפוליטיקה חדשה, ואחרי מסע הבחירות המפואר מחוף אל חוף, בסגנון אמריקני ועם תקציב אמריקני לא פחות, הגיעה הספינה של הקפטן אל היעד.
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
מנהיג התנועה הציונית חיים ויצמן דרש את הארץ מכוח התנ"ך בוועידת פריז וכך גם דוד בן-גוריון מול ועדת פיל ב-1937 הם המשיכו מסורת ארוכה מאוד בת אלפי שנים
|
|
|
חיים רמון
באופן צפוי לחלוטין, כל התוכניות ההזויות שקידם שר הביטחון התפוגגו בלי שום הישג בעצם, התוכניות של גלנט השיגו דבר אחד - חיזוק השלטון האזרחי של החמאס
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|