בשבוע שעבר הועבר תדריך בטיחות לקראת תרגיל גדול ומסווג בפיקוד מרכז. בתדרוך נכחו קצינים רבים ממקומות שונים. הדוברים נתנו דגשים לאופי הפעילות ואפילו ציינו נקודות תורפה של תוכניות מבצעיות שכדאי להתייחס אליהן כדי להצליח בתרגיל. הבעיה הייתה, שבאותו תדרוך נכחה נציגת רשות העתיקות, ככל הנראה כדי לוודא שאתרים בהם מצויים עתיקות לא ייפגעו במהלך התרגיל.

באירוע הזה היו כל-כך הרבה טעויות מצטברות והרבה מאוד אשמים. האשמים הראשונים הם הקצינים שישבו לידה. אותה נציגה ישבה בשורות הראשונות בתדרוך. קצינים ראו אותה ולא זיהו אותה, אף אחד לא שאל את שלוש המילים הפשוטות: "סליחה, מאיפה את?" ולא צריך להיות קצין ביטחון מידע או גאון הדור בשביל זה; צריך רק שכל ישר והיגיון.

האשם השני הוא אל"מ אילן מלכא, קצין אגף המבצעים של פיקוד מרכז. מלכא הוא האחראי על התרגיל וידע שיש צורך לדבר עם רשות העתיקות. אם כך, למה לא נתנו לאותה נציגה לדבר ראשונה ושתצא לאחר דבריה וכך לא תיחשף לכל החומר המסווג? או שלחלופין, הייתה מתאמת פגישה מול מלכא כדי להסדיר את הדברים, בלי להגיע לדיון המסווג.

האשם השלישי הוא קצין ביטחון המידע באותו אירוע. מההיכרות שלי עם נושא ביטחון המידע אני יודע, כי כאשר יש דיונים מאוד מסווגים, נהוג לקבל את רשימת המזומנים לדיון מראש ולאשר אותה. אפילו אם מדובר בעשרות אנשים, מקבלים רשימה, רואים מי הם בעלי התפקידים, מאשרים וזהו. ככל הנראה, גם לא שמו מישהו בכניסה שבדק מי הם הנכנסים לדיון. אפשר לקחת כל חייל, נותנים לו את הרשימה, ואומרים לו שרק אלו יכולים להיכנס. אם מישהו אחר רוצה להיכנס, קוראים לקצין ביטחון מידע בכיר יותר והוא מחליט כן או לא.

תגובת דובר צה"ל הייתה, כי הנציגה לא נחשפה לחומר מסווג וכי היא עברה סיווג ביטחוני כנדרש. אז השאלה היא: האם הקצינים משקרים או שדובר צה"ל משקר? בסופו של דבר, כל האירוע הזה מצביע על תרבות צבאית שהיא חלק מהתרבות הישראלית: תרבות ה"יהיה בסדר". זאת משום שאפשר לומר, כי יש לה סיווג והיא לא איזו מחבלת. אבל זה בדיוק מה שלא בסדר. לא רק בעיית המידור שאומרת שאסור לכל בעל תפקיד להיחשף לחומר מסווג שאינו נוגע לצורך מילוי תפקידו, קל וחומר אזרחים, אלא גם שדברים כאלו הם שמובילים בסופו של דבר לעבירות ביטחון מידע חמורות יותר. במקרה כזה אנחנו לא יכולים לדעת מתי זה יקרה, כי זה יכול לקרות כל הזמן, ואנחנו לא יכולים לדעת מי ייפגע, כי זה יכול להיות כל אחד מאתנו.

בתקופה האחרונה גובר החיכוך בין חיל הים לדייגי עזה. לפני מבצע "עמוד ענן", יכלו דייגי עזה לדוג במרחק של שלושה מייל מהחוף (כמעט 5.5 ק"מ). כיום הם יכולים לדוג במרחק של שישה מיילים מהחוף (כמעט 11 ק"מ). הדייגים רוצים לדוג במרחק של 20 מייל מהחוף (36 ק"מ) וזאת בהתאם להסכם יריחו.

גורם צבאי אמר, כי הדייגים יודעים איפה הם יכולים לדוג והחריגות נעשות בקריצת עין של חמאס ולכן נראה, כי הכוונה האמיתית היא לשחוק את ההרתעה של חיל הים. ארגון זכויות האדם הפלשתיני טען, כי בשלושת החודשים האחרונים חיל הים היה מעורב ב-29 מקרי ירי. דובר צה"ל אומר, כי נתונים אלו אינם נכונים. צה"ל ביקש מהארגון להעביר לו את המידע, דבר שהארגון סירב לעשות.

ברצועה יש יכולת רקטית, נעשו אפילו ניסיונות לייצר מל"טים, אבל התחום הימי הוא משהו שעדיין לא מפותח יותר מדי, למרות שהיו בעבר אירועים של חדירת מחבלים מהים. נראה שפעולות אלו באות לגרות ולבחון את תגובות צה"ל וחיל הים, זאת מתוך כוונה להוציא לפועל פיגוע או פשוט כדי להכיר את חיל הים ושגרתו ברצועה.

בביתן רפא"ל בסלון האווירי בפריז הוצג טיל חדש בשם "ספייס 250". הטיל הזה אמור לתת מענה למערכות הגנה אוויריות כמו S-300 שרוסיה מכרה לסוריה. בסרטון התדמית על הטיל מתוארות יכולותיו לאתר מטרות, לפעול במזג אוויר מעונן ובעיקר לפגוע במטרות כאשר המטוס שיורה את הטיל נמצא מחוץ לטווח טילי הנ"מ. בנוסף לכך, מערך של ארבעה מטוסים יכול לירות 64 טילים מסוג זה. ואולם, הטיל יהיה מבצעי רק בעוד כשנתיים.

כאמור, מערכת ה-S-300 הועברה או נמצאת בדרך לסוריה, אבל היא לא המדינה היחידה שמעניינת אותנו שמחזיקה במערכת זו. המדינה השנייה היא אירן. מערכות אלו נמצאות באירן כחלק מרכזי במערך ההגנתי הכולל של מתקני הגרעין. אם וכאשר ישראל תתקוף באירן, אולי תהיה לה היכולת לנטרל את החלק המרכזי במערך ההגנה האווירי של אירן, מערך שהיה אמור לפגוע קשות בחיל האוויר.

בשבוע האחרון היו שני אירועי ירי מרצועת עזה. הירי מבוצע בזמן חגיגות ה-90 לשמעון פרס כאשר מתארחים כאן נציגים ובכירים מכל העולם. כמו-כן, גם במהלך ביקורו של ברק אובמה בוצע ירי רקטי, וברצועה נערכו הפגנות נגד הנשיא האמריקני כולל רמיסת תמונתו. למרות כל זאת, קשה לי להאמין, כי משהו ישתנה במדיניות העולם כלפי התנהגות הטרור הזאת, אפילו כאשר הם עדים בעצמם לפעולות.

בשבוע שעבר ציינתי שברצועה מתחילות קייטנות טרור כדי לאמן את הילדים כבר עכשיו. כנראה בגלל הביקוש הגבוה או בתור תחרות על לב הילדים, נפתחה גם קייטנה של חמאס, בנוסף לקייטנה של הגי'האד האיסלאמי. בכירים בחמאס טוענים, שבקייטנות שלהם יהיו השנה 100,000 ילדים. ראש הממשלה, איסמעיל הנייה, אמר שמטרת הקייטנה היא להנחיל ערכים, לחזק את המוסר ולהפיץ את רוח הג'יהאד. יש גם קייטנות לא צבאיות ברצועה, כמו קייטנה של אונר"א (סוכנות הסעד לפליטים פלשתינים של האו"ם), שסבלו בעבר מהתנכלויות ואף מפגיעה במתקניהן, מן הסתם משום שאינן מקנות ערכים שדומים לערכי ארגוני הטרור.

ככל שאני חושב על זה יותר, הארגונים בעזה למעשה פועלים כמו גרמניה הנאצית. הם מקיפים את חיי הילדים כל הזמן. מחנכים אותם בבתי הספר לערכי הטרור, תנועות הנוער הן למעשה של הארגונים וגם בקיץ אתה הולך לקייטנה של ארגון טרור. ומה בדיוק חושבים שיקרה כשהם יגדלו? יבינו מה זה טרור וינטשו את הכל? מדובר בשטיפת מוח ענקית שמדכאת ביד חזקה ובזרוע נטויה כל אפשרות למחשבה עצמית ולביקורת. בעולם אומרים שבישראל יש מדיניות אפרטהייד, אבל מתעלמים משטיפת המוח נוסח גרמניה הנאצית שמועברת ברצועה.