גיוס החרדים? כישלון החילוניים

במאמר מיליטנטי למדי וראוי לציון בעבור האומץ לומר את האמת, המתפרסם באתר ynet, העיתונאי החרדי פיני רוזנברג מבהיר לכל מי שרוצה לשמוע: לא יהיה גיוס חרדים, לא יהיה שוויון בנטל, לא יצליחו החילוניים לכפות, רחמנא לצלן, שום תרבות "מופקרת" על כלל החברה החרדית. והוא צודק. מי שאיננו מבין שהבעיה של החרדים אינה האומץ להתגייס לצה"ל אלא האמונה הצרופה שגיוס משמעותו התבוללות וחיסול החברה הדתית, כי אז ראוי לפשפש בתולדות היהודים בתקופה המודרנית, מאז האמנציפציה באירופה ועד היום. אם נבין זאת, כי אז אפשר לגשת לפתרון ריאלי ולא מתלהם, לא פופוליסטי ופוליטי, כאחד.

כתבתי בעבר ואני חוזר על כך כאן: המושג השתמטות איננו נכון. לכאורה, הוא בא לתאר מצב שבו אזרחים ואזרחיות בגיל 18 ומעלה מסרבים להתגייס לצה"ל. יש במעשה זה משמעות שלילית, אפילו פלילית, אך בפועל, כל החרדים וכל אלה שאינם מתגייסים משוחררים על-ידי שלטונות צה"ל. מי שאיננו משוחרר כדין נשלח לכלא בעבור עריקות.

החרדים אינם עריקים אלא הם פטורים משירות צבאי מאז קום המדינה ועד היום. מי שפטר את אותם 400 עילויים בתורה עם הקמת המדינה היה בן-גוריון. לכאורה, גם אלה היו משתמטים כי לא שירתו אלא ש"השתמטותם" הייתה חוקית למהדרין. עד 1977 מספר החרדים הפטורים משירות צבאי משום "תורתם אמנותם" גדל לעוד כמה מאוד רבות. מאז 1977 ואילך נפרץ הסכר. מנחם בגין התיר את הרצועה, הפטורים הפכו להיות לסיטונאים, וככל שהמפלגות החרדיות היו ל"לשון מאזניים" בקואליציות השונות, כך התגבר מעיין פטורים מגיוס.

אם כן, הייתה כאן ראיה פוליטית מפוקחת של המפלגות החילוניות לא לגייס חרדים משום החשש שמא הקואליציות העתידיות לא תתאפשרנה. כך מכרו את החילוניים והקריבו אותם על מזבח השיקולים הפוליטיים. המצב לא ישתנה. לא הליכוד ולא הבית היהודי ילכו עד הסוף בנושא הגיוס. לכשיצטרכו לאכוף את הגיוס ותהיה סרבנות שמשמעותה כליאה, נתניהו ובנט ושר הביטחון, בעצה אחת הם הרבנים מכאן ומכאן, לא יעזו לשלוח לכלא אלפי בחורי ישיבה.

כותב פיני רוזנברג: "היהודי החרדי רוצה להמשיך את יהדותו ואמונתו ממעמד קבלת התורה בהר סיני, ללא התערבות והתבוללות בתרבויות אחרות. כשם שאין "גוי של שבת" חרדי, כך אין - ולא יהיה - צבא של יהודים חרדים ששומרים ושישמרו בעתיד על תרי"ג מצוות". אני מסכים עם כל מילה של פיני אלא שמסקנתי אחרת לחלוטין: לא יהיה "גוי המשלם" עבור אלה שאינם מוכנים לא לעבוד. לא תהיה הקצבה לחינוך החרדי אלא עד גיל 18 כפי שקורה בכול מוסדות החינוך בישראל. מי שירצה להמשיך וללמוד כל חייו מוזמן לעשות זאת ובלבד שישלם מכיסו את שכר הלימוד. התקצוב של מוסדות החינוך חייב להיות מפוקח על-ידי משרד החינוך. מי שאיננו רוצה לעבוד, שיבושם לו, אלא שדמי אבטלה ישולמו, בדיוק כפי שמשולמים לשאר החברה. יש לאכוף את החוק ומי שיסרב לקבל עבודה כלשהי, לא יקבל דמי אבטלה. אם פיני רוזנברג טוען שרוב מוחלט של החרדים עובד, כי אז אין בעיה. אין צורך לא במימון מטעם המדינה, לא בהנחות מפליגות במסים. הכול בסדר.

האידיאולוגיה הציונית מעולם לא שללה את הדת. ההפך הוא הנכון. יחד עם זאת, אם הערכים של מדינת ישראל מתנגשים בערכי הדת כפי שהחרדים רואים אותה, זכותם לבחור במה שהם רוצים. לרוב במדינה אין שום חובה לשאת כלכלית או חברתית אחרים על גבם. מי שבוחר לא לשאת בחובות חייב לדעת שאיננו זכאי לזכויות. ברם, כפי שכבר אמרנו לעיל, החרדים אינם אשמים אלא מי שחייב ליטול על עצמו את האשמה אלה הם החילוניים והמפלגות שייצגו אותם מאז קום המדינה ועד היום.