אין ספק שהמקום הראשון לשפל של מדינת ישראל מגיע למכירת נשק למשטרים חשוכים העוסקים בהשמדה המונית, כפי שפרסמה
אושרת קוטלר בתוכניתה "
השאלה המוסרית". נראה שלא למדנו הרבה מהשואה, מי רוצח המונים? צריך נשק? בוא אלינו, ליהודים יש בשבילך מבצע מצוין.
אז המקום הראשון תפוס, ועדיין נראה שזה לא הספיק לנו, אנחנו מחפשים בנרות איך לגרד את התחתית כדי להגיע נמוך יותר. בפרשת
גלעד שליט עוד היה תירוץ טוב, לפעמים אפילו משכנע. סך הכל חזרתו של גלעד הביתה הייתה אירוע מרגש גם למתנגדי העסקה.
אבל למה אנחנו משחררים רוצחים עכשיו? כדי לפתות את שולחיהם לשבת עמנו לשיחת רעים חביבה בה הם יואילו בטובם לדרוש מאיתנו לפנות ישובים ולתת להם נתח נאה מהמדינה שלנו לאחר שניקינו אותו מיהודים. אוי ואבוי אם לא נשחרר להם מספיק רוצחים הם עלולים לסרב לדרוש מאיתנו את כל זה.
מה לא שמנו לב?
אם הפלשתינים קוראים כיכר על שמה של רוצחת ודורשים את שחרורם של רוצחי יהודים, הרי שהם תומכים בהם. זאת אומרת שאוסלו הייתה הצגה חביבה, ו
אנחנו ממשיכים "לעשות שלום" עם ארגון טרור פעיל ומוצהר שלא מתבייש להודות בכך בגלוי, באופן המוסמך והרשמי ביותר.
מסורת ישראל
נראה ששחרור רוצחים הפך למסורת. מתי היה שחרור גלעד? כל כמה חודשים נשחרר מאסה של רוצחים? זה פשוט רץ בכמויות. אבו מאזן מבקש בנימוס: תן לי בבקשה טון וחצי רוצחים על המשקל... בקצב הזה תוך שניים-שלושה שחרורים ייגמרו לנו כל הרוצחים, מה נעשה?
אל דאגה, במקרה כזה הם יהיו מוכנים להסתפק בשחרור בהקפה. ישראל תעניק להם אשראי של 100 קופונים לרצח. 100 היהודים הבאים שיירצחו הם על חשבון הבית. לא נחפש את הרוצחים ולא נשחרר אותם, נחסוך מאיתנו את התהליך המייגע המיותר של הדלת המסתובבת הזו.
למען עתיד ילדינו
זה כמובן לא יספק אותם, בפעם שאחרי כן לא תהיה ברירה וצה"ל יצטרך לרצוח מאה יהודים בעצמו, אולי מאה שמאלנים יתנדבו להקריב את ילדיהם למען השלום. גם זה כמובן לא יספק אותם, ובפעם האחרונה כבר לא יהיה מנוס, כולנו נצטרך להתאבד, למען השלום כמובן.
בינתיים במקום שטיח אדום, שרי הממשלה ישכבו זה לצד כדי שהפלשתינים יוכלו לצעוד עליהם בדרכם לשולחן המו"מ. ראש הממשלה יקבל את אבו מאזן בצורה מכובדת כיאה לאישיות כה רמת-מעלה: ישתחווה בפניו וינשק את נעליו. המשלחת הישראלית תצויד במטריות למקרה שירקו עליה.
טקס שחרור המחבלים צריך לכלול כמובן לחיצת יד חמה והענקת פרס ישראל יחד עם תעודת לוחם חופש מצטיין. להשלמת הטקס יזומנו גם המשפחות השכולות כדי שכל רוצח יוכל לירוק בפני קרובי קורבנותיו.
ביזנס ופלז'ר
כבעל חוש צדק מפותח אני יכול לומר שהשחרור הזה קצת מקומם: למה משחררים רק רוצחים? מדוע להפלות אנסים לרעה? אפשר פשוט לראיין אנסים ולשאול אותם על איזה רקע הם אנסו. מי שאנס על-רקע רומנטי יוחזר לתאו, ומי שאנס על-רקע לאומני ישוחרר.
מדוע למשל לקפח את האנס מגן העיר? יש בהחלט ספק סביר שהוא אנס על-רקע לאומני. כנראה רצה לערבב עסקים עם שעשועים. ממש שערורייה לקפח אותו רק בגלל שלא רצח את הנאנסת. אבל אם זו הבעיה, גם לכך יש פתרון: הוא יתנצל שהוא רק אנס ואז ירצח אותה ויהיה ראוי לשחרור.
גירוש לגלות
כזכור משחרורים קודמים חלק מהרוצחים נידונים לעונש מזעזע: מגרשים אותם לאירופה, שם הם מקבלים אזרחות, דיור וקצבה לכל חייהם. למה להתאכזר כל כך? מה הם בסך-הכל עשו? רצחו יהודי?
כולם היו יודעים אז טוב מאוד
נמאס לחיות בעם שכל פעם מועכים לו את הראש: שחרורים, הסרת מחסומים, הוראות פתיחה באש דרקוניות, כניעה לשביתות רעב, תנאי בית הבראה לתתי אדם, פקולטה לטרור + תעודת דוקטור או פרופסור מטעם אוניברסיטה ישראלית, התנצלות ל
ארדואן על כך שלוחמי החופש שלו התעללו בלוחמים שחשבו שהם באים לשחק פיינטבול. התנתקויות, הקפאות, מחוות כמו פטריות.
כל פעם אנחנו צריכים להוריד את הראש נמוך יותר. רבותיי, כבוד לאומי זה לא רק סמל ריק מתוכן! מי שמוכן למכור את אמו, עלול בסוף גם לאכול את הדג המסריח וגם להיות מגורש לאירופה.
אולי די כבר?
אולי נחזור לעצמנו, נזדקף, ניאבק על קיומנו. נבין שאירופה היא יבשת איסלאמית בהתהוות והחרם האחרון הוא רק הסנונית. שום השפלה והתרפסות לא יעזרו לנו. נארגן מחסני חרום ובהם נשק, תחמושת, חלפים וחומרי גלם לשנים ארוכות של חרם. ניצור קשרים עם כלכלות אחרות כמו סין ורוסיה.
נוציא להורג חלאות אדם וכך ננקה את האנושות מאשפה אנושית במקום לשחרר אותה לחופשי. על-פי החוק הצבאי הקיים יש עונש מוות למחבלים, אך משום מה מצפצפים עליו. נתכונן למלחמה הבאה כמו שצריך ובה כבר לא נחזור על הטעויות של 48' ו-67'.
נזיז הצידה את כל השמאלנים ההזויים ונתחיל להתנהל בהגיון. אין קונים לרעיון?
