נדחה ערעור האם להכריז על אימוץ כפתוח

בפסק דין אשר ניתן בבג"ץ (כב' השופטים א' חיות, ע' פוגלמן, י' עמית) במסגרת בע"מ 5807/10 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה החליט בג"צ לדחות את ערעור המבקשת, אשר בקשה כי אימוצה של בתה ישונה מאימוץ סגור לאימוץ פתוח.

רקע:

למבקשת בת אשר נלקחה ממנה מיד עם לידתה בשל מחלת נפש בה היא לוקה, המונעת ממנה לטפל בבתה. מאחר שלא נמצאו קרובי משפחה של האם אשר התאימו לטפל בקטינה, היא הועברה תחילה למשפחת קלט, ואח"כ למשפחה אומנת. לאחר ההכרזה על האימוץ, היא הועברה למשפחה מאמצת. האם אינה מערערת על עצם האימוץ, ואולם היא מבקשת כי הוא יהיה פתוח, קרי כי יותר לה לשמור על קשר עם בתה.

טענות האם:

האם מודה כי אין לה מסוגלות הורית נדרשת לטפל בבתה בשל מחלת הנפש, ואולם היא טוענת כי נפלו פגמים בחוו"ד אשר קבעה כי אין להורות על אימוץ פתוח מאחר שהאם אינה מתאימה לכך. כן נטען כי הנזק שייגרם כתוצאה מאימוץ סגור יהא גבוה מהנזק הצפוי אם יוחלט על אימוץ פתוח, נוכח הקשר שפיתחה האם עם בתה.
לבסוף נטען כי לא ניתן משקל לכך שהמשפחה המאמצת אינה נמנית עם העדה האתיופית ועל כן קיים חשש לניתוק הקטינה ממורשתה העדתית במקרה של אימוץ סגור.

טענות המשיב:

לא נפלו פגמים בחוו"ד ואף לא הוצגו טעמים המצדיקים אימוץ פתוח. הקטינה שוהה כיום אצל המשפחה המאמצת, ומתפתחת היטב. קיים חשש כי קיום קשר בינה לאמה הביולוגית לא יאפשר לה להקשר אל הוריה המאמצים ולהפנים כי הם למעשה הוריה, ועל כן אין לחשוף אותה למצבים טעונים נוספים הכרוכים באימוץ פתוח.

ביהמ"ש פסק:

השיקול המרכזי בהכרזה על סוג האימוץ הינו טובת הקטין המאומץ, המשתנה בכל מקרה ומקרה. הוכח כי הקטינה נקלטה יפה במשפחה המאמצת, וכי קשר עם האם יחבל בשיקומה הרגשי ובהצלחת הליך האימוץ.

ערעורה של האם נדחה משני טעמים: הן מאחר שהיא לא הראתה כל סיבה לסטייה מהמלצות חוו"ד של המומחים, והן מאחר שככלל, אימוץ יהיה סגור ורק במקרים מיוחדים יוחלט על אימוץ פתוח.