הדעות של רוב הדוברים היו שהשיטה הצרפתית/איטלקית אינה מתאימה לישראל מכמה סיבות:
- בצרפת ובאיטליה - מדובר במשטר נשיאותי.
- גם בארה"ב יש מגבלות מסוימות על חקירת נשיא, למרות שהנשיא ניקסון שאולץ להתפטר בעקבות פרשת "ווטרגייט", נחקר מיד לאחר פרישתו. ואילו הנשיא קלינטון, נחקר ע"י "תובע מיוחד" שמונה ע"י הסינט.
- בישראל, שיטת השלטון שונה ומדובר בשלטון שבו הנשיא נטול סמכויות אופרטיביות שלטוניות ואילו השלטון מרוכז בידי ראש ממשלה וממשלה שברובה קואליציונית, על כל מגרעותיה.
רה"מ - הוא ראשון בין שווים, אך שווה לכל אזרח
העיקרון הבסיסי הזה - שראש ממשלה, הוא כאחד האזרחים וחל עליו "מבחן בוזגלו", היה מקובל על רוב הנואמים עם נימה של יתר רצינות ואחריות, לכל תביעה או חקירה המיועדת לראש ממשלה מכהן.
יש טעם בדרישה לרף גבוה יותר, של חקירה ושל ראיות בנוגע לראש ממשלה מכהן. הדרישה אינה מוגזמת מדי שהרי, ראש ממשלה הוא מטרה מידית, נמשכת וברורה לתלונות וחיפוש אחר מגרעות, טעויות, שחיתויות, רכילויות ובוודאי ראיות.
הכוונה לרף של רצינות ואחריות יתר
אין זו דרישה מוגזמת, הציבור יכול להבין זאת ולהשלים עם כך, שכדי להתחיל בחקירה של ראש ממשלה, צריך יותר מאשר תלונה או תשתית ראייתית רעועה, מאחר שפתיחת חקירה הוא נזק בלתי הפיך.
פתיחת חקירה מחייבת התפטרות - התפטרות בטרם עת, טרם שהוכחה האשמה או תשתית ראייתית מוגברת, שיש לה סבירות גבוהה להרשעה, היא בעלת נזק בלתי הפיך.
<נU>
ההצעות המעשיות
הסטטיסטיקה של היום
5 ראשי ממשלה מכהנים נחקרו עד היום והם: רבין, נתניהו, שרון, ברק ואולמרט. 2 ראשי ממשלה התפטרו: רבין (בעיקר בגלל המטוסים של יום שישי וחשבון הדולרים בחו"ל), היועץ המשפטי דאז פרופ'
אהרן ברק - הורה על הגשת כתב אישום בעניין הדולרים, שממילא חייב התפטרות, כמו גם המשבר הממשלתי בעקבות נחיתת המטוסים מארה"ב עם כניסת השבת.
נתניהו - נחקר בעקבות פרשת המתנות ופרשת "עמדי הובלות". חקירת נתניהו שנעשתה ברוב פאר והדר ע"י המשטרה והדלפות מאסיביות לתקשורת, היא דוגמה קלאסית, לריסון, איפוק וזהירות, הנדרשים בפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. במקרה של נתניהו, זה לא היה ואפילו לא קרוב.
החקירות הסתיימו בסגירת התיקים, אבל הנזק והכתמים לא נעלמו. זה צריך להיות לקח לעתיד.
אולמרט נחקר בפרשת טלנסקי, ראשונטורס, התפטר מתפקידו, זוכה מרוב הסעיפים בבית המשפט המחוזי, הורשע בשני סעיפים בלבד, והערעור בעליון מחכה לסיומו הדרמטי.
מסקנות שניתן להסיק - "חזקת החפות" עומדת גם לראשי ממשלה
העובדה שהציבור הצרפתי לא רואה, למשל בניאוף מצד אנשי השררה לרבות הנשיא, כעבירה מוסרית המחייבת הדחה או התקפה ציבורית. התקשורת הצרפתית שתקה משך שנים כאשר הנשיא מיטרן ניהל פרשיית אהבה מחוץ לנישואין, כולל בת לא חוקית, וכנ"ל יחס זהה למנהיגים נוספים ושרי ממשלה.
"המודל הצרפתי" לפיו יש חסינות לנשיא בשעת כהונתו מחקירה פלילית - עובד עבור הצרפתים גם אם הנשיא מכהן שתי קדנציות לאמור 14 שנה. המודל הזה - לא טוב ליהודים, לא מתאים לאופי הלאומי ולא מקובל ברוב מדינות אירופה לרבות ארה"ב.
להזכיר - הנשיא קלינטון בתקופת כהונתו נחקר בפרשת לוינסקי, ולא נדרש להתפטר או להצהיר על נבצרות זמנית. ראש ממשלת בריטניה
טוני בלייר נחקר בזמן כהונתו ולא נדרש להשעות את עצמו. באיטליה, ניסה הנשיא ברלוסקוני להעביר חוק נוסח צרפת על חסינות הנשיא בזמן הכהונה, אך הוא נבלם ע"י בית המשפט העליון ולא הגיע לכדי חקיקה.
כל המצדדים במצב הקיים ואלה החושבים שיש מקום לשינויים בדעה אחת, שראש ממשלה אינו מעל החוק - ושיש מקום לחקרו אם היועץ המשפטי לממשלה סבור כך ע"ס חומר ראיות מבוסס שבידו.
עו"ד
רם כספי בראיון ל
גלי צה"ל אמר משפט חכם ויפה שכדאי לאמצו: "ראש ממשלה אינו מעל לחוק - אבל איננו גם מתחת לחוק". האווירה הציבורית שנוצרה סביב הפרשיות של אולמרט, בדרך שהן מוצגות, בצורה שהן מטופלות ע"י היועץ המשפטי והתקשורת, ההרגשה היא שראש הממשלה הוא מתחת לחוק.
החקירה לעניין הבית ברח' כרמיה יצאה מכלל פרופורציות, גם אם היא מחיבת חקירה כאשר על פניה היא לא נראית חמורה במיוחד, העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מביע את עמדתו לפני שסיכם את החקירות בפרשיות אולמרט, הכמות הופכת לאיכות היא התבטאות לא מקצועית, לא אתית ויתכן שהיא פוסלת אותו מלטפל בכל החקירות בקשורות לראש הממשלה. פליטת הפה הספציפית אינה מקרית - וכך היה גם בעבר, כאשר טיפל בפרשת השר רמון, ובה הביע את דעתו האישית לפני מתן פסק הדין ע"י בית המשפט כאשר הגן על הגשת כתב האישום המפוקפק נגדו (למרות ההרשעה), תוך הפרת כללי "הסוב-יודיצה" ובניסיון להשפיע על בית המפשט לקבלת הרשעה.
אותו יועץ משפטי שסגר את תיק האי היווני נגד שרון ובניו, אותו יועץ שעם כניסתו לתפקיד הצהיר במסיבת עיתונאים שלפניו בפרקליטות היו מסמנים מטרות ואח"כ עושים סביבם מעגל, שלפניו היו מהירים על ההדק של הגשת כתבי אישום שלפניו היו מגישים כתבי אישום נגד אנשי ציבור כשלא הייתה וודאות של 100% בהרשעה (והראייה רובם זוכו אחרי עינויי דין רבים), ואז הבטיח שאצלו המדיניות תהיה שונה.
המציאות הוכיחה את ההיפך, פרט לסגירת התיק האי היווני ונספחיו, היועץ מזוז חזר לדפוסי פעולה ישנים של הפרקליטות ובמיוחד גרירת חקירות והיסוס במתן החלטות לתקופות ארוכות ומתישות.
אחת הרעות החולות היא התמשכות החקירות ומתן ההחלטות בפרקליטות, החקירות של פרשיות אולמרט הן הוכחה טובה לגישה פסולה זו והתוצאות הן בהתאם. והשאלה היא - האם המצב הנוכחי לפיו ניתן לחקור ראש ממשלה בעת כהונתו על עבירות שעבר לפני היותו ראש ממשלה, הן סבירות נכונות שלא פוגעות בתפקודו המוסדי בהובלת והנהגת המדינה או שהן כן פוגעות ומפריעות ויש מקום לשינויים בחוק. לדעתי ניתן למצוא את שביל הביניים, בין המצב הקיים לבין המצב הרצוי.
לדוגמה: ניתן לקבוע בחקיקה, שעבירות שנוצרו תוך כדי הכהונה של ראש ממשלה והן מסוג פשע ומעלה יחקרו מיידית ללא דחייה לאחר הוראת היועץ המשפטי לממשלה. עבירות שנוצרו לפני המינוי לראש הממשלה והן אינו מסוג פשע ומעלה - יחקרו בתום הקדנציה.
בכל מקרה של חקירת ראש ממשלה יש להגיע לכלל החלטה ראשונית, תוך שישה חודשים, מיום תחילתה, האם להמשיך בה, לסגור את התיק או לדחותה, לאחר תום הכהונה. זהו השלד הבסיסי - עליו ניתן לבנות את ההצעה לתיקון החוק עם תוספות ווריאציות נוספות - ולהחילם גם על שרים.
ברור לכולי עלמא שראש ממשלה בזמן כהונה נתון בביקורת ובבדיקה בזכוכית מגדלת, לרבות תפקידיו הקודמים, כך שהפתח לתלונות על תפקודו, פרוטקציה, העדפת קרובים, מכרים, חברי מפלגה - הפיתוי לגביהם גבוה והם לרוב גם מנוצלים.
אי לכך יש צורך בהכנסת שינויים, כדי לבלום מגמות שליליות, מבלי לפגוע בעיקרון של חוק אחד לכולם, לרבות ראש ממשלה, אך מאידך לאפשר לו, אם יש לו גיבוי פרלמנטרי, לנהל ולהוביל את המדינה במקסימום תנאים אפשריים לטובת בטחון המדינה ואזרחיה.
וכפי שאמרתי, חוק אחד לכולם, לכל ראשי הממשלה והממשלות בהווה ובעתיד. אך לא ליצור מצב שיהיו מתחת לחוק - בעינויי דין, בהתמשכות לא הגיונית של חקירות, בהדלפות שוטפות ומגמתיות, מכל הכיוונים, בהיסוס בהחלטות וביצירת האווירה עכורה המקשה על תפקוד וניהול ממשלה ומדינה.
ראש ממשלה שנבחר - יועד ע"י הציבור לנהל את המדינה, את מוסדותיה ולהביאה לחוף מבטחים.
יש לתת לראש ממשלה - למשול, לנהל, להחליט ולנווט.
יש לדרוש מראש ממשלה - להיות נקי כפיים ובר לבב - להיות אדם בביתו וראש ממשלה בצאתו.