תודה רבה לנשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, וההרכב המיוחד של תשעת שופטי בג"ץ, שפסלו פה אחד חוק, שמאפשר כליאה ממושכת של מהגרים.
תודה רבה לשופטים, שפסקו פה אחד, ש"כליאת מסתננים ושלילת חירותם לשלוש שנים הן פגיעה אנושה ולא מידתית בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אסור לנו לשכוח את ערכינו הבסיסיים. בדמוקרטיה לא כל האמצעים כשרים".
תשעת שופטי בית המשפט העליון קבעו, כי ההסדר של כליאה למשך שנים "אינו חוקתי, פוגע באופן בלתי מידתי בזכות לחירות,
ועומד בסתירה לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". בבית משפט השלום נשבה רוחה של פרשת משפטים בספר שמות "...וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". (שמות כ' 9)
ראויה השופטת
עדנה ארבל להערכה על גילוי רגישות בהתייחסותה להשלכות "תוצאת פסק הדין ...שתהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל אביב, שהמצוקה מזעקתם נשמעת, יוצאת מן הלב ...באשר לצורך לסייע להם במצבם".
מן הראוי, שממשלת ישראל תתייחס לאמירה הכואבת של השופטת עדנה ארבל ותתמודד איתה. כיום המצוקות של שכונות דרום תל אביב רק הן לבדן נושאות את כל מצוקות חברת המהגרים מאפריקה. זה מפגש שהוא מעל כוח נשיאתן של שכונות הדרום.
מן הראוי, שממשלת ישראל תקח לתשומת לבה את הקביעה של בית המשפט העליון, לפיה "מדינת ישראל נותרה הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם ללא מדיניות הגירה סדורה, ופתרונות אד הוק אינם תחליף למדיניות סדורה."
מצער, שבמקום להתייחס בכובד ראש להערות הבג"ץ הפכה וועדה מכובדת בכנסת בראשות חברת הכנסת, מירי רגב, לבמה להתלהמות נגד בית המשפט העליון.
חברת הכנסת מירי רגב, כיושבת-ראש ועדה בכנסת, חייבת לנהל דיאלוג מכובד עם בית משפט עליון שתשעה שופטים פה אחד עומדים מאחורי אמירה לפיה, "בחברה דמוקרטית לא כל האמצעים כשרים, זה הדין גם בהתייחס להסדר, שחוקיותו ניצבת כאן לבחינתנו...עלינו לזכור כי אלה שכבר באו בשערינו מצויים עימנו. הם זכאים לחירות ולזכות לכבוד המוקנות בחוק היסוד לכל אדם, באשר הוא אדם".
כשבוועדה בכנסת, בראשות מירי רגב, תושב דרום תל אביב מביע בצדק את כאבו לנוכח מציאות חיים קשה שנכפתה על מקום מגוריו, אסור שבשום פנים ואופן יגלוש הדיון לביטויי בוטות וגסות רוח כלפי בית המשפט. יושבת-ראש הוועדה בבית המחוקקים בישראל חייבת בשמירת כבוד בית המשפט העליון.
חבל שמירי רגב לא הפנימה את הקריאה של המשנה לנשיא בית המשפט העליון , השופטת
מרים נאור :" זו יכולה להיות שעתה היפה של המדינה, שתשכיל למצוא פתרונות הומאניים למצב שנכפה עליה". מצער, שזו לא הייתה שעתה היפה של מירי רגב, שממשיכה את קו ההתלהמות של הכיכרות בדיוני וועדות בכנסת, שמחובתן לפרוס מרבדי חיים של חברה מתוקנת ולא חברה מתלהמת.
