התגרות בחילונים

ח"כ ליצמן מ"יהדות התורה" איננו ידוע דווקא כמתלהם טרוויאלי או כקיצוני אנטי תהליך השלום. גם הח"כים הערבים העידו בעבר כי דווקא איתו הם לא פעם "גנבו סוסים" ביחד. אבל כנראה שהישיבה באופוזיציה מעבירה גם את ליצמן על דעתו עד מ"ליצמן" הוא הפך ל"לצ - מן".

לא עברה יממה מאז שמועצות גדולי התורה של אגו"י ודגה"ת התכנסו להחליט על המשך המאבק נגד גיוס החרדים לצבא וליצמן עצמו יצא בהודעה כי אגו"י תקיים את הפגנותיה נגד הגיוס לצבא, בחו"ל, והנה הוא עצמו עולה לבימת הכנסת ומגיש הצעת חוק לאומנית, וכנגד תהליך השלום, ובהצעתו באה דרישה מממשלת הימין להודיע אולטימטיבית לפלשתינים כי לא יתקיים מו"מ על חלוקת י"ם.

ליצמן - האיש שתמך בפינוי מתנחלי גוש קטיף וכחבר קואליציה השתתף בפינויים, פתאום מאגף מימין את אורי אריאל, את דני דנון, את ישראל כ"ץ ואת גדעון סער! מעבר לקומי - סוריאליזם של המצב, הרי שיש כאן נקודה חצופה אחרת, ואני מתפלא שח"כ חילוני חד עין לא קפץ עלייה. הנקודה היא כיצד הוא מתלהם פוליטית וקורא למלחמה - תוך הפקרת דמים, בזמן שהוא עצמו נלחם לשחרר את קרוביו ונאמניו מהדם שאותו הוא מזמין בחוק המצחיק על "שלמות ירושלים"!

בימים שהחרדים מצולמים כסרבני גיוס - מול כלא שש (והציבור אינו מבדיל בין ליצמן ל"בני תורה" או ל"עדה החרדית"...), וביום שמועצות גדולי התורה שלהם קוראות לסירוב לשרת, הרי שמר ליצמן מעלה חוק שבעקבותיו עלולה להיפתח שוב החזית הגלויה עם הפלשתינים. אדם שמבקש לשחרר את בניו מהצבא - על-פי נימוק דתי, הרי שבהכרח שאינו יכול להיות חסיד של אותו צבא שאליו הוא מסרב להתגייס. אבל מנגד הרי שאדם המגלה קיצוניות במו"מ של שלום, מסתמא, שהוא בוטח בכוח הצבאי בשעת הדחק. אבל אצל ליצמן - "צלופח פוליטי" חסר עמוד שידרה רעיוני, הדברים הללו אינם תרתי דסתרי.

בקיצור, "המלחמה היא חיינו אבל לא בשבילנו". ליצמן ישחרר את בניו ונכדיו ולאחר שיסית נגד הפלשתינים הוא כבר ישלח לקרב את החילוני, הדרוזי, הסלאבי, הבדואי ואפילו את הערבי הנוצרי! ביהדות קוראים לכך "לא תעמוד על דם רעך", ובתרגום קל יותר מדובר במסית ומדיח לרצח!

טוב היה שאומנם ח"כי "דגל התורה" ברחו מההצבעה על הצעת ההסתה של ליצמן, כדי למזער את חילול ה' שהלה עולל. אבל גם התשובה של ח"כ גפני, כי "רצינו לשמור את ההצעה לשבוע הבא נגד בנט", לא מעידה על חוכמה והבנה רבה של אותה "דגל התורה". בפוליטיקה אומנם מקובל שכדי להציג במערומים צד פוליטי זה או אחר מיד השמאל עוקף מימין או שהימין עוקף משמאל אבל למי שלובשים את ה"תלבושת האחידה" של היהדות אסור לשחק, ועוד בנושאי דמים, את המשחק הפוליטי האוילי הזה, ובטח לא בימים שהם עצמם מציגים "פוזה" עקרונית לשחרור מהצבא.

מסתבר שגם לאחר שהקב"ה שלח את המפלגות החרדיות לאופוזיציה הרי שהן לא הבינו כי בחטאותיהן מדוע הן גלו לשם וכי לא במקרה נפלה על ראש הציבור החרדי גזירת הצבא. להוי ידוע כי אלה שמועמדים לשחרור מהצבא - בסקטור החרדי, אינם רק "בחורי הישיבה", אלא כל צעיר חרדי ואם הנציגים החרדים מאמינים כי יש לחבל במו"מ עם הפלשתינים עד זוב דם, אז בבקשה שיסבירו מי אמור לשפוך את הדם הזה ברגעים שבניהם וקרוביהם ישוחררו משפיכתו...