גם אם אין זו עדיין אינתיפאדה ממש, אלא רק אנרכיה לשמה, אין עוד ספק שהטרור הפלשתיני מרים את ראשו בגדול. שום ויכוח על מינוח, זה או אחר, לא יטשטש את ההסלמה המתרחשת לנגד עינינו. העובדות שבשטח מורות בעליל על הסלמה שרק הולכת וגוברת. היא הקצינה עד כדי כך שאחת ליומיים מתרחש לפחות ניסיון לפיגוע משמעותי בטריטוריה ישראלית כלשהי.
דבר אחד אין להכחיש: ההסלמה הגיעה לשיאים חדשים. את תרחיש האימים הזה חזינו עוד לפני שלוש שנים במאמר באתר זה, תחת הכותרת, "
האינתיפאדה השלישית כבר בדרך". אף שהקדמנו, אומנם, את הסוס לעגלה - הרי שהכתובת הייתה כבר אז על הקיר. שהרי כל הסימנים העידו על בשלות של התקוממות פלשתינית עממית חדשה כנגד הכיבוש הישראלי.
אמצעי-לחץ
האמת ניתנת להיאמר שיותר משניחנו בחוש נבואי - הייתה זו המציאות שבשטח אשר בישרה את בוא הרעה. כבר באותם הימים התבשל ברחוב הפלשתיני תהליך של קונצנזוס לצאת למאבק נגד ההתנחלויות ונגד הבנייה הישראלית בשטחים.
בין אם זו התקוממות מאורגנת ובין אם פרטיזנית בלבד - ברור למדי שהרחוב הפלשתיני אינו מוכן עוד להשלים עם כישלון השיחות לשלום. מחבל פה ומחבל שם, באורח ספוראדי, הם אלה שמבחינת הפלשתינים אמורים לתרום להחשת השגתו של פתרון מיוחל. מחבלים שכאלה הם לכן, מבחינתם, אמצעי הלחץ היחיד והיעיל שהם מסוגלים להפעיל נגד ישראל כדי להעמיד אותה בפני עובדה מוגמרת.
בוא תבוא
מבלי לפתוח פה לשטן, הרי שגם אם ההתקוממות איננה, בינתיים, אינתיפאדה שלישית - סביר להניח שהיא לא תתמהמה זמן רב. בתור שכזו היא תישא אופי עממי ונרחב לאין ערוך מזה שידענו עד כה. בסך-הכל היא אמורה להיות מופנית כנגד כל סמלי הכיבוש הישראלים בגדה המערבית.
בתרחיש הגרוע הזה אמורה ההתקוממות האנרכיסטית לצאת, בסופו של דבר, מכלל שליטה ולהתנהל על-פי אותם דפוסים שנקבעו באינתיפאדות הראשונה והשנייה. לית מאן דפליג שבתרחיש-אימים שכזה שוב יהיו פיגועים על ימין ועל שמאל. אלא שמעבר לזה היא גם תטיל צל כבד ביותר על הסיכוי לשלום אפשרי, אי פעם, עם העם הפלשתיני.
הערוץ הוא הארסי ביותר בביקורתו המעוותת נגד ממשלת ישראל וראשה ולדעתי משמש בידי האופוזיציה הפנימית והחיצונית למדינת...
