בעיצומם של הדיונים הרבים והקדחתניים על עתיד הגבולות בין מדינת ישראל והרשות הפלשתינית, נראה כי בסנטיאגו בירת צ'ילה כבר "הוחלט" כי ממלכת פלשתין תתפוס את מרבית השטחים שבין הים התיכון לירדן. שרטוט "הגבול" אינו מעשה ידיהם של מדינאים או מומחים לקרטוגרפיה, אלא החלטה של הנהלת מועדון הספורט "פלשתינו" לעצב את הספרה "1" הרקומה על מדי שחקני הכדורגל של המועדון בצורה של גבולות ארץ ישראל המנדטורית.
הקישוט החדש במדי השחקנים בצבעי אדום ירוק ולבן המזכירים דגלי מדינות ערב מסוימות, הוצגו במשחקי גמר ליגת-העל הלאומית לכדורגל שהתקיימו בשבוע שעבר באצטדיון שאליו הגיעו למעלה מ-12 אלף צופים.
ראשי מועדון "פלשתינו" שחלקם נמנים על עשירי צ'ילה נותנים ביטוי מוחשי להלכי הרוח ולשאיפות של יוצאי מדינות ערב השוללים את קיומה של מדינת ישראל וזכויותיה ומכריזים בגלוי על "שחרור פלשתין".
מכ-17 מיליון תושבי צ'ילה כ-800 אלף הם יוצאי מדינות המזרח התיכון. כחצי מיליון מתוכם מוצאם מבית-לחם, בית ג'אלה, בית סחור ובית צפאפה. למעלה מ-80 אחוז מהם או הוריהם היגרו לצ'ילה בין השנים 1900 ל-1930. בירת צ'ילה, סנטיאגו, הפכה לעיר שבה הקהילה הפלשתינית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית.
מועדון הספורט "פלשתינו" שנוסד ב-1930 מציג את עצמו כיום כמועדון כדורגל מקצועי שקבוצת הכדורגל שלו משחקת מזה 53 שנים בליגת העל הצ'יליאנית ו-4 שנים - בליגת המשנה. לזכותו אליפויות והישגים ספורטיביים מרשימים.
פעילותו התרחבה בשנת 1936 כשהקהילה של יוצאי מדינות-ערב קבעה כי הוא ישמש מרכז תרבות ערבית ומוקד לפעילות חברתית. כיום יש בבעלותו מתקני ספורט מפוארים, כמו בריכות שחייה אולימפיות ומגרשי טניס שבהם מתקיימות תחרויות גביע דייויס היקרתיות. ראשי המועדון פעילים בחיי הכלכלה של צ'ילה, באקדמיה ובמפלגות השונות, אך בבתי השיר של המנון המועדון קבעו כי "ממזרח יצא האור" ו"קדימה הערבים".
האוהדים והצופים בפעילות הספורטיבית אינם ערים לכך שנותן החסות למועדון הוא הבנק הערבי, ומניות המועדון רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך ברשות הפלשתינית. מנהל הבנק נותן החסות הוא חשים שאווה יליד עזה שחונך בעומאן ובכווית המתגורר מאז 2007 ברמאללה בבניין שלפי דבריו צופה על תל אביב וגם לעבר האנדרטה לזכר
יאסר ערפאת. ראשי המועדון והבנקאי מהרשות הפלשתינית משתפים פעולה עם ממשלת צ'ילה בכל הכרוך בפיתוח קשרים כלכליים עם העולם הערבי. לצ'ילה הסכמי סחר עם מדינות המפרץ הרוכשות ממנה מתכות, מוצרי עץ לבניין ולייצור נייר, דגים ופירות טריים ויבשים.
במקביל, מעודדת נשיאת צ'ילה מישל בצ'לט את הקשרים המדיניים והתרבותיים עם מדינות ערב בדרך דומה לזו של נשיאת ברזיל דילמה ראוסף, בנימוק כי היחסים עם מדינות ערב תורמים משמעותית לכלכלות של מדינות אמריקה הלטינית, ולכן מוטב לקדם את הכלכלה על חשבון קשרים מדיניים מכל סוג.
החמאס אומנם פועל נגד ארגונים המפרים את הפסקת האש ברצועה, אך גם הוא לא יהסס להבעיר שוב את השטח
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
