ווינסטון צ'רצ'יל טען שהפייסן מאכיל תנין בתקווה שהתנין יטרוף אותו אחרון.
נשיא ארה"ב מוביל את הפייסנות המערבית כלפי אירן, כולל הרפיית סנקציות כלכליות נגד משטר האייתולות האפוקליפטי - בעל הברית של
קוריאה הצפונית, ונצואלה ומשטרים אנטי-אמריקנים נוספים; מנהיג הטרור האיסלאמי האנטי-אמריקני; אב-טיפוס להסתה אנטי-אמריקנית, להפרת הסכמים, לכפל-לשון, לעריצות, להוצאות להורג סיטונאיות, לטרור וחתרנות נגד מפיקות הנפט הפרו-אמריקניות.
במקביל, ובניגוד לדעת הקהל והקונגרס בארה"ב, רומז הבית הלבן שהוא מבין/מאיים בסנקציות אפשריות של אירופה נגד ישראל - בעלת הברית היחידה של ארה"ב שהיא יציבה, אמינה, יעילה ביטחונית וכלכלית, דמוקרטית וללא-תנאי.
בניגוד לתפישת העולם של רוב הציבור והקונגרס בארה"ב, הנשיא לא מזהיר חוגים אנטי-ישראלים באירופה מפני הטלת סנקציות על המדינה היהודית - דמוקרטיה מערבית המוקפת עריצות איסלאמית אנטי-מערבית. להפך, מדיניות ארה"ב - המעוצבת על-ידי ממסד שנקט בפייסנות כלפי חאפז ו
בשאר אסד,
סדאם חוסיין, חומייני, ערפאת, חמאס ו"האחים המוסלמים" - מעניקה רוח גבית למקטרגי ישראל באירופה ומקצינה את ציפיות ואלימות הפלשתינים.
המערב בוחר ללחוץ על ישראל - המדינה היחידה במזה"ת שמעניקה זכויות אזרח ליהודים, נוצרים ומוסלמים ומכבדת את מעמד האישה -
ולנקוט בפייסנות כלפי אבו מאזן המטיל עונש מוות על מוכרי קרקע ליהודים; הדוגל ב"יודנריין" במדינה הפלשתינית; מייסד מערכת החינוך לשנאה וההסתה ברשות הפלשתינית; מעניק גמלאות למשפחות טרור ומאדיר זכר טרוריסטים; מנהיג מושחת המכונה על-ידי ערביי יו"ש "מיסטר 20%"; עומד בראש שלטון אכזר המכונה על-ידי ערביי יו"ש "התוניסאים של סדום ועמורה"; מחסל הנוכחות הנוצרית בבית לחם, בית ג'אלה, רמאללה ובית סאחור; בוגר השתלמויות בק.ג.ב., קיבל תואר דוקטור (הכחשת השואה) מאוניברסיטת מוסקבה והיה אחראי על קשרי אש"פ עם משטרי האימה בגוש הקומוניסטי; בעל ברית של קוריאה הצפונית, רוסיה, סין ומתקרב לאירן; סגנו הנאמן של ערפאת, שיחד עסקו בחתרנות במצרים, סוריה, ירדן ולבנון, וחברו לפלישת עירק לכווית; הנהיג הסתה, טרור והפרת-הסכמים חסרי-תקדים, מאז 1993, בתגובה למחווה היסטורית של ישראל - הענקת שלטון עצמי לערביי יש"ע - שלא בוצעה על-ידי העותומנים, הבריטים, הירדנים והמצרים כאשר שלטו באזור.
אבל, הבית הלבן בוחר ללחוץ על ישראל ולפייס את משטרי טהרן ורמאללה.
למרות זאת, תשתית היחסים המוצקה בין ישראל לארה"ב - המבוססת על ערכים משותפים ששורשיהם בהקמת ארה"ב ב"כנען החדשה" ועל שיתוף פעולה אסטרטגי, כלכלי וטכנולוגי הממנף יכולות ישראליות ייחודיות לתועלת הדדית - חזקה מפייסנות וציניות חולפים.
כדי לבצר את מעמדה הבינלאומי ולקדם אינטרסים חיוניים, על ארה"ב לשנן את אזהרתו של צ'רצ'יל מפני פייסנות: "זו רק הלגימה הראשונה מהמשקה המריר שיוגש לנו מדי שנה, אלא אם כן נתנער ונחזור להילחם למען החירות..."