אני זוכר!

אני זוכר. אני לא שוכח. אני לא אשכח. אני מבטיח. אני לא שוכח את קורבנות המלחמות והטרור הערבי כלפי יהודים ומדינת היהודים. אני לא אשכח. אני לא שוכח את הנאצים. אני לא שוכח את הטרור הערבי. אני לא אשכח את הבוגדים. אני זוכר כי יש יום נקם ושילם. מנהיגי המדינה ייתנו את הפקודה.

אני זוכר היטב כי 4932 אזרחים נהרגו בפעולות איבה, כלומר בטרור ערבי, מתום מלחמת העצמאות ועד היום. מספר זה כולל גם 120 אזרחים זרים, תיירים ועובדים שנהרגו בפיגועים. פיגועי האיבה לבדם הותירו 2,848 יתומים בהם 99 יתומים משני ההורים, 976 הורים שכולים ו- 799 אלמנים ואלמנות. מתחילת שנת 2000 ועד היום נספו 968 אזרחים בפעולות איבה ונפצעו כ-17,200 אזרחים. במלחמות גבה מאיתנו עמלק הערבי 23,085 חללי מערכות ישראל. מעל 16,000 פצועים ונכים.

אני זוכר את פרעות תר"פ תרפ"א ותרפ"ט. אני זוכר את הטבח ביהודים בראשות הצורר אמין אל חוסייני מ-1936 עד 1939. אני זוכר כי הטבח הזה צויד ומומן על-ידי גרמניה הנאצית. אני זוכר כי במהלך מלחמת העולם השנייה תכנן אל חוסייני להקים בעמק דותן, בקרבת שכם, משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, שאליהן עמדו להיות מובאים יהודים מארץ ישראל וכן יהודי עירק, מצרים, תימן, סוריה, הלבנון ואפילו מצפון אפריקה, כדי להשמידם בשיטות הס.ס. שהופעלו במחנות ההשמדה באירופה.

אני זוכר כיצד הנאצים ואמין אל חוסייני ניסו להרעיל את בארות המים של תל אביב במבצע ושמו 'אטלס'. אני זוכר כיצד אמין אל חוסייני פיקד על יחידת אס אס מוסלמית באזור הבלקן. אני זוכר כיצד ההנהגה הערבית מתנגדת מאז ומתמיד לשלום ולהקמת מדינת היהודים וכיצד פתחו הערבים במלחמת העצמאות ומאז כפו עלינו עוד 11 מלחמות כשהרש"פ ושאר ארגוני הטרור הערבי ממשיכים לתכנן את השמדתנו ומחנכים את ילדיהם לממש את תוכניתם השטנית. אני זוכר את שמחת הערבים כשעירק הפציצה את תל אביב במלחמת המפרץ ואחרי כל פיגוע וטבח.

אני זוכר את ה'מאווי מרמרה', 'סנטוריני', 'קארין אי', 'פרנקופ', 'ויקטוריה' ו'קלוז סי'. אני זוכר את הטבח בשבויי כפר עציון. את ההתעללות בגופות ההרוגים היהודים בחברון ובחללי השיירות לירושלים ובלוחמי הל"ה ובשיירת הדסה כשחלק מן הגופות לא זוהו כי עברו התעללות, הופשטו ונערפו. אני זוכר את החיילים החטופים שנרצחו: אורי אילן, אבי לניר, רון ארד, נחשון וקסמן, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, אבי סספורטס ואילן סעדון.

אני זוכר חיילים שבויים ישראלים שדיווחו לאחר שחרורם כי תנאי החזקתם היו קשים, וכי הם הוכו קשות בידי שוביהם, ונחקרו בעינויים.

אני זוכר את טבח מעלה העקרבים. את טבח נמל תעופה לוד ואת טבח הספורטאים היהודים במינכן. אני זוכר את טבח מעלות. אני זוכר את טבח כביש החוף. אני זוכר את אסון צור הראשון והשני. אני זוכר את טבח אוטובוס האימהות. אני זוכר את טבח בית ליד ופיגועי ההתאבדות. אני זוכר את טבח הדולפינריום וסבארו. אני זוכר את פיגוע מלון פארק. אני זוכר את טרור הקסאמים, הפצמ"רים וטילי הגראד. אני זוכר את פיגועי הדריסה, הירי, הדקירה, השלכת בקת"בים ויידויי אבנים לעבר כלי רכב ואת טרור גניבות הרכב והמתכת והמים והקרקע והברחות סמים וסחר בנשים ובנשק.

אני זוכר את הלינץ' ברמאללה אשר התרחש ב-12 באוקטובר 2000 ובו המון ערבי תקף, רצח והתעלל בשני חיילי מילואים - יוסי אברהמי, וואדים נורז'יץ. אני זוכר את מדחת יוסף. אני זוכר את רצח שלווה אוזנה, את רצח יצחק וינשטוק. את רצח חיים מזרחי. את רצח אפרים ואיטה צור. את רצח הנערים מתקוע קובי מנדל ויוסף אישרן. את הטבח בישיבת מרכז הרב. את הטבח בישיבת ההסדר עתניאל. את הטבח בישיבה תיכונית 'חיצים'. את הטבח במכינה קדם צבאית בעצמונה. את טבח המשפחות חטואל ודיקשטיין תוך ווידוא הריגה, ואת משפחת סחוויסחורדר. את רצח בן יוסף לבנת, את רצח הרבנים שלום נתן רענן, בנימין הרלינג, בנימין כהנא ואשתו, הלל ליברמן, וראש המכינה הקדם צבאית פדואל אלימלך שפירא. את טבח משפחת פוגל.

אני זוכר. אני לא שוכח. אני מבטיח לסגור חשבון. אני מבטיח שלא תקום מדינת טרור ערבית. אני מבטיח שנתפכח כולנו מהשקר והמרמה של הטרור הערבי. הרוצחים ומשתפי הפעולה שלהם הם כולם בני מוות בייסורים. על רצח ועל השפלת כבוד העם היהודי, על השקרים ועל הולכת השולל רק מיתה בייסורין תכפר - כי לארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה, כי אם בדם שופכו. זהו מחיר השלום. כשייסגר החשבון - יבוא שלום. אני זוכר הכל. בפורים תשע"ד אני שוב נשבע כי אני זוכר. ומחכה לפקודה. הי"ד.