המלחמה הקרה באמריקה הלטינית

הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, הפועל נמרצות להחזיר את רוסיה לזירה הבינלאומית כשחקן מפתח, רואה גם באמריקה הלטינית כאחת ממטרותיו החדשות ישנות.

בעיצומו של המשבר לצירופו של חצי-האי קרים לרוסיה, הודיע שר ההגנה הרוסי סרגיי שוייגו כי מדינתו מנהלת משא-ומתן להקמת בסיסי צבא רוסיים בוונצואלה, בקובה ובניקרגואה. כדי להוכיח את רצינות ההצהרות, עגנה ספינת המודיעין ויקטור לאונוב ס.ס. 175 של הצי הרוסי בקובה לביקור שהוגדר על-ידי שלטונות האי כבלתי רשמי ובלתי מתוכנן. עוד לפני מספר חודשים עגנו גם בוונצואלה 4 אוניות קרב לביקור שהאורחים והמארחים שמרו עליו בפרופיל נמוך.

הצהרותיו של שר ההגנה הרוסי שאותן ליוו תנועות של כלי שייט רוסיים חמושים, נדונו בשבוע שעבר בהרחבה בוועדות השונות של הקונגרס האמריקני העוסקות בענייני חוץ וביטחון.

ג'ון קלי, מפקד הפיקוד הדרומי המשולב של צבא ארצות-הברית מסר לדרג הפוליטי כי רוסיה חותרת להציב ספינות קרב ומפציצים בטילים ארוכי טווח שיאפשרו בבוא העת לבצע תקיפות לעבר מטרות אמריקניות מבסיסים שבמפרץ מקסיקו. קלי דיווח לקונגרס כי צבא ארה"ב ערך אשתקד תמרונים שבהם הופעלו משגרי טילי פטריוט, ספינות ומטוסי קרב כהכנה לתרחיש אפשרי של מתקפה על ארה"ב בטילים בעלי תוויות ייצור של אירן או של רוסיה שישוגרו ממפרץ מקסיקו.

לעת עתה שוללים גורמי מודיעין בארה"ב את האפשרות של פתיחת בסיסים לצבא הרוסי באמריקה הלטינית וגורסים כי למעשה כוונתה של רוסיה היא להקים תחנות לתדלוק ותמיכה לוגיסטית עצמאית לאוניות הצי שלה ולמטוסיה ביבשת אמריקה הלטינית.

בשבוע האחרון הפעילו ארה"ב ומדינות אירופה סנקציות כלכליות נגד רוסיה, ובכלל זה צמצום פעילות הבנקים הגדולים של מדינות המערב ברוסיה, ביטול פסגת פורום המדינות המתועשות בעיר סוצ'י וסילוקה של רוסיה מפורום 8-G שצומצם ל-7-G - ארה"ב, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן. במישור הפוליטי נראה כי במהלכיו באמריקה הלטינית מבקש פוטין גם להעביר מסר לארה"ב שלא תתערב באזורי ההשפעה הרוסית במזרח אירופה. עושה רושם שהצעד הבא של פוטין יהיה לגרום למולדובה ולטרנסניסטריה "לבקש" את צירופן לרוסיה.

במשך 15 השנים האחרונות בנה פוטין את מדיניות החוץ של רוסיה על בסיס המדיניות של האימפריה הישנה במתכונת שאומצה בזמנו גם על-ידי לנין וסטלין. במסגרת מדיניות זו, נאבק פוטין על מעמדה של ארצו ביבשת הלטינית לצד סין ואירן, תוך ניצול פרצות שפוערת חולשתה המתמשכת של ארה"ב - תוצאה ישירה של המדיניות שמוביל הנשיא האמריקני.

חרף נפילת ברית-המועצות ב-1991, נותרו ברוסיה כמעט בשלמותן מערכות הייצור הצבאיות, ובכלל זה מערכות לייצור אנרגיה גרעינית. ב-12 השנים האחרונות מכרה רוסיה למדינות אמריקה הלטינית שבתחום השפעתה מטוסים ונשק בשווי של יותר מ-14 מיליארד דולר. לפי נתוני היצוא של החברה הרוסית רוסובורונאקספורט כ-80 אחוז מהיצוא הצבאי של רוסיה הופנה לוונצואלה. חברת אטומסטרויאקספורט הרוסית ששיווקה את מפעל האורניום לאירן שהוקם בעיר בושאר, מכרה לוונצואלה כור במתכונת דומה ל"צרכי שלום", בהזמנתו של הוגו צ'אבס.

מכירות אלו והסחר עם קובה וברזיל הכניסו לאוצר הרוסי הכנסות משמעותיות. פוטין גם זכה לעדנה מקרבתו עם צ'אבס. זה האחרון אימץ את כל מרכיבי האידיאולוגיה של רוסיה הרדיקלית והוביל את החזית נגד ארה"ב. פוטין הנדרש כיום לטפל בכלכלת רוסיה, רואה באמריקה הלטינית פוטנציאל נוסף ליצוא, אף כשקובה, ונצואלה וברזיל הפחיתו את פעילותן הכלכלית, והוא מתכוון להמשיך להתחרות בסין על השווקים ביבשת.

מכשול נוסף הניצב בפני פעילותה של רוסיה באמריקה הלטינית הוא כניסתה לתוקף של "ברית הפסיפיק" בין מקסיקו, קולומביה,פרו וצ'ילה לסחר חופשי של סחורות, כספים, ניירות ערך ולתכנון וביצוע של פרויקטים משותפים בתחום הטכנולוגיות המתקדמות, האנרגיה ואיכות הסביבה. אוכלוסיתן של מדינות אלו מגיעה ל-212 מיליון נפש עם הכנסה ממוצעת של 10 אלפים דולר לנפש בשנה, וזו צפויה לגדול בשנים הבאות. שותפות זו מקיפה 36 אחוז מהתל"ג של מדינות אמריקה הלטינית ו-50 אחוז מהסחר הבינלאומי הכולל של אותן מדינות. כמו-כן במדינות "ברית הפסיפיק" מושקעים 41 אחוז מכלל ההשקעות הזרות באמריקה הלטינית.

קוסטה ריקה ופנמה הגישו את מועמדותן להצטרף ל"ברית הפסיפיק", המיועדת לחזק משמעותית את כלכלת היבשת. ישראל, בדומה למדינות המתועשות באירופה, ביקשה להצטרף ל"ברית הפסיפיק" במעמד של משקיפה המוזמנת לדיונים.

העיצומים במשרד החוץ גרמו לביטול הביקור המתוכנן של ראש הממשלה בנימין נתניהו באמריקה הלטינית. בביקור זה, הראשון של ראש ממשלת ישראל מכהן, היה אמור נתניהו לקיים מפגשים עם מספר ראשי מדינות החברות ב"ברית הפסיפיק" כדי לבצר את מעמדה של ישראל בהגדלת היצוא על-ידי שיתופה בתוכניות הפיתוח באמריקה הלטינית.