אני מאשים - יונתן פולארד

יונתן הוא יהודי אמריקני שעבד כמנתח מערכות מידע ונתוודע במסגרת עבודתו לתוכניות רבות ומגוונות של מדינות אויבות המסכנות את ישראל בנשק אטומי, ביולוגי וכימי, ונחשף לתוכניות של פיגועי טרור נגד מטרות אזרחיות. הוא העיר את תשומת ליבם של הממונים עליו ובהיעדר תגובה מצידם, יצר קשר עם קצין בכיר בחיל האוויר ששהה בארה"ב לצורך לימודים בשם אביעם סלע וזה קישר בינו לבין ראש לשכת המודיעין החשאית של משרד הביטחון - רפי איתן.

במשך שנה וחצי העביר מידע בעל ערך רב. בשלב מסוים האמריקנים חשדו בו וערכו חיפוש בביתו. הוא התקשר למפעיליו, סיפר שהחבל מתהדק והם הורו לו להגיע למחרת היום לשגרירות ישראל. כאשר נכנס בשערי השגרירות, נשם לרווחה, "אני בבית נכון"? שאל, אבל אז הגיעה פקודה מירושלים שעליו לעזוב מייד, כל תחנוניו עלו בתוהו, והוא נזרק החוצה ומאז, "ויוותר יונתן לבדו".

• את כל ממשלות ישראל על שלא נתנו הצהרה שהנני סוכן ישראלי רשמי שפעל בתום לב על-פי בקשת הממונים הישראלים. רק לאחר שתבעתי בבית משפט ובחלוף שנים רבות, רק אז הוכרתי כסוכן;

• ממשלת ישראל מסרה לארה"ב את המסמכים שהעברתי עם טביעות אצבעותי, מה שסיפק ראיות להרשעתי. ללא המסמכים היו נאלצים לשחררני;

• ארה"ב הכריזה שאם ממשלת ישראל תאמר את האמת שפולארד פעל מטעמה, הוא ישוחרר או יקבל עונש מזערי;

• מרגלים מטעם מדינות ידידותיות שנתפסו בארה"ב, נידונו לפרקי זמן קצרים או שכלל לא נאסרו אפילו ממדינות עוינות. ממשלותיהם פעלו בשצף קצף למען שחרורם;

• הייתכן שיש אנשים במדינה המעוניינים שאמשיך להנמק בכלא? פרט לניסיון כחלק מוועידת וואי, האוי וויי) לא היה שום ניסיון ממשי, לפעול למען צאתי לחופשי;

• שבע שנים שהיתי בצינוק של מתקן כליאה לחולי נפש, מנותק מהעולם ומדינת ישראל לא מחתה ולו פעם אחת;

• ועדה ציבורית שהתכנסה כביכול למעני, קיבלה שלושה מיליון דולר מהממשלה ודאגה שאקבר עמוק יותר;

• בתשס"ג כאשר היה שימוע חוזר בבית משפט בארה"ב. לא נכח כל נציג מטעם מדינת ישראל. כמו-כן, נציג הקונסוליה הישראלית באמריקה השמיע ערב קודם-לכן בטלוויזיה הישראלית דברי השמצה אודותיי. והאמריקנים הבינו את המסר;

• איני מסוגל לשכוח כיצד נזרקתי מהשגרירות הישראלית ישר לידי כוחות הביטחון של ארה"ב, בניגוד לכל ההבטחות של ישראל שתמיד אמצא מקלט בשגרירות בוושינגטון, שזהו ביתי;

• ממשלת ישראל מפקירה אותי ביודעין! בכירי הממשל בישראל מעבירים לבכירי הממשל באמריקה, שהכל זה מס שפתיים. שיקרתם לי, טפלתם עליי האשמות שווא, כל השנים בהם נמצא אני בתוך המאפליה. הותרתם חייל פצוע בשדה הקרב, רמסתם את אחוות הלוחמים, מעלתם באמון, דקקתם נשמתי עד דק, סוכני המוסד שביקרו בתאי המליצו לי להתאבד...

• ששיחררה מרגלים בקלות, אפילו 10 מרגלים רוסים שנתפסו לפני כארבע שנים;

• התביעה האמריקנית הפרה עסקת טיעון שמנעה משפט בו הייתי יכול להתגונן;

• לאחר שהתברר סופית שהעברתי בעיקר חומר מודיעין על מדינות ערביות וארגוני טרור שסיכנו את ביטחון ישראל, הסתיר הביון האמריקני את החומר בניגוד להסכם החלפת מידע עם ממשל רייגן;

• עיניתם אותי יום יום. קיבלתי מכות חשמל במתח גבוה שגרמו לי לאבד שליטה על צרכיי, הכנסתם אותי פעם אחר פעם כבול בשלשלאות כשאתם ממטירים עליי מי קרח, הוחזקתי בעירום ללא מיטה וללא שמיכה, ללא רדיו, עט או נייר, הכל כדי לשבור את רוחי, את גופי, את נפשי...

• שאינם זועקים - הבו פדות ליהונתן;

• לא צעדות, לא עיתון שמקשה על חברי הממשלה בשאלות, אין זמר המופיע בערב מיוחד לכבודי וקורא לשחרורי. דעת הקהל אילמת! דעת הקהל מורדמת! אינני מבקש מבצע הירואי להצלה כמו באנטבה, גם איני רוצה את הלהג השב ונשנה כי תשחררו אותי תמורת רוצחים. אני חייל ששירת את עמו באהבה ובמסירות אין קץ. איני יודע כיצד נותרתי עדיין בחיים כשאני סובל מגידולים בסינוסים, כאבי ראש, לחץ דם, קשיי נשימה, דלקת פרקים, גלוקמיה, וזיהומים שונים.

אנא אחים יהודים זעקו את זעקתי, "את אחינו יונתן אנו מבקשים", והקב"ה יעלה מן שאול נפשי, חיי מיורדי בור.

עשו וב"ה נצליח!