הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   ספרות  תרבות 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
שאלות ותשובות קוריאניות
08/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
מישהו ראה את טילרסון?
08/09/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
התיק של שרה
08/09/2017   |   דן מרגלית
 
 
 
לטווח הארוך
08/09/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
קרב שיירת חולדה (ב') כוח פלמ"ח יורה על אוטובוס נוסעים ערבי
08/09/2017   |   אורי מילשטיין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
המשוררת לילי זלוף מבקשת את זהותה
לילי זלוף [עיצוב גרפי: תפארת חקק]

ביום ראשון, ד' באייר תשע"ד, 4 במאי 2014 הובלה למנוחת עולמים המשוררת לילי זלוף ז"ל בשיריה הביעה געגועים לבּית בבגדד, לערשׂ זהותהּ בארץ הנהרות היא חיה את תחושת הכותבים בין שתי המוֹלָדות עם מותה היא נקברה במולדתה: ישׂראל

>
▪  ▪  ▪
לילי נולדה ב-1932 בעירק, ועלתה לארץ ב-1949 בסיוע המחתרת הציונית בעירק. הייתה חברת קיבוץ רמת יוחנן ונשלחה מטעם הקיבוץ לסייע בקליטת העולים החדשים בשַעַר העלִייה. היא סיפרה לי שהיא זוכרת שמשפחתי הגיעה בשנת 1950 לשער עלייה גם כן מבגדד והיא סייעה אז בהעברת משפחתנו למעברת בית ליד.

הרצל אחי התאום ואני, היינו אז בני שנתיים. לאחר שירות בצה"ל למדה באוניברסיטת בר-אילן, ולאחר פרסום ספרי שיריה הצטרפה לאגודת הסופרים העברים.

לזכרה בחרתי לדון בשיר שמבטא במיוחד את החיפוש שלה אחר זהותה ואת ההתרפקות על בית הילדות בבגדד ועל דמות האם. היא מביעה געגוע שיתקיים שלום בין ישראל ועירק והיא תוכל לנשק את קברה של האם הטמונה שם. משאלה זו כמובן לא תתגשם.

עד יחדל צילי [עיצוב גרפי: תפארת חקק]

סִלחי אִמי / לילי זלוף

אחוזַת רַעד אֹמַר
יום יָבוא אִמִי
והשלום יגיע גם למחוז קברךְ
אז אֶשק למצח מצבתךְ
רֵיחַ עפרךְ יְעורר רֶגש אֱנוש
בלֵב של אֶבן

עירַק שנולדנו בּהּ לְדורות
בְּאַדמתהּ רֶחֶם תשעת יְרָחַי
אני שהייתי יַלדה בּעֵת מוֹתךְ
סִלחי אִמי עַל שֶנָדדתי

יוֹם יָבוא ואֶחֱקֹק מֵחָדש שמךְ
בּעלֶה הֲדס
רְווּי בְּמי הפְּרת והחִדֶקל.

השיר כתוב כחשבון נפשי שעושה הדוברת השירית עם זִכרון אִמהּ. היא הייתה ילדה בעירק בעת מות אמהּ, ונותרה עם תחושה של חשבון לא סגור עם האם. היא לא זָכתה להיפּרד מהאם בדברים לפני מותה, ובעלייתה ארצה, מעיקה עליה תחושת הריחוק מן האֵם הקְבורה שם הַרחק בארץ המוצא - עירק.

בית א: שבועת השיבה

הדוברת נשבעת שהפרידה שלה מאִמה היא זמנית, והיא עוד תשוב לקֶבר אִמה. בעקבות הסכמי השלום בשנים האחרונות עם מצרים וירדן, מייחלת הכותבת שהשלום יגיע גם למחוז קִברה של האם, דהיינו: לעירק. או אז תִתממש הפּגישה המיוחלת לאחר זמן כה רב:
"אז אשק למצח מצבתך".

מַצבתה של האם מוּאנשת כאן. היא מדבּרת אל האֵם המֵתה, כמו הייתה המצבה הדוממת לרגע יְצור חי. יש לַמַצבה מֵצח אנושי, ומִמילא יש לה גם רגשות. בבוא הַבּת אל אִמהּ, יתעוררו הרגשות האנושיים החבויים בַּמצבה. יש תחושה שהאֵם המֵתה הֶאֱצילה את רגשותיה האנושיים לַמצבה שמעליהָ:

"ריחַ עפרךְ יעורֵר רֶגש אֱנוֹש
בְּלב של אֶבן".

לַבּת הַחיה יש סגולת הדיבּור אל המֵתה, ויש לה גם היכולת לַחוות רגשות בעוצמה חזקה כִּיצור חַי: "אחוּזת רעד אומַר". היא גם רועדת כּולה וגם אומרת. לעומת זה, האם המֵתה מבטאת את רגשותיה ואת קירבתה באמצעות מַצבתהּ. הבת שמייחלת לריחַ האֵם שהיא זוכרת מילדותה, חוֹוָה את הריחַ מן העפר.

בית ב: בקשת סליחה על הנטישה

הבת המשוררת מרגישה עצב על נטישת האם המֵתה בארץ נכר. היהודים בעירק חיו שם למעלה מ-2,000 שנה, והמשוררת בצעירותה חשבה שאכן היא נולדה לחיות שם לדורות כמו אבות אבותיהָ:

"עירק שנולדנו בהּ לדורות".

למרות העזיבה, הדוברת רואה את עירַק כחלק מזֶהותהּ, שהרי שם המקום שבו נולדה. שם הייתה ברחם אמה תשעה חודשים. שָם בעירק נמצֵאת גופת האֵם, שָם קבור הרֶחם שממנו נולדה: "באדמתה רחם תשעת ירחַיי". המשוררת מבטאת עצב על הצורך לקום ולעזוב את עירק כדי לעלות לארץ ישׂראל. העצב הוא עצב של פּרֵידה מן האם, שעודנה שָם:

"אני שֶהייתי ילדה בעת מותךְ
סִלחי אמי על שֶנדדתי".

הרגש האנושי של קשר בַּת לאֵם גובר על המתח האִידאי והכּיסופים לארץ ישראל. עקב הסיטואציה האנושית כל-כך, אין היא מגדירה את היציאה לארץ ישראל כ"עלִייה". היא מגדירה את היציאה לארץ כ"נְדידה".

בית ג: הנצחת דמות האם

בבית הראשון נשבעת הבת לשוב אל קבר האם. כאן היא נשבעת להנציח את דמות האם:

"יום יבוא ואֶחקוק מחדש שמֵך".

בּשוּרה זו לא ברור לנו איך תַחקוק הבת את זֵכר אִמה. היא מבטיחה להנציח את דמותה. חקיקה היא מלאכה הנעשית באבן או במתכת. לכן, המשך השיר מפתיע:

"בַּעלֶה הדַס
רְווּי במֵי הפּרת והחִידקל".

עלֵי ההֲדס רוֹוְחים בשימוש בַּטְקסים הַפּולחניים של יהודי עירק. כך למשל, ביום הברית נוהגים לקשור את הכיסא שעליו מניחים את התינוק הנולד בעלים של הדס (בערבית הם נקראים "עִיקְד אִל יַאס", ובערבית זהו צירוף זו משמעי: עלים של הֲדס, אך גם עָלים של אֵליהו הַנביא). הֲדס נקרא בערבית "יַאס", וגם אליהו הנביא מכונה כך (יַאס או אֵליאס). ההֲדס מבטא כאן תחושה של שחרור וגאולה.

החקיקה כאן היא לא באבן, אלא בעלֶה של הֲדס, שהוא יסוד כה אופייני ליהדות עירק. וכדי שהעלה הנושׂא את זֵכר האֵם יהיה בעל זיקה לָאם ולזֶהוּתה, העלֶה יהיה טבול במי הפרת והחידקל. עירק המכונה "ארץ הנהרות" או בימי קדם "ארם נהריים", מאופיינת בנהרות העוברים בתוכה.

זהות האם צופנת את טַעם הנהרות, וההנצחה הראויה לה היא עלֶה הדס טבוּל במֵי הנְהרות. המשוררת שהבטיחה להַנציח את זכר האם בעתיד כתבה שיר זה לזכר האם, ובכותֶרת השיר בחרה להבליט דווקא את בַּקשת הסליחה מן האם. ולמעשה, שיר זה מהווה דרך אחרת של חקיקת שמה של האם: לא בָּאבן, לא במַתכת ולא בעלֶה של הדס. אך המשוררת חקקה את זכרה של האם בשיר. ואכן בשיר מתקיימת ההבטחה הגְלומה בַּשורה הפותחת: הקורא את השיר חש את הרעד של המשוררת בכל שורות השיר. עם מותה של המשוררת לילי זלוף, אנו חשים את הרעד בשיריה, ואנו רועדים למקרא השיר. יהי זכרה ברוך.

תאריך:  05/05/2014   |   עודכן:  05/05/2014
בלפור חקק

מועדון הבלוגרים עוקבים: 37לקבלת רשימות בלפור חקק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המשוררת לילי זלוף מבקשת את זהותה
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
שורות הפתיחה למאמר הזה לקוחות מתגובה של אחד המגיבים למאמרי הקודם. המשטרה רואה בחומרה, המשטרה רואה בחומרה רבה מאוד, המשטרה רואה במלוא החומרה את הפגיעה במרכזי דת בישובים הערבים, המשטרה רואה ורואה, אך היא נותרה עיוורת וחסרת רצון לראות. חסרת רצון לראות היא מגששת באפלה. ואם אתרגם את דבריו של כרמי גילון, הרי כדי לראות צריך שיהיה רצון לראות, ואני מתקשה להאמין שמשטרת ישראל רוצה לראות.
05/05/2014  |  איתן קלינסקי  |  מאמרים
בשנים האחרונות נראה שהדיון הכלכלי-חברתי בישראל ובעולם בכלל, הפך לדו-שיח של חירשים. בצד אחד עומדים "החברתיים", אלה שמנפנפים במגאפונים מאשימים את הטייקונים ומתעקשים שיכול להיות פה צודק יותר. מפתה להאמין להם. איך אפשר לא להסכים איתם כשבטלוויזיה מראים קשיש חסר ישע מוזנח במיטה או ילד שכבר שבוע הולך לבית-הספר בלי כריך.
05/05/2014  |  אבישי איתמר  |  מאמרים
קודם כל הערבים. במשך שנים תקפו אותם כל נאורי העולם המתאחדים לאחר מפלת הקומוניזם על כך שהם שונאים (כמו כולם, בעצם) בגלוי וללא רתיעה, יהודים, גם אחרי שרבים מהמסכנים האלה, כמה מיליונים אולי, נשרפו באש או ניצלו בגחלים באירופה. לפיכך הערבים עטו על ההמצאה הציונית וניסו להפריד אותה מיהודים. כלומר, החברים הכי טובים שלהם הם יהודים ותמיד היו כאלה ברחבי העולם הערבי לאורך גלי ההיסטוריה.
05/05/2014  |  אורי שרגיל  |  מאמרים
הודעת השר גלעד ארדן בדבר סיום תפקידו כשר להגנת העורף, שלוותה בהמלצתו לסגור את המשרד ולהעביר את סמכויותיו למשרד הביטחון, מביאה כנראה לסיומה עוד פרשה עגומה בניסיונותיה של ישראל לבנות לעצמה מערכת ארגונית שתוכל להתמודד בצורה מיטבית עם האיומים הקשים הניצבים בפני החזית האזרחית.
בשולי הכותרות: די לרצח נשים פרשת אילן שמואל אומרת דרשני שר הרווחה: אם לא עשית - ייחצנת? ומי המועמד הבא לרוץ לפוליטיקה? ולקינוח פסוקו
05/05/2014  |  ציפי לידר  |  מאמרים



בלוגרים נוספים ברשת 
רובינשטיין מקריא את החלטות מועצת גדולי התורה
08/09/2017  |  12:24  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
החלטות מועצת גדולי התורה
08/09/2017  |  12:24  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com
המבשר - הבוקר
08/09/2017  |  12:24  |  חיים שאולזון   |   noreply@blogger.com

ציפורה בראבי
ציפי לידר
ציפי לוין
פורומים
ספרות
תרבות
כתבות מקודמות
צוות חדשות עולם
הביטוחים שיגנו על הכסף שלכם - המדריך למתחיל
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט