|   15:07:40
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
טיפול בתא לחץ: להתחזק בנשימה
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי

לאובמה יש אסטרטגיה

הבית הלבן סייע לחיזבאללה לשלוט על הגבול מובלעת של אסד במע' סוריה ובכך סייע לאירן להבטיח האינטרסים האסטרטגיים שלה ביצירת רצף טריטוריאלי בין שתי המושבות של אירן (לבנון וסוריה) בים התיכון
11/05/2014  |     |   מאמרים   |   העולם הערבי   |   תגובות
ברק אובמה. מה החזון האסטרטגי שלו? [צילום: AP]

לאחרונה שאל פרדריק הוף, מי שהיה אחד מאנשי הקשר הבכירים של ממשל אובמה בסוריה, אם לממשל יש אסטרטגיה ברורה בסוריה. הוף, שמאז שעזב את הממשלה הפך למבקר חריף של מדיניותה בנושא הסורי, הציב את השאלה לאחר ששמע את הנחתו של עיתונאי בכנס שנערך בלבנון כי ארצות-הברית מנהלת אסטרטגיה קרה ומכוונת של ישיבה על הגדר, בעוד שסוכנים אירניים וגי'האדיסטים סוניים נלחמים אלה באלה.

הוף לא הסכים עם הערכה זו, ובמקום זאת הביע את עמדתו כי מדיניות הממשל היא "בעיקר מדיניות של הימנעות", המוכוונת על-ידי נחישותו של נשיא ארה"ב לא לגלוש למעורבות במלחמת אזרחים נוספת במזרח התיכון, במיוחד כשסוריה אינה נחשבת בעיני אובמה כאינטרס-ליבּה של ארה"ב.

הוף ללא ספק צודק בדחותו את היהירות שיוחסה לראש הסגל בבית הלבן דניס מקדונו בכתבה בניו-יורק טיימס מאוקטובר 2013, שהאסטרטגיה של אובמה היא לתת לחיזבאללה ולאל-קאעידה לדמם בסוריה. הציטוט, כמו גם המאמר עצמו, היה מקרה נוסף של העברת מסרים מצד הבית הלבן שכוונה לייחס רציונל ריאליסטי קשוח להחלטתו של אובמה לא להתערב בסוריה בעקבות הפיאסקו בעניין הנשק הכימי. אף על-פי כן, אין פירוש הדבר שמדיניותו של אובמה אינה נתמכת על-ידי חזון אסטרטגי רחב יותר לאזור. במציאות, מה שראוי לציון הוא לא שאין לממשל האמריקני אסטרטגיה; יש לו. אלא שהוא מקדם אסטרטגיה פרו-אירנית.

החזון האסטרטגי של הבית הלבן מתרכז בפיוס עם אירן ובשילובה של טהרן במסגרת אזורית חדשה. כתוצאה מכך הוליד חזון זה העדפות אסטרטגיות ובחירות של מדיניות שנראו בבירור בסוריה, עירק ולבנון. בקו אחד עם החזון הרחב יותר, בחירות אלו היטיבו עם האינטרסים של אירן, ובאופן יסודי הרעו עם המורדים הסוריים ועם תומכיהם הסוניים באזור.

השינוי והתקווה שמכין לנו אובמה

על-מנת להבין כיצד פעלו העדפות אסטרטגיות אלו בסוריה, יש קודם כל לזהות את היעד שקבע לעצמו ממשל אובמה. בדיון שנערך לאחרונה בוושינגטון, השגריר לשעבר רוברט פורד, לשעבר נציג הממשל לענייני סוריה, הסביר כי "מן ההתחלה, סברנו כי הפתרון היחיד לעימות זה הוא שבסופו של דבר יהיה משא-ומתן בין האופוזיציה למשטר". למעשה, הסביר פורד כי זה מה שניסה לעשות בדמשק בקיץ 2011, כפי שדיווחתי אז. הרעיון של השגת הסדר במו"מ עם המשטר נמצא עד היום בבסיס מדיניותו של אובמה.

יתר על כן, הממשל הבהיר כי היעד שהוא מעוניין להשיג מניח את המשך קיומו של משטר אסד, או "שימור מוסדות המדינה" כפי שבחר לתאר זאת. בהתאם לכך, פקידי הממשל גם הצהירו כי אינם מעוניינים בניצחון מוחלט של המורדים. אין צורך לומר כי זו אינה אלא העדפה מובהקת של המשטר הסורי הקיים.

במשך שלוש השנים האחרונות, בחירותיו של הממשל תאמו בעקביות את יעדיו - החלטות שהגבילו את תומכי האופוזיציה אבל לא את תומכי המשטר. כך פעל הבית הלבן לחסום את הערוצים המדיניים והצבאיים שחיפשו המדינות התומכות במורדים כמו צרפת, טורקיה וערב הסעודית. כשמדינות אלו ניסו לעקוף את הווטו הרוסי במועצת הביטחון, הפך הממשל את מוסקבה לשותפתו העיקרית בסוריה.

הבית הלבן גם הטיל וטו על אספקת נשק למורדים שהיה בה כדי לשנות את האיזון לטובתם. וושינגטון לא רק בלמה כל מאמץ להחליש את אסד צבאית, אלא שבדחותה בשנה שעברה מתקפה על המשטר בעקבות השימוש בנשק כימי שעשה, אילצה ארה"ב את האופוזיציה בסוריה לשאת ולתת עם אסד דווקא בעיתוי שבו הייתה ידו על העליונה.

בנוסף, למרות שאובמה אמר כי פירוקן של "רשתות טרור המאיימות על אנשינו" הוא אינטרס מרכזי של ארה"ב, הרי שבסוריה יושמו צעדים אלו רק נגד קבוצות טרור סוניות. כך, לא רק שארה"ב לא פעלה נגד הקבוצות בסוריה הנתמכות על-ידי אירן, אלא אף התקיפה את מתנגדיהן.

הבית הלבן עצמו הפעיל בגלוי לחץ על מדינות סוניות באזור לנתק את כל מקורות הסיוע שיכול להגיע לידיהן של קבוצות קיצוניות.

לעומת זאת, הבית הלבן לא נקט צעדים דומים כלפי טהרן ובעלות בריתה, כמו ממשלתו של נורי אלמאלכי בעירק, בו בזמן שקבוצות עירקיות שיעיות - שלחלקן יש דם אמריקנים על הידיים - הן מרכיב חיוני להישרדותו של אסד. יתר על כן, בלבנון, ארה"ב חָבְרה למעשה לחיזבאללה נגד גורמים סלפיים שסימנו להם כמטרות אזורים שיעיים ואינטרסים אירניים בביירות.

כך נתן הבית הלבן לחיזבאללה סיוע פעיל לא רק להכיל את האיום על שלומו, אלא גם לשלוט על הגבול עם המובלעת של אסד במערבה של סוריה. בכך, סייע הבית הלבן לאירן להבטיח את האינטרסים האסטרטגיים שלה, ביצירת רצף טריטוריאלי בין שתי המושבות של אירן (לבנון וסוריה) בים התיכון.

יהיו שיטענו כי ההסבר הפשוט יותר להחלטות מדיניותו המסתורית של אובמה בסוריה הוא נחישותו להשאיר את ארה"ב מחוץ למזרח התיכון. אלא שעמדתו ההחלטית של הנשיא האמריקני לשחרר את ארה"ב מכבלי האזור אינה מתנגשת עם פיוסה של אירן. למעשה, מחויבותו של אובמה להקטין את נוכחותה של ארה"ב קשורה ישירות לשאיפתו לשנות באורח יסודי את הסדר הקיים באזור ואת המערכים המרכיבים אותו. לאובמה, יצירת איזון חדש עם אירן היא חיונית להנמכת הפרופיל של ארה"ב במזה"ת.

ייתכן אפוא כי בני שיחו הערביים של הוף טעו באשר למהות האסטרטגיה של אובמה, אך הם לא טעו בהאמינם כי אכן יש לו אסטרטגיה. מה שהם - יחד עם בעלי בריתה המסורתיים של וושינגטון - אינם מסוגלים כנראה לעכל, הוא שהבית הלבן מקדם אסטרטגיה התומכת באינטרסים של אירן - אסטרטגיה שהיא הרת אסון לשותפיה הישנים של אמריקה.

  • המאמר במקורו הופיע באנגלית ב-Now.
  • טוני בדראן הוא חוקר ב-Foundation for Defense of Democracies.

* המאמר במקורו הופיע באנגלית ב-Now
[קישור]

* תורגם על-ידי מגזין "מראה"
כותב המאמר הוא חוקר ב-Foundation for Defense of Democracies
תאריך:  11/05/2014   |   עודכן:  13/05/2014
טוני בדראן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מושגים
 בשאר אסד 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  העולם הערבי
ההפרדה שעשתה בריטניה המנדטורית ב-1921 בין הגדה המזרחית של נהר הירדן לבין השטח המשתרע בין הנהר והים התיכון לא ביטל את הזיקות השונות, הממשיכות ללבוש ולפשוט צורה על-פי ההתפתחויות הפוליטיות. בזיקה הירדנית-פלשתינית ניתן לאבחן במנעד עצום בין סיפוח ירדני ב-1950 של הגדה המערבית, שנותרה אחרי המלחמה ב-1948 תחת שליטת הלגיון, לבין הינתקות מוחלטת ב-1988. אולם עניינה של ירדן בנעשה בצידו המערבי של נהר הירדן לא פסק ובמיוחד, בכל הקשור לירושלים. המציאות הדמוגרפית לפיה יותר ממחצית אזרחיה של ירדן הם ממוצא פלשתיני, היא כשלעצמה יוצרת את הצורך במעורבות ירדנית אבל נושא ירושלים מעניק לממלכה ההאשמית את המעמד המיוחד בעולם הערבי אם כי לא בעוצמה שיש לערב הסעודית מכוח היותן של מכה והכעבה תחת שליטתה.
11/05/2014  |  עודד ערן  |   מאמרים
הפחד מפני הכרה במדינה יהודית, חסך מיני ופתוות מגעילות פתווה של הרשות ההלכתית בחלב שבסוריה: "הרשות אוסרת על המוסלמי המאמין להרוג את הכינים השוכנים בזקנו"
19/04/2014  |  מנשה שאול  |   מאמרים
עם תחילת הטלטלה האזורית זכה האיסלאם הפוליטי להישגים לא מבוטלים. אולם מאז, התנועות המוסלמיות הסוניות בעולם הערבי, שאימצו לעצמן צביון פוליטי – אם זו תנועת "האחים המוסלמים" שהיא הוותיקה שבהן או תנועות חדשות יותר – מצויות במגננה.
מאז פרוץ מלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, הפכה הסביבה הפוליטית והביטחונית של חיזבאללה למורכבת יותר. למרות שחיזבאללה נותר הארגון הצבאי החזק ביותר בלבנון, מעורבותו של הארגון הלבנוני-שיעי באופן עמוק במלחמת אזרחים ממושכת ועתירת השלכות אזוריות גורמת לערעור הדרגתי במעמדו בתוך לבנון ופוגעת בחופש הפעולה ויכולתו להקרין עוצמה כלפי יריביו.
הערבים למדו לסחוט את ה"יאהוד" באמצעות התנהגות של "מטורפים" - מופעי השתוללות חסרת פרופורציה לנושא שמשמשת דרך סחיטה מוצלחת לעיתים קרובות. השיטה עובדת בכמה רמות של התייחסות: התלהמות מילולית, לרוב הרמת קול עד כדי צעקות "פראיות" שמטרתן להרתיע או לדרבן את השומעים; מבטים מזרי-אימה ומאיימים, המשדרים "תעצרו אותי"; זרית אבנים וחפצים שפרושם "אני כועס ועל סף השתוללות, הזהרו"; יציאה ספונטאנית-מאורגנת לרשות הרבים, והפרעת הסדר הציבורי בדרכים שונות ועוד.
19/03/2014  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
רון בריימן
רון בריימן
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב    אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
אלי אלון
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20    על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
גם אני נמניתי על השואלים מדוע פרשת "מצורע", פרשה לא נעימה, על כל נגעיה הקשים מופיעה ערב חג הפסח חג החרות
מתן גולדבלט
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il