הצעת החוק לאיסור הפצתם של חינמונים בשוק העיתונות הישראלי, הסיחה משום מה את הדעת מן העובדה שהם רק גורמים, בעצם הופעתם ככאלה, לזילות המקצוע ולהידרדרותו אל עברי פי-פחת.
מבלי להתייחס לרמתו של חינמון זה או אחר - יש בעצם הפצתו של עיתון, שאינו נמכר בקרב ציבור הקוראים, משום "מכה מתחת לחגורה" בכל עיתון המוצע להם בכסף מלא.
סוד גלוי הוא שהעיתונות הכתובה הנמכרת מצויה כיום במשבר עמוק, שרק הולך ומחריף. מרבית העיתונים מצויים בקריסה כלכלית, וחלוקתו של עיתון בחינם רק מוסיפה להם מכה על מכה. היא פוגעת בתחרות הקשה, המצויה בלאו הכי בין העיתונים השונים; היא פוגעת בחופש העיסוק, ולא פחות - גם בחופש הביטוי.
את הזעקה הגדולה כנגד הצעת החוק משמיע, מעל לכל ובאורח טבעי, בכיר החינמונים, ישראל היום, ויש לו, כמובן, סיבה טובה לכך. לאחר שהושקעו בו סכומי-עתק, מצד מי שיכול להרשות לעצמו לעשות זאת - מייחס החינמון הזה את הניסיון לסתימת פיו ליריבו הגדול,
ידיעות אחרונות, רק משום שזה בוחל לראות בו את שופר-אדוניו.
לקפוץ לבריכה
מבחנו הגדול של ישראל היום יהיה, אפוא, אם וכאשר יידרש למכור את עצמו לציבור הקוראים. או אז נראה כמה מקוראיו בהווה ימשיכו לשמור לו אמונים גם להבא.
במבחן שכזה תהיה, מן הסתם, ידו של ישראל היום על התחתונה, שאם לא כן הוא לא היה נרתע לקפוץ לבריכה, הגועשת כל כך במים העכורים של העיתונים הנמכרים, ולשחות בהם. העובדה שידיעות אחרונות, הנמכר לציבור בכסף מלא, נותר שווה-כוחות עם ישראל היום החינמי, היא זו הנותנת, והיא בהחלט גם קנה המידה לבחינת העדפתו של ציבור הקוראים.
הדעת נותנת, כמובן, שעיתון המחולק בחינם לקוראיו יזכה, בדרך הטבע, לתפוצה מירבית. אבל, כאשר גם עיתון שנמכר בכסף מלא מצליח להגיע לתפוצה השווה לזו של החינמון - זו בהחלט עדות להצלחה הגורפת שהוא זוכה בה ולמידת הביקוש הרבה שיש לו.
מן הראוי, לפיכך, שישראל היום לא יירתע מן הכניסה לשוק העיתונות הנמכרת. במצבו הנוכחי, כעיתון משגשג בתפוצה, הוא בהחלט יכול להרשות זאת לעצמו. ואם, אומנם, הוא מבוקש עד כדי כך בקרב ציבור-קוראיו - חזקה עליהם שלא יאכזבוהו גם כשיהפוך ל"שווה בין שווים".
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
