יום רביעי הקרוב, כ' בסיוון, לא אמור להיות שונה משאר ימי ד' האחרים. שום דבר במרחב הציבורי, גם לא במרחב היהודי, לא יזכיר לעצמנו כי זהו יום אבל ותענית, שמשקלו היה כמעט זהה לתענית יום כיפור. כמעט 800 שנה נהגו קהילות אשכנז להתענות ביום זה, לומר סליחות ולקרוא בתורה את הפרשה הנקראת בימי תענית, 'ויחל'. כך זה נמשך עד לפני כשבעים שנה, כשבטלו מעצמם מנהגי האבלות של יום כ' בסיוון, לנוכח מוראות השואה האיומה, שהאפילה על כל קודמותיה, בבחינת צרות אחרונות משכיחות ראשונות.