בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פיגוע חטיפה לעומת פיגוע "רגיל"
|
יש כאן משהו קטן שאיש כנראה לא הבחין בו: אם היו רוצחים 3 מתנחלים בפיגוע "רגיל", הזעזוע היה כנראה הרבה יותר מינורי
|
חטיפת הנערים. עצם החטיפה מעצים את העניין [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
לצערנו לא חסרות לנו דוגמאות לפיגועים אכזריים, זה תמיד כואב ומזעזע. אבל הפעם בגלל ש"קורבנות השלום" גם עלו על רכב בטרם נרצחו מעצים את העניין. זה מתמיה כי בסה"כ די התרגלנו לכך שמפעם לפעם רוצחים מתנחלים. זכורה זעקתם חסרת הסיכוי של המשפחות השכולות כנגד עסקות שחרורי הרוצחים, אבל שחרור שליט וההתרפסות בפני אבו מאזן האפילו עליהם. מעניין יהיה לראות את פרצופו של ראש ממשלתנו הנכבד כשההורים השכולים החדשים יבכו בשנית כאשר ישחררו את רוצחי ילדיהם... זה כנראה לא יקרה כי יש הבדלי מעמדות. יש קורבנות טרור "סתמיים" ויש קורבנות טרור "מועדפים". לי זה קצת צורם, אבל זה כנראה עניין זניח בתקופה בה התרפסות היהודים בפני רוצחיהם הפכה להיות דבר שבשגרה. עצוב, הכל עצוב. עצוב גם שהמדינה שוכחת לספר לציבור מדוע חוק עונש מוות למחבלים מבוזה ואינו מקויים. לא קשה לנחש: הנידונים למוות עלולים לצום ואולי אף למות, אשטון עלולה להיות מודאגת. יהיה הרבה רעש, ואנחנו היהודים אוהבים שקט. שירצחו אותנו וישתחררו, רק בשקט בבקשה, תודה. תזכורת קטנה: למה מגיע לנו כל זה? כי לא מימשנו את הנצחון, לא עשינו להם את מה שהם ניסו לעשות לנו, לא התנהגנו כמקובל באותה תקופה ובאותה זירה. התנהגנו באבירות, באנושיות, ריחמנו עליהם, היינו בני אדם. פעמיים (48, 67) חזרנו על הטעות הנוראית הזו ועל כך נסבול לנצח. כדאי להזכיר זאת כל פעם שיפה רפש פותח את הפה ומיילל על הכיבוש ועל סבל העם הפלשתיני המסכן. השיחה המצופה ניתן לשער כיצד ציפתה המשטרה שתיערך השיחה: ערב טוב, חטפו אותי, לצערי רצחו אותי ולכן לא אוכל להמשיך לענות. סליחה על ההפרעה. ברקע יריות, צעקות במבטא ערבי. השוטר מיד מגיע למסקנה: הטרדה. אני מציע שליד כל מוקדן תהיה מנורה. ברגע שהוא נתקל בשיחה שהוא מהסס כיצד לנהוג בה, הוא לוחץ על כפתור. המנורה נדלקת, מיד מגיע אליו אחראי שבמקרה הצורך מזמין קצינים נוספים. תוך שניות במקום קבוצה של קצינים מנוסים מתפעלת את האירוע. כך היה ניתן להציל גם את המכונית שהתדרדרה בטבריה.
|
|
הכותב אינו מומחה לשום דבר מטעם אף אחד, אך יודע לחשוב לבד.
|
|
תאריך:
|
02/07/2014
|
|
|
עודכן:
|
02/07/2014
|
|
אהרון שחר
|
פיגוע חטיפה לעומת פיגוע "רגיל"
|
|
באיבחה אכזרית אחת הפכו התפילות ההמוניות להצלתם מציפורני האויב החייתי, לתפילות זַכּוֹת לעילוי נשמתם של הקדושים. את חייהם היקרים לא ניתן להשיב, אבל רציחתם אמורה אולי להחדיר לתודעת העם היושב בציון, כי חייבים לעשות פניית פרסה ביטחונית-הרתעתית, להבטחת עצם הקיום בג'ונגל הסוער מסביב, ועל-מנת לרסן את חיות הטרף הדו רגליות. זה הזמן להכריז על סיומו של עידן 'בימים ההם אין מלך בישראל', בו כל אויב ואורב הישר בעיניו יעשה.
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - קריעה, כסת"ח, מסורת, שטיפת-מוח ומצוינות
|
|
|
למה זה ישבת בין הכבשים השתקניות, ועל הטבח הנורא החרשת, עמוס עוז?! למה זה ישבת, שותק בין המשפתיים לשמוע שריקות עדרי הרוצחים ושותפיהם בקרב ערביי ישראל והשטחים, אלה המברכים באצבע משולשת
|
|
|
קראתי ממש ברגעים אלה את הספדו של יאיר לפיד, על קברו של גלעד שעאר ז"ל, הדמעות זלגו מעיני, בקריאה חוזרת כבר ראיתי שם את קווי היסוד של תוכנית, תוכנית שעל כולנו לקוות שמפלגת יש עתיד תיקח על עצמה, תוך שהיא מסכנת ממשית את האלקטורל שלה, או אולי תוביל אליה את כל הקופה, בכל מקרה אם תשנה תורתה לדברים שאמר יאיר בהספד, את הקול שלי היא תקבל.
|
|
|
בניגוד לכותרות המתלהמות של משדרי הטלוויזיה המיוחדים, בערבו של יום שני המר והנמהר, נראתה הכותרת הראשית של הארץ למחרת כמגדלור של שפיות תקשורתית צוננת. עורכי העיתון הפלשתיני בשפה העברית הדגימו כיצד יש לפעול "מהראש ולא מהבטן", כמאמר המנטרה שאימצו, כצפוי, רוב אמצעי התקשורת, שלצד כמה דקות של התחזות לאומית כואבת, חזרו לשורשים הפוליטיים הידועים.
|
|
|
|