|
|
בית שנפגע באשדוד [צילום: AP]
|
|
|
|
|
לפני מספר ימים פרצה קטטה קשה בין אנשי ימין לאנשי שמאל בככר רבין בתל אביב. אנשי השמאל באו כהרגלם בקודש להפגין נגד המהלכים בהם נוקט צה"ל ברצועת עזה כולל ההפצצות הבלתי פוסקות שישראל מנחיתה שם. מסתבר, כי לדעתם על ישראל לספוג מתקפה זו ולא להגיב.
זו כמובן ההזדמנות הרגילה של השמאל וקבוצות אנרכיסטיות שונות שהשמאל נגרר אחריהן, להטיל דופי בכל מה שזז, באצטלה כמובן של "תקינות פוליטית". מלכלכים את צה"ל (הם טרוריסטים), את הממשלה, את הימין (הם פאשיסטים), וכו'. אין טעם לחזור כאן על כל הרפרטואר הגס והציני שלהם.
מהפלקטים המונפים אל על במסגרת ההפגנות שלהם, נעדר באופן קבוע דיון בשאלה מי אשם, מי התחיל וכו' שכן האשמה היא אוטומטית תמיד בצה"ל, בממשלת ישראל, בביבי וכו' הפעם הם העלו את הסעיף לכמה ישראלים שמיהרו להגיב. ויצאו מהפגנה זו חבולים כדבעי.
כיוצא חלציו של השמאל הישראלי אני מברך את עצמי על מזלי הטוב שגרם לי להתפכח, לראות את העובדות בעין פקוחה. הדבר קרה כתוצאה משרשרת האירועים אחרי ההינתקות. כרוב תושבי המדינה תמכתי בפינוי הרצועה, למרות הסבל הכבד שפעולה זו גרמה לתושבים היהודים במקום. הערבים טוענים כנגד הכיבוש? אמרתי ביני לביני, הנה שרון החליט להפסיק את הכיבוש בעזה, ומכאן ואילך הדרך סלולה לפיוס ולשלום אמיתי.
ואז בא האירוע המבעית, כאשר כל העולם ובכלל זה ישראל כמובן, צופים בחזיון המתקיים מולם על הבמה בתיאטרון העזתי: אנשי החמאס הזורקים את פעילי הפתח מהגגות, ללא דקדוקי עניות מיותרים, וללא קשקושים על רחמים ועשיית חסד עם אחיך לדרך. אלה שלא נזרקו מהגגות מיהרו לברוח עם משפחותיהם אל שלטונו הרחום (?) של אבו מאזן.
כל בר אוריין לא היה יכול שלא לשאול את עצמו בימים ההם, מה בעצם קורה כאן? הרי מדובר בחבורת רוצחים בעליל. יש לפיכך להדליק את כל הפנסים האדומים ולמנוע בעדם את ההשתלטות, באותה דרך על הגדה.
בעת כתיבת שורות אלו טרם נודע אם אכן תתקיים כניסה קרקעית לעזה אם לאו, אם מבצע "צוק איתן", יסתיים ללא ניצחון ברור של ישראל ועם תמונת ניצחון של החמאס, כי אז אבוי לנו. תוך חדשים מעטים ימלא החמאס מחדש את המחסנים שלו, ויפתח שוב בהפצצת יישובי ישראל, קרוב לוודאי עם יכולות משופרות. ישראל תחמיץ את הלגיטימיות הציבורית שרכשה בעמל רב נוכח הטילים הניתכים עליה.
מעניין להזכיר כאן דברים שנשא פרשן מצרי ידוע, טאופיק טיקאשה, ברשת "אל-פרעין" המצרית, לפני ימים אחדים:
"הדמעות הנשפכות על אדמת עזה, מי גרם להן? האם זו ישראל שפתחה בירי או האם אלו שחטפו שלושה ישראלים בפעולת התגרות שמטרתה הייתה לדחוף את ישראל להכות את אלו שחיים בשלווה, ולהכות בשוחרי השלום ובאזרחים חסרי ההגנה בעם הפלשתיני. מי התחיל? ישראל או חמאס? על המתחיל לשאת באחריות למעשים שלו".
"הם אומרים שיש להם 25 אלף לוחמים, הם צריכים לשלם בחייהם במלחמה. בפועל הם יורים רקטות ולא מבצעים לוחמה יבשתית, למה? הם לא פולשים פלישה קרקעית לשטחה של ישראל, הם נוהגים כמו כלבים הקשורים בשרשרת בבית אדונם, הם נובחים מאחורי הגדר, אבל ברגע שמשחררים את הכלב - הוא מפחד לצאת מפתח הבית".
על ישראל לדבוק במסקנה הנובעת מהאמירה הזו של הפרשן המצרי ולנהוג לפיה. אל לנו לסיים את המערכה הנוכחית ללא ענישה מתאימה של החמאס בעזה. יסוד היסודות לכל הסדר בינינו לבין החמאס, הוא פירוז הרצועה מנשק בכלל ומנשק רקטי בפרט. הפעם הזו ניתן יהיה לקבל למהלך זה סיוע, לפחות בשתיקה, של מדינות ערביות.
