|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני חש טעם לפגם בברכת הגומל ע"י רבבת חיילים המברכים על 'שחרורם' האישי, כאשר חבריהם נותרו בקו החזית הלאומית, וטרם הוכרז על סיום המערכה
|
|
החברים עדיין ליד רצועת עזה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי | |
| את החיל הזה. וזכרת את ה' אלקיך | |
| כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" | |
|
|
|
|
בחודש האחרון כל רשימותיי פותחות במילים זהות; בעת כתיבת השורות לא ידוע מה יהיה מצב המערכה וגורלה בשעת קריאתן. הקדמה זו שרירה וקיימת גם השבוע, ותפילתי-תקוותי כי לא לאורך זמן. בעת כתיבת השורות אנו נמצאים בפסק זמן מטושטש-מתיש; כוחות צה"ל הוסגו מרצועת עזה, אך האויב ממשיך בטירור הרקטי והטילי, ובתמורה חיל האויר תוקף יעדים עמומים-עלומים (6,750 תשתיות?), ופוגע במחבלים מעטים שנלכדו בכוונת היירוט. מתווכים למיניהם בוחשים במו"מי הפסקות אש, אך אויבינו מתמידים בעקשנות נעדרת רציונל וחסרת אנושיות. הם דבקים במזימתם האסטרטגית החייתית - לחטוף חייל ויהי מה! בכל מחיר! גם במחיר הקרבת אלפי הרוגים בני עמם. ו'על הדרך' יסחטו מהעולם הצבוע גינויים לישראל על ' פשעי מלחמה'. אם חלילה יצליחו, חס ושלום, ירוצו מיד להפסקת אש סופית, ולשלחן הסחטנות בחיי אדם. משנתי כבר נשטחה בשבועות האחרונים לפיה רק העזה ממלכתית, בן-גוריונית, תוכל לעמוד כנגד עזות המצח הכלבית-חוצפנית של עזה העזה, וכנגד נביחות השמאל המכיר בצדקת האויב. הפעם אפנה מבט למישור התורני, בגוון הלכתי; |
|
בשבת שעברה גדשו את בתי הכנסת חיילי סדיר, קבע ומילואים, שזכו להתרעננות בחיק המשפחה, או לשחרור 'בינתיים'. רבים מהם ברכו הגומל ונענו בהד נרגש משותפי צרה ושמחה. יש קהילות שערכו קידושא רבה או זוטא לצליחת המאורעות בשלום והשמפניה נמזגה. ואני הקטן (כסב לנכדים משרתים 'מעבר לגדר') נבוך ומסתייג. ואפרש היסוסיי;
ראשית, המערכה טרם נגמרה! "ארבעה צריכים להודות" [ברכות נד,ב] אך רק "כשיוצאין מן הסכנה" [רש"י שם], ולא בכל ושלב. כך בהולכי מדבריות וכך בחולה, וכך גם משוחררי מלחמה ימתינו ל'סוף הדרך'. חייל סדיר, גם אם הוסג מן הזירה, עדין הוא זמין למערכה שלא תמה. גם איש מילואים ששוחרר 'בינתיים', לדעתי אין מקום לברכת הגומל 'לכבוד השחרור' כאשר המערכה הלאומית בעיצומה. אכן, פצוע שהחלים מברך ככל "חולה שנתרפא", וכן יש מקום לברך מי שראה את המוות בעיניו, כגון "שנפל עליו כותל או ניצול מדריסת שור או שעמד עליו אריה לטורפו" [לשון השו"ע או"ח ריט,ט]. אך אני חש טעם לפגם בברכת הגומל ע"י רבבת חיילים המברכים על 'שחרורם' האישי, כאשר חבריהם נותרו בקו החזית הלאומית, וטרם הוכרז על סיום המערכה.
יתר על כן, 'חגיגות' אישיות וקהילתיות פוגעות במוראל ומקהות את המוטיבציה הלאומית. אחרי ה'קידוש' הגיבורים עייפים ונוטים לנוח על זרי הדפנה. 'שמפניה' קבוצתית באמצע המסע פוגעת בכושר ההתמדה, ולדעתי גם ברכות 'הגומל', לעת הזו.
|
|
זאת ועוד, מקובלת עלי מאוד העמדה ההלכתית שהוצגה במאמרו של הרב יהושע בן-מאיר ["ברכת הגומל לחוזרים מפעילות צבאית", תחומין כרך א!] לפיה בתום המערכה יש להודות כ'ברכת הציבור' ולא כהודאת היחיד. לא מתקבל על הדעת שרבבות בני חיל יצעדו בסך לבימת 'הגומל'. בין ה'צריכין להודות' בפרק ק"ז בתהילים דוד לא מנה את לוחמיו למודי הקרבות. אופיה של פורענות המלחמה הוא ציבורי בהגדרה, וכזו צריכה להיות גם ברכת ההודאה. אומנם הרב שלמה גורן [משיב מלחמה ח"ב סי' קלד] סבור שכל חייל שהשתתף בקרב יברך הגומל. הוא מסתמך על מלחמת מדין [במדבר לא] שבסיומה שרי הצבא הציעו למשה "ונקרב את קרבן ה'", וכידוע 'הגומל' הוא תחליף לקרבן תודה. אך הרב בן-מאיר השיג עליו, ואדרבה משם ראיה שמדובר בהודיית הציבור (שרי הצבא) ולא "אלף למטה אלף למטה". ועוד ובעיקר, ההודיה שם מנומקת "שלא נפקד ממנו איש" [מט], הלואי עלינו, אמן!
מוצע להנהיג כי בתום המערכה, בשבת מוכרזת, יברך שליח ציבור בלשון רבים. כך מספר החת"ם-סופר [ספר הזיכרון, עמ' כה]: "וביום הכניעה עליתי לתורה וברכתי הגומל בלשון רבים ואנשי ק"ק פרשבורג שהיו עמי ענו אחרי מי שגמלנו כל טוב". וכך נהגתי לפני שנים רבות כאשר רבים מקהילת אלון שבות סיימו שירות מילואים בלבנון ואנכי בתוכם.
באחת, 'הגומל' רק לניצולי 'כפשע מן המוות' ולא לכל מכונסי ונכנסי עזה וסביבותיה, והודאת הציבור עוד תגיע.
|
|
| תאריך:
|
14/08/2014
|
|
|
עודכן:
|
14/08/2014
|
|
הרב ישראל רוזן
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
עברי
|
15/08/14 08:48
|
|
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מנסה להתמודד עם טענות תושבי הדרום על כך שהם אינם מוכנים להשלים עם המשך 'טפטוף' הרקטות. בפגישה שקיים עם ראשי מועצות אזוריות בעוטף עזה הצהיר כי גם על ירי רקטות מקומי תגיב ישראל בעוצמה רבה.
|
|
|
|
|
יאללה יאללה מרואן, דחוף את המריצה קדימה יש לנו הבסקת אש, עוד שיש שעות וצריך להבסיק הרבה דברים עד שנעיף עוד כמה רקטות על אקיבוצים, כאן מסביב. האמת, אני שונא את שלמה מהפלחה של הקיבוץ הזה, איך קוראים לו? אני חושף ניר עוז, אולי קוראים אותו נירים? מה זה משנה? ניר, נירים, כולם יהוד וצריך לשחוט אותם, למה הם אצלם הכל בורח ואצלנו הכל מסרוח. יאללה יאללה, יא ז'למה, תערבב ת'טיח ותתקן את הבינות שהטיח נפל בגלל הפצצות של היהוד האלה.
|
|
|
|
|
בתוך הגל הגדול של אנטישמיות הפושט בעולם, מול הכפשות ישראל באו"ם, הנה גם ארצות הברית, ידידתנו הנאמנה מזה שנים, פטרונתינו ושוחרת טובתנו עייפה ממשחקי העמדת פנים והיא מורידה את המסכות ושולפת ציפרניים.
|
|
|
|
|
מייקל אורן, שהיה שגריר ישראל בארה"ב, מציע להקים ועדת חקירה ישראלית לחקירת אירועי מבצע צוק איתן. הנה הצעה לשלשת חברי הוועדה: שמעון פרס, אהרן ברק, מיכה לינדנשטראוס. שלשתם כיום אזרחים פרטיים, אינם כפופים למוסדות המדינה, והוכיחו בעבר שהם עצמאים לחלוטין בדבריהם ומעשיהם.
|
|
|
|
|
שפל חדש בקשרי ירושלים-וושינגטון. העיתון וול סטריט ג'ורנל מדווח (יום ה', 14.8.14) כי הבית הלבן מנע העברה לישראל של טילים למסוקי אפאצ'י בשל משבר האמון בין הנשיא ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו. מזה שלושה עשורים שלא עיכבה ארה"ב משלוח נשק לישראל במהלך לוחמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
ההפרעות האלה של אנשי המשטרה יובילו במוקדם או במאוחר למלחמה אלימה בין הציבור הדמוקרטי לבינם  איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
צבי גיל
בעיתונים משתקפת לאחרונה איזו לאות, עייפות, תשישות, רחוק ממלחמתיות. והכותרות כאילו כבדו עיניהן טרם נמנום מעין שקיעה לתוך אפתיה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
