חוק ההגבלים העסקיים מגביל ואף אוסר במקרים מסוימים מפגשים בין גורמים מתחרים במשק. החשש העומד מאחורי ההגבלות והאיסורים נוגע למצב של תיאום אינטרסים בין מתחרים שיבוא לבסוף על חשבון הצרכן. לצערי חוק ההגבלים הנוכחי ריק מתוכן כל עוד חברות לובינג ימשיכו לייצג במקביל אינטרסים של אין-סוף גורמים מתחרים במשק. במצב הנוכחי ענף הלובינג עשוי להוות "דרך עוקפת חוק הגבלים" שבאמצעותה ענפי משק שלמים יכולים להמשיך ולתאם ביניהם אינטרסים מבלי שיעברו על חוק ההגבלים הקיים.
אמחיש לכם את האבסורד באמצעות לקוחותיה של חברת הלובינג החזקה בישראל -חברת 'פוליסי בע"מ' בבעלות בוריס קרסני. במשך השנים ולאור העדר רגולציה ושקיפות החלים על ענף הלובינג החלה 'פוליסי' לעבוד במה שאנו ב'עמותה לדמוקרטיה מתקדמת' מכנים "שיטת פוליסי" - ייצוג אינטרסים מקביל של לקוחות רבים בענפים ספציפיים חשובים במשק.
שימו לב לנתונים הבאים: חברת 'פוליסי' מייצגת במקביל את שלושת חברות המזון שהובילו למחאה החברתית - 'אסם', 'תנובה' ו'שטראוס-עלית' (האחרונה מיוצגת ע"י הלוביסט צבי קסלר+פוליסי). בנוסף ובמקביל באותו ענף היא מייצגת גם את חברת 'נספרסו', את רשת השיווק 'קו-אופ', ובמסגרת ייצוג'פז' היא גם אחראית על ייצוג אינטרסים של רשת השיווק Yellow.כלומר ייצוג אינטרסים מקביל של חברות שהיו אמורות להתחרות ביניהן ורשתות המוכרות את מוצריהן.
בענף הבנקאות 'פוליסי' מייצגת במקביל אינטרסים של'איגוד הבנקים' (18בנקים בכללם 'הפועלים'), עוד שני בנקים אדירים מחו"ל(גולדמן זאקס, פיקטט) ובנפרד גם את '
בנק הפועלים', כלומר היא מקדמת אינטרסים של 20בנקים במקביל. להזכירכם,
עופר עיני אולץ להתפטר לאחרונה מבנק 'יהב' כיוון שייצג במקביל אינטרסים של שני בנקים (דיסקונט ויהב).
בענף התרופות/רפואה מייצגת 'פוליסי' את 'התאחדות התעשיינים - ענף הפרמצבטיקה' (הלוביסט צבי קסלר+פוליסי) דרכה מיוצגים אינטרסים של17 חברות תרופות בכללן 'טבע', את ענקית התרופות Janssen ואת חברת'אבוט'. אם לא די בכך החברה מייצגת גם אינטרסים של גופים צרכני תרופות כמו בית החולים 'אסותא', 'מגן דוד אדום' ו'בית איזי שפירא'.
במצב כזה מי מבטיח לנו שחברות הלובינג לא הפכו למעשה ל"דרך עוקפת חוק הגבלים עסקיים"? מי מבטיח לנו שתיאום האינטרסים בין מתחרים לא מבוצע בחברת לובינג שמותר לה לייצג במקביל אינטרסים של אין-סוף לקוחות מתחרים? לקוחות משלמים לחברת לובינג כדי לקדם ולמקסם אינטרסים שלהם ולעתים הדרך הפשוטה ביותר זה לתאם אינטרסים בין לקוחותיה, גם ללא השתתפותם האקטיבית.
אם אתם הייתם למשל חברת 'שטראוס-עלית' ואתם יודעים ש'פוליסי' מקדמת אינטרסים של 'תנובה' בהחלט יקרוץ לכם לבחור ב'פוליסי' לייצג גם אינטרסים שלכם כשתבינו לאורך זמן ש"קרסני יודע לעשות את העבודה", כלומר לתאם אינטרסים ביניכם ובין 'תנובה' על חשבון הצרכן ומבלי שהוא נזקק לאף אחד מהלקוחות באופן פעיל. באופן כזה ניתן לעקוף את חוק ההגבלים העסקיים הנוכחי בלי לעבור על החוק.
לסיכום, אין ספק ש"יש חור בדלי". חוק ההגבלים העסקיים הנוכחי מאפשר מצב בו חברות לובינג עשויות להפעיל לקוח אחד למען אינטרס של לקוח אחר, כמו גם לתאם אינטרסים בין לקוחות מבלי לעבור על החוק הנוכחי. ייתכן בהחלט שזו התשובה לשאלה מדוע כל-כך הרבה לקוחות שהיו אמורים להתחרות זה בזה בוחרים לייצג אינטרסים שלהם באמצעות חברת לובינג אחת.
אז אם ישאל אתכם מישהו בעתיד כיצד מורידים את יוקר המחיה בישראל תענו לו "קודם טפל בענף הלובינג, טמבל".
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
