"עמותות ברק": ההסברים שבוז'י חייב

יצחק (בוז'י) הרצוג יו"ר מפלגת העבודה שואף להיות ראש ממשלת ישראל וזו זכותו המלאה. הוא בא ממשפחה בעלת שם טוב, אביו היה הנשיא חיים הרצוג, סבו, הרב ד"ר יצחק הרצוג, היה הרב הראשי לישראל, הוא עצמו עורך דין שכיהן בתפקידים מיניסטריאליים שונים בממשלה שלאחר פרישתו ממנה נבחר לעמוד בראשות מפלגת "העבודה" ומיצב את עצמו בעמדת זינוק טובה להמשיך לצמרת.

אבל בצד כול הטוב שהוא נושא בתרמילו האישי מוטל עליו כתם ציבורי שמעולם לא קיבל הסבר ראוי לפשרו. הכתם הזה צף אל לב התודעה הציבורית כאשר מבקר המדינה העלה חשד למעורבות העמוקה של הרצוג בפרשה הידועה בכינוי "עמותות ברק", שעניינה עבירות (פליליות) על חוק מימון המפלגות.

דוח מבקר המדינה בנושא הביא לפתיחת חקירת משטרה שבמרכזה ניצב החשד שהרצוג ניתב - בניגוד לחוק - חלק מכספי קרן פילנתרופית מסוימת אל עמותות התומכות בברק, כאשר ברק התמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה. הדוח התמקד בפעילות של מספר סיעות פוליטיות ובכללן "ישראל אחת" בראשות אהוד ברק. במהלך החקירה המשטרתית נקט הרצוג בעמדה משפטית חוקית כאשר הודיע לחוקריו שהוא שומר על "זכות השתיקה". הסוף המשפטי של הסיפור הגיע ב-2003 כאשר היועץ המשפטי לממשלה החליט על סגירת התיק נגד הרצוג מ"חוסר ראיות".

בדוח מבקר המדינה תוארה כך השיטה של הזרמת הכספים הלא חוקית, לכאורה: "ננקטה שיטה" - נכתב בדוח המבקר - "שלפיה הוזרמו כספים לעמותות, אשר היה בפעילותן לתרום לקמפיין הבחירות מתוך כוונה לסייע לקמפיין של ברק". כמו-כן קבע המבקר, כי מקור הכספים אותם הוציאו העמותות הוא באנשים מרכזיים במטה "ברק לראשות הממשלה". אחד האישים האלה היה יצחק הרצוג.

נקודת המוצא של החקירה הייתה כי חל איסור פלילי על מועמד לראשות הממשלה לגייס תרומות שלא על-פי המגבלות הקבועות בחוק, וכי אין הבחנה, לעניין זה, בין רשימת מועמדים לכנסת לבין המועמד לראשות הממשלה (שיטת בחירה שהייתה נהוגה באותם ימים בישראל). עם זאת, מטרת החקירה הייתה לברר גם, האם נעברו עבירות על-ידי עירוב בין הכספים שהוצאו על-ידי סיעת "ישראל אחת" כתעמולת בחירות לצורך קידום ענייני הסיעה, לבין הכספים שהוצאו על-ידי מטה "ברק לראשות הממשלה" או גופים אחרים שפעלו לבחירתו של אהוד ברק. ממצאי החקירה העלו, כי סיעת "ישראל אחת" לא ערכה כל הפרדה חשבונאית בין כספי תעמולה שהוצאו לטובת הסיעה לבין כספי תעמולה שהוצאו לטובת מועמדותו של ברק לראשות הממשלה.

בעקבות כל הדברים האלה פרסם היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין את החלטתו בעניינו של הרצוג במלים אלה: "קיימות ראיות ברורות דיין לכך שהרצוג היה מודע לכך שכספי התרומות שהוא מזרים לפחות לחלק מן העמותות, משמשים לתעמולת בחירות. כך לדוגמא: העובדה שהיה מעורב בקמפיין של ברק גם ללא תפקיד רשמי, העובדה שהיה מעורב בהקמה של "ישראל של כולנו", ו"ישראל אחת שלנו", וכי מייסדיה ה"משפטיים" באו ממשרדו של עו"ד דורון כהן, גיסו של ברק, והעובדה ששתי העמותות הוקמו בסמיכות זמנים. כמו-כן, בפרק זמן קצר, סמוך למועד הבחירות, דאג הרצוג להזרמת מאות אלפי דולרים לעמותות אלה.

בהקשר של עו"ד הרצוג יש לזכור, כי הסובבים אותו - ולא רק הוא - שמרו על שתיקתם בעת החקירה במשטרה, וכי הוא עצמו, לא מסר כל הסברים עובדתיים באשר לפעילותו בנוגע למימון העמותות. דעתנו (דעת היועץ המשפטי לממשלה) בנושא שתיקתם של אישי ציבור ועובדי ציבור בחקירה פלילית ידועה, אנו רואים אותה כתופעה שלילית ביותר ולא נוכל לקבל טענה שנשמעה כי מי שדיבר בחקירת מבקר המדינה פוטר עצמו בכך. אלא שמאחר שבמשפט פלילי עסקינן, אין במערכת הראיות הכללית כדי לבסס אישום נגדו מעבר לספק סביר, ושתיקתו ושתיקת חבריו אין בה כדי לחזק קיומן של ראיות, מבוססות כשלעצמן, שיכולות היו לשמש בסיס לאישום פלילי.

בנסיבות אלה, יש לסגור את התיק נגדו מחוסר ראיות מספיקות. במהלך כל החקירות שמר הרצוג על "זכות השתיקה" שהיא הזכות השמורה למי שנתון לחקירה משטרתית שלא להפליל את עצמו, ולשתוק במקום לענות לשאלות חוקריו. העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא, כי כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת. חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי: על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו. כך נחלץ הרצוג מן הפרשה לא בגלל שזוכה מן החשדות הפליליים שנתלו בו אלא כיוון שלא נמצאו "ראיות מספיקות" כדי להעמידו לדין פלילי. והראיות לא נמצאו בגלל הניצול של "זכות השתיקה".

על-פי תחושת הלב הציבורית והסקרים לא נראה סביר שמפלגת "העבודה" תצליח לזכות במספר המנדטים שיאפשר להרצוג לקבל על עצמו את תפקיד מרכיב הממשלה הבאה. אבל אם ביום מן הימים יצליח הרצוג להגיע אל המעמד הבכיר הזה, תהיה זו חובתו הציבורית להסביר ולהוכיח בבירור, כי הוא טהור מכול רבב וכי מעולם לא עבר על חוק מימון המפלגות.

הוא גם ייאלץ להבהיר מעל לכול ספק מה היה מקור הכספים "הכבדים" שהזרים לעמותות ברק ומי היו האישים, בארץ או בחו"ל, שתרמו את הכסף הרב שסייע למפלתו של בנימין נתניהו ולניצחונו של ברק. רצוי מאוד גם שיענה הרצוג על השאלה האם בחר במסלול של "זכות השתיקה" מתוך חשש שאם יענה לשאלות החוקרים יימצא "משהו פלילי" שידבק בו והוא ייאלץ לשלם את המחיר.

אם יחמוק הרצוג מחשיפת האמת בפרשת "עמותות ברק" וימשיך להסתתר מאחורי שתיקתו הרועמת - הוא לא יהיה ראוי להיבחר לתפקיד הקשה מכול - ראש ממשלת ישראל.