האם גם טשרניחובסקי היה מגורש?

עבור הנשיא מר ראובן ריבלין, וכמו-כן: עבור ראש הממשלה, יושב-ראש הכנסת, חברי כנסת, חברי ממשלה היהודים וכל שאחפוץ ביקרוֹ.

בתגובה ומַעֲנֶה לבִטוּל הופעת הזַמָּר עמיר בניון בבית הנשיא – על-פי מיטב הבנתי – בשל תֹכן שירוֹ/שיריו שאינוֹ בדיוק politically correct, ויתכן גם משום שאינו מעמיד פנים כאילוּ היה ממדינת שוויץ, למשל, אוֹ מהאו"מ; העמדת פנים אשר "מקוּבלת מאוד על נְאוֹרֵינוּ" בְּעִדַּן תסמונת אוסלוֹ... אלא – כנראה – לשם שנוי – קורא עמיר בניון לילד בשמוֹ הנכון והמדויק... ואשר על-כן לא יכירנוּ מקומוֹ באירועי בית הנשיא.

ואוסיף: צר לי מאוד על כְבוֹד-משכן נשיאֵי-ישראל ירושלים – בשל תגוּבתכם שבויית ה"נאוֹרוּת" האנטי לאומית.

ברשותך, אדֹני הנשיא: אנכי, איתן אראל, העני ממעש, מתכבד להִתָלוֹת בתגובתי זאת באילן גבֹהַ: המשורר שאול טשרניחובסקי, ולצרף שני קטעים משיריו אשר עוסקים בדיוק בנושאים אלה ונכתבוּ לפני יותר ממאה שנה, לתשומת לבך הקורא הנאור, ולהלן: האחד "שיר ערש"; השני "בליל חנֻכָּה".

שאול טשרניחובסקי, שירים, הוצאת יובל, הוצאת שוקן ירושלים-תל אביב תש"ג, עמ' 34 - שִׁיר עֶרֶשׂ (נִטְּשׁוּ צְלָלִים) – בתים רביעי וחמִשִׁי מתוך חמִשָׁה, אודסה, 1897


נוֹדֵד תִּהְיֶה בִּמְלֹא תֵּבֵל,
אַךְ מוֹלַדְתְּךָ אַחַת,
זֹאת אַל תִּשְׁכַּח נִסְּךָ – "צִיּוֹן"
עַד רִדְתְּךָ שַׁחַת.
אִם גַּם יְאַחֵר יוֹם הַגְּאֻלָּה,
יִצְעַד שַׁעַל, שָׁעַל.
אַל תִּוָּאֵשׁ אֲסִיר תִּקְוָה:
עוֹד שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל.

עַל הַיַּרְדֵּן וּבַשָּׁרוֹן
שָׁם עַרְבִיִים חוֹנִים,
לָנוּ זֹאת הָאָרֶץ תִּהְיֶה!
גַּם אַתָּה בַּבּוֹנִים!
וְיוֹם יָקוּמוּ נוֹשְׂאֵי-דֶגֶל,
אַל תִּמְעֲלָה מָעַל:
אֶל כְּלֵי-זֵינְךָ בַּגִּבּוֹרִים –
כִּי שִׁמְשֵׁנוּ יָעַל!

שאול טשרניחובסקי, שם, עמ' 33
בְּלֵיל חנֻכָּה (פנטזיה) דבר לוחמי החשמונאים
אודסה, 1896 בית שלישי מתוך ארבעה

עַם נוֹדֵד, עַם הֵלֶךְ
אֲנַחְנוּ גָּוַעְנוּ בִּישִׁימוֹן-חֲרִרִים,
בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת, בֵּין הַרְרֵי נְמֵרִים,
בַּצָּמָא, בַּכָּפָן וּבְמַדְקֵרוֹת חֶרֶב.
בְּמַלְתְּעוֹת כְּפִירִים, לְחַיָּה לַטָּרֶף;
עַל צְלָבִים בַּדְּרָכִים אֲנַחְנוּ הוֹקָעְנוּ,
הַחֶרֶב בַּכַּף בַּמִּלְחָמָה גָּוָעְנוּ.
גָּוַעְנוּ, אָמַרְנוּ: הַבָּאִים אַחֲרֵינוּ
הַחֶרֶב בַּכַּף יִנְקְמוּ דָּמֵינוּ.
כִּי יֶשׁ יוֹם, קוֹל שׁוֹפָר בַּלְּבָנוֹן יָרִיעַ,
יָקוּמוּ גִּבּוֹרִים, נֵס-צִיּוֹן יוֹפִיעַ!
הַלְאֵלֶּה קִוִּינוּ? עַם חֹפֶשׁ לֹא יִבֶן,
גּוֹי בַּרְזֶל אֲזִקָּיו בַּל יָחוּשׁ, וּלְאֶבֶן
בּוֹ יַדוּ כְּבָר הִסְכִּין וְלֹא יָחוּשׁ וְהוּא שַׁאֲנָן,
גּוֹי יַד הַמַכֵּהוּ אַךְ יִשַּׁק, יִתְחַנָן!...
וְנִכְרַת גּוֹי עֶבֶד, דּוֹר יִבֶז הוֹרָתוֹ,
עַם, אָכַל רִקָבוֹן חֶרֶב-גַּאֲוָתוֹ!...

ההדגשות שלי, א.א.

א. האם עלי להניח שלוּ היה שאול טשרניחובסקי עִמָנוּ היום יחד עם בן זמנוֹ חיים נחמן ביאליק, היוּ שערי בית הנשיא בירושלים חסומים בפניהם?

ב. בין מתתיהו בן יוחנן בן שמעון מבני יהויריב - לבין פרס שמעון ולבני צפורה, היכן אתה אדוני הנשיא ראובן ריבלין?

ג. על-מי, בדיוק ועל מה מעידה יותר מכל חסימת שער זוֹ?

הרי לך, הקורא, חֹמר למחשבה מעמיקה ובהירה.

שלך בכבוד,