השם שנבחר למדינת העם היהודי היה ראוי. הוא ייצג, בין היתר, קיבוץ בני יעקב-ישראל ששרדו במשך דורות של נדידות, רדיפות ובסוף התהום הרצחני שטבח שליש מהם. גדולי התנועה הציונית, מכל גווניה, חלמו שעם קיבוץ בני ישראל בארץ ישראל, יקום 'יהודי חדש' שיקים חברה חדשה יהודית, דמוקרטית, שוויונית, מלאת אחווה... מדינה שתהווה אור לגויים.
מה יצא מחלומות אלו?
'מדינת ישראל' היום משקפת יותר ישראל של תקופת הפילוג שבה עשרה משבטי ישראל בחרו, למעשה, להזניח מורשתם ולאמץ את דרכי העולם. תרבות ישראל הובסה, תרבות זרה כבשה, ובסוף עשרת שבטי ישראל נעלמו מדפי ההיסטוריה.
בישראל הנוכחית, מורשת ישראל הלאומית, התרבותית, הדתית, הפילוסופית... - היסודות ליעדי המדינה - מוזנחים. לרוב בני הנוער אין הכרה והוקרה בזאת כבר דורות. הם חונכו על תרבות זרה בשפה העברית (המתדלדלת), לחיים טובים לפי פירוש המערב ובעיקר היום אמריקה. האנוכיות, קריסת המשפחה, הפשע, ואל הכסף - שהם חלקים אינטגראליים של תרבות זאת - כובשים מדור לדור.
הפערים החברתיים-כלכליים בישראל החדשה גבוהים יותר מאשר ברוב הארצות המפותחות (כולל אמריקה). אהבת הארץ, אחוות אחים, סובלנות... הפכו לפרסומות שטחיות במערכות התקשורתיות שבהם שולטים דורות נאמני תרבות רומא. כבר דורות זורעים זרעי שנאת אחים לאלו ששונים מהם.
לעומת זאת, היו קולות ומעשים לקדם את החלומות, התקווה למדינה יהודית שבה 'היהודי החדש' יהיה תוצר מאוזן המשלב את המורשת והעולם המודרני. בישראל החדשה חלק גדול מהם נקראים בגנאי מתנחלים, כובשים, קיצוניים, מורדים... ובכך מזכירים את הדה-לגיטימציה בעבר של היהודי כתת אדם. הם מהווים מיעוט נרדף; נאשמים בקורבנות צה"ל, בחוסר שלום, באי הקמת המזרח התיכון החדש שבו כולם יהיו עשירים... היום הם עומדים על הכוונת לניתוק, לגירוש באכזריות ובצהלה כדי לאפשר לבני ערב עוד מדינה בארץ ישראל.
על המיליונים שתקוות אבות היא עדין תקוותם, להתגייס בעשייה לא אלימה. על המאמינים בדמוקרטיה במיוחד להרים קולם כאשר מנהיגי ישראל החדשה, בין היתר, טוענים א. שמעשיהם כשרים, דמוקרטיים לחלוטין למרות העובדות הידועות לכלל ב. שרוב פשוט בכנסת מעניק לגיטימציה לטיהור אתני יהודי וביטול זכויות העם היהודי לנצח ג. שדורשים ציות ברזל מצבא הגנה לישראל - צבא גיוס חובה - כאשר מטילים עליו גירוש יהודים במקום הגנתם.
