"It's not done" <br>

"It's not done", אומרים האנגלים על איסורים שאינם מחוץ לחוק אלא מחוץ לתרבות ההתנהגותית והערכית של האדם. "ככה לא ייעשה", בתרגום חופשי לעברית. יש נימוסי חברה בין אדם לחברו, בין חברה לרעותה, בין מדינה למדינה אחרת הנובעים מן השכל הישר ומן המידות המקובלות שאין מחוקק בעולם ששיער כי יעברו עליהם ועל כן לא באו בתי מחוקקים ועשו אותם לאיסורים מפורשים. לא כל מה שאיננו אסור הוא מותר, כמו שלא כל מה שאיננו מצוות עשה מסיני או מדברי חכמים מקנה זכויות בשמים ובארץ למי שמחדש בבית מדרש חייו טובה לא נודעת.

במידה לא מבוטלת גדול עוונו של מי שעובר על מערכות "It's not done" ממי שעובר על החוק הכתוב. לחוק הכתוב יש הגנה של מערכות חקירה ואכיפה ושיפוט וגזרי דין. העובר על החוק הכתוב מסתכן בקנסות, או במאסר, או בהדחה ובקלון. העובר על חוקי "It's not done" אינו מסתכן אלא בבוז שרוחשים לו בריות, לדידו רק בריות אנינות טעם ויפות נפש - במובן שהקנו לו מחדשי לשון הזלזול בקרבנו - ואלא אם כן הוא המחוקק של עצמו, הוא רומס את ה-" It's not done" ברגל גסה והוא כמכריז ש"נימוסי חברה בין אדם לחברו, בין חברה לרעותה, בין מדינה למדינה אחרת הנובעים מן השכל הישר ומן המידות המקובלות" חשובים בעיניו כשלטי דרכים המחייבים רק הולכי רגל עלובים ונהגים שאין להם מספיק תבונה או אומץ לב לקבוע את יעדי הנסיעה מעצמם. זה עוון מותר החמור מן החטא האסור.

עברייני "It's not done", בארץ ובאיי הים, משוכנעים בליבם כי רבים עד מאוד באוכלוסייה מעריצים את תעוזתם, את כושר ההמצאה המפתיעה בה ניחנו, את עצם הבעיטה שהם בועטים במוסכמות, את התעוזה להוקיע את עולם הנימוסים והקונבנציות החברתיות כעולם של רפוסי דעת וחלשי אופי. הם בטוחים שהמגנים אותם אינם אלא צבועים המכסים על בינוניותם בצדקנות נואשת. הם סוגדים לעורמה משוכנעים כי הם יעשו נקודות על מעריציהם ושאין למסתייגים מהם זולת מילים נובלות ולא כלום. הם שוכחים כמובן כי גם זה בחינת "It's not done", וסוף דבר היו מועילים לעצמם אילו השכילו להעניק לציבור את הקרדיט המגיע לכל מי שאינו מוחל על כבודו...