לקראת פסח חג החרות השתא, עלינו לעשות חשבון נפש מהם הגורמים כובלי הרוח ומדבירי החרות בישראל, הכופתים על חיינו כובד משונה מדביר חיוניות. נהוג לדבר על מסורות בולשביקיות מהתקופה הסטליניסטית והמסורת המוקדמת של הסוציאליזם הישראלי, שהשתלט במשך הזמן על התיקשורת, האקדמיה ושאר מוסדות מדינה רבים. אלא שנישאלת השאלה: האם רק הוא? או שבמרוצת השנים יובאו לישראל מסורות דכאניות נוספות?
ניתן להצביע על תצורה יחודית של בולשביזם דכאני מעורב עם פאשיזם בעל איפיונים מאד יחודיים שצמח בישראל - הבולשו-פאשיזם. זה נוקט תכופות, למרות דכאנותו, ברטוריקה ליברלית המדגישה ערכי חופש והומניזם, והרי הסטליניזם המקורי לא נקט ברטוריקה ליברלית. מה מקור השראתו הרוחנית היחודית של הבולשו-פאשיזם הישראל, פרט לבולשביזם המזרח אירופי שכבר דנו בו לעייפה?
יבוא המסורת הבולשו-פאשיסטית לישראל
רבות דובר על המסורת הבולשביקית הסטליניסטית בארצנו. אלא שבישראל השתרשו גם מסורות בולשו-פאשיסטיות נוספות, המתחברות לעיתים עם גורמי פשיעה ממסדיים למחצה.
ניתן לכנות רוח משביקה חיות זאת של גורמי פשיעה סמי ממסדיים "בולשו-פאשיזם". הרכיב הפאשיסטי כאן הוא הסתמכות להשבקת הרוח על רטוריקה קולקטיביסטית ולא אינדיוידואלית - כמו "המדינה", העם". אך אין זה דומה כל כך לפאשיזם הקלאסי נוסח בניטו מוסליני (שלחם במאפייה האיטלקית ששררה במדינה עוד מתקופת נפולאון) אלא לפאשיזם של ברוני הסמים הדרום אמריקניים הנוקטים במעורב ברטוריקה פאשיסטית "בשם העם" וברטוריקה שמאלנית. ולכן זה גם מזכיר את הבולשביזם, השואף לקפד את הרוח הבונה והאינדיבדואליזם בשם "השמאל". זוהי רוח מאיינת של גורמים שתכופות עומדת מאחריהם מנטליות קרטלי סמים ודיכוי ופשיעה, ברוח פאשיזם הסמים הדרום אמריקני (קולומבייה, ארגנטינה, צ'ילה, פנמה) המעורב עם בולשביזם מזרח אירופי ודרום אמריקני.
אכן, כיום הנוער הישראלי, מיטב הנוער ובהיקפים גדולים, שוהה תקופות ארוכות בדרום אמריקה (בפרט אחרי הצבא), קיימת השפעה רוחנית גבוהה וקיימת לעיתים התוודעות גם ל
גורמי הסמים הדרום אמריקנים.
זאת בנוסף למסורות דרום אמריקניות שהיגיעו באופן מסיבי לישראל, בפרט בשנות ה-70'.
צריך להבין כי הבולשו-פאשיזם ברוח דכאנות ברוני הסמים הדרום אמריקנית מעורב עם אלמנטים פופוליסטים "עממיים" ברוח פרוניסטית (ע"ש שליט ארגנטינה הפופוליסט הבולשו-פאשיסטי חואן פרון בשנות ה-40' וה-50') ומאפיין אותה רטוריקה של גסות נפש בוז עמוק לכל אינטלקט בונה וביטויי שינאה וביזוי לחשיבה עמוקה ויוצרת ברוח פרוניסטית מובהקת. זאת בצד שרירותיות עריצה ואבסורדית של פעולות, תכופות ניזקיות מאד למדינה או לאירגון הכלכלי ("למה? ככה... כך בא לי... כך צריך... כך מקובל... כך כיף לי... כך נראה טוב ומכובד..אל תתפלסף לי...")
אכן, מסורות נאות "יובאו" לישראל מחו"ל, לעיתים על-ידי חלאות אנוש, תוך "העשרת" מורשת הפשיעה וקרטלי הסמים הישראליים.
סממני היכר של גורמי פשיעה אלו, אליהם עשויים לחבור אלמנטים סמי-מימסדיים ואף ממסדיים, הם הן מלל דכאני ומקפד את הרוח החופשית והבונה והן היפוכו - מלל דיסאינטגרטיבי (מפורר) ומבולבל או מלל ליברלי לא ממוקד. המלל הדכאני - שעיקרו לקפד ולסרס ולדכא גורמים יצרניים באומה, מסתמך תכופות על רטוריקה הנשענת על ישויות גלובליות כמו "עם ישראל", קודשי האומה" ולעיתים נוקטת אף בסממנים דתיים לפי הצורך. זוהי ציניות מוחלטת, שכן תכופות יושמע היפוכו של מלל זה - זלזול נורא בכל אלה. יוצא שהאיזכור של "האומה" ברוח שגב, נעשה לצורך קיפוד גורמים בונים ברוח "הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנוכל". שהרי גורמים בונים וחיוביים באמת לא ניזקקים להטיל אימה על גורמים בונים ויוצרים אחרים, אלא הינם שותפיהם, ועיקרם - הרוח החופשית, העניינית והיוצרת.
בארצנו, בהקשר זה, גם נפוצה התופעה שעבריינים, כולל עברייני צווארון לבן - לעתים סמי-ממסדיים או ממסדיים - מכנים עצמם "שמאל" כדי לתת לפעילות פשיעה איצטלה פוליטית. מדובר תכופות באנשים החפים מכל אידאולוגיה, שרלטנים, שאין להם כל מושג בעניינים כלכליים ומדיניים. המלל שלהם מצטייר לעיתים קרובות כרפש מילולי של רטינות "ממורמרות" ואמירות מבולבלות הנועד לחפות על עבריינות לסוגיה. זוהי המשכיותה - שהסתאבה - של תרבות הקיטורים הוותיקה במקומותינו. גורמים אלה שבעי רצון כשמכנים אותם "שמאל" כי מטרתם, שהיא מראית אידאולוגית לפעולה עבריינית - הושגה. כאשר ינסו להיפטר מהטרדתם ופגיעתם הקשה, הם יתלוננו על סתימת פיות. אבל למעשה חששם האמיתי הוא לא מסתימת פיות אלא מסתימת הארנק והתערבות גורמי החוק. דהיינו הכזבות התוחלת הפלילית. הפעילות הנכונה היא לאתר את חבורות הפשע ומסייעיהם.
והרי, אלמנט הצמיחה הכלכלית והתרבותית במדינה הם אנשים בעלי גישות חיוביות ובונות, אנשים מוצלחים בעלי יכולת מחשבה לעומק וכושרי אירגון גבוהים. אליהם מכוון למשל אלתרמן (ראה קישור למטה). מאידך קיימים גם אנשים וגורמים ירודים, מועלים, אנשי צווארון לבן מושחתים ויוזמי פעולות עברייניות שונות, המתעלקים על הגורמים הבונים ומנסים לחלוב אותם. והורסים את כל מה שניבנה כאן. בפשע לסוגיו יש להלחם, שכן הוא הרסני. דוגמא לכך הם הקפואים במלחמת העולם השנייה - דוגמא לחלאת אדם והאלמנטים הירודים של עמנו, העשויים, בשביל טובות הנאה, לשתף פעולה עם רצח עם או דיכוי האנשים והגורמים היוצרים בעם מסויים.
אלא שעם, וכל פעולה בונה (או הרסנית) מורכבים מאנשים ספציפיים, ולא מאידאולוגיות. יתר על כן, לעיתים עשוייה אידאולוגיה וכסות רעיונית לשמש מגן לפעילות עבריינית של גורמים ירודים.
__________
ראו גם קישורים:
- האם היתה פעם
ישראל אחרת?
- צמיחת פאשיזם
בולשו-פאשיסטי בישראל -
הפשע המאורגן והטרור -
כלכלת הסמים האיזורית - פשיעת "צווארון לבן" בישראל -
השערות בצד נתונים -
אלתרמן לעת הזאת א -
אלתרמן לעת הזאת ב
