רוחניות בשכונת פלורנטין

שלשום, אני פוסע לי בשכונת פלורנטין בת"א כדי להשתתף בסמינר על מלחמת יום הכיפורים. אבא ז"ל עבד כאן בילדותי והצעדה בשכונה מזכירה לי נשכחות.

עובר ברחובות קטנים וחש באוירה הקהילתית של השכונה הנחמדה הזו. את מקומם של יוצאי סלוניקי טורקיה ובולגריה תופסים עכשיו צעירים 'עכשויים' שחיפשו דירות במחיר זול יותר ואוירה קהילתית. בתי הקפה שנפתחו כאן הם שכונתיים, נדמה שהשוהים בהם ירדו הרגע מהדירה למעלה, והסביבה כולה היא תערובת של סגנון שכונת נחלת שבעה מתובלת בקמצוץ פריז.

פני לעבר בית יאיר שטרן לפגוש את עמיתי האינטרנטיים מ"הפורום לתיחקור אזרחי של קרבות החווה הסינית" שאותו מרכז ד"ר אורי מילשטיין.

את הפורום הכרתי דרך 'מנהיגות יהודית', בעקיפין. לפני כשנה, הוזמן משה פייגלין להרצות במסגרת סדנת מנהיגות שערך ד"ר מילשטיין בפרדס כץ. באתי לשמוע רק את פייגלין אבל האנשים וההנחייה של אורי מילשטיין שבו את ליבי. באתי לפגישה אחת אבל המשכתי גם לפגישה הבאה של הסדנה. בסדנה דיברו כמה לוחמים במלחמת יום הכיפורים שנקלעו שלא בטובתם לאירועי החווה הסינית. כך התוודעתי לחברים שהתגבשו אז בסדנה ההיא לכלל פורום שעורך תחקיר על קרבות החווה הסינית.

בדיעבד התברר שמה שהתחיל באופן אקראי יצא מוצלח ביותר. אם רצה הקב"ה לכוון אותנו למקום הטוב ביותר לחקור בו את תיפקוד צה"ל במלחמת יום הכיפורים כדי להצילו ולהפיק לקחים למען עתיד עם ישראל, הוא לא היה בוחר לדעתי מקום יותר טוב מאירועי החווה הסינית!.

מיסטיקה או יד מכוונת?

גם ההרכב האנושי הוא לכאורה מקרי. אבל, אם רצה ריבונו של עולם לבחור היסטוריון צבאי ישראלי אשר יעשה חסד עם החללים ויתקן את העולם על-ידי חתירה לאמת ולצדק, הוא לא יכול היה לבחור במישהו מתאים יותר מאשר ד"ר אורי מילשטיין. גם הרכב חברי הפורום הוא לכאורה מקרי. במקרה, נקבצו אליו אנשים עם להט פנימי אשר במסירות חקרו ועמלו במסירות רבה. במקרה, לכל אחד מהם ידע צבאי שונה. במקרה, נקבצו שלושה דוקטורים יחד. במקרה, נקבצו מחלצים ומחולצים.

התוצאות ידועות והן מופיעות בקישורים שלמטה. חברי הפורום גילו קצינים כושלים, שקרים של מפקדים בכירים, רמאות בקבלת צל"שים, מתן עיטורים ל'קליקה' שהחליטה לקדם את עצמה, ניפוח עובדות כוזבות לצורך יצירת הילת גבורה כוזבת ולקידום אישי, טיוח ומתן ג'ובים לצורך השתקת וכיסוי סודות, פחדנות, בריחה מהקרב, הפקרת פצועים, שקר, חוסר מקצועיות ומניעים פוליטיים למכביר. די אם אזכיר שבקרבות החווה הסינית ומסביב להם היו מעורבים אהוד ברק, איציק מרדכי, אמנון ליפקין-שחק, יוצא הפלמ"ח האלוף אברהם אדן, אריק שרון, הקצין ה'מבטיח' מסיירת מטכ"ל דב תמרי ורבים אחרים – רובם ככולם יצאו עם ג'ובים, כבוד, עיטורים, קידום מעמד אישי ומשרות מכובדות.

מאחור, הושארו פצועי החווה הסינית, צנחנים שנשלחו ברשלנות לעבר מותם הבטוח והמיותר וחיילים שהופקרו לדמם למוות. אך לא רק הם, כי אם גם האמת הושארה מאחור. גם הצדק הושתק. 31 שנה נותר הפצע פעור אך מכוסה, מושתק ומטוייח על-ידי קבוצת אינטרסנטים ועתה הוא נחשף ומתגלה. ולכל זה לא הייתי מתחבר אילולא 'מנהיגות יהודית'.

מיסטיקה או יד מכוונת?

אני מגיע לרח' יאיר שטרן, כמה צעדים והנה 'בית יאיר'. במבואה יש מוזיאון קטן והמשתתפים משוחחים כבר ביניהם. משלם לנעמה וולקני ולוחץ ידיים עם כמה פרצופים מוכרים. מחליף כמה מילים עם אנשים שרק התכתבתי איתם דרך האינטרנט, וכולנו עולים למעלה לאולם ההרצאות.

אחד מנושאי המפגש הפעם הוא היפותיזה חדשה שהועלתה ולפיה, נקשר קשר (קונספירציה) בין אנוואר סאדאת, לבין גורמים ישראליים (משה דיין, אלי זעירא ונוספים בשירות המדינה) ולבין המימשל האמריקני (קיסינג'ר ואחרים) ולפיו, יש ליזום מלחמה מוגבלת בין ישראל למצרים, ולתת במלחמה כזו למצרים כמה הישגים קטנים, כדי 'לשקם את כבודם'.

לטענת היפותזת הקונספירציה אמור היה לצמוח מכך רווח לכולם: לארה"ב - הרחבת תחום ההשפעה שלה במזרח התיכון, סילוק סופי של ההשפעה הסובייטית ממצרים והפיכת הצבא המצרי ללקוח גדול של הנשק האמריקני. הרווח של מדינת ישראל אמור היה להיות הסכם שלום והרווח של המצרים אמור היה להיות שיקום כבודם, מסירת חצי האי סיני, על בארות הנפט שלו, לידיהם, ופתיחה מחודשת של תעלת סואץ.

הדיון נמשך. חבר 'מנהיגות יהודית' ד"ר מיכאל ברונשטיין מדבר. המרצים מדברים על ציניות של מנהיגים ומפקדים המקריבים כמה מחייליהם למות בחשבון קר של רווח שעשוי לצמוח מכך. אני נזכר בדיווחים מפגישות סגורות של אריק שרון בנושא ההינתקות בהם, כך דווח, הוא אמר לכאורה "אם יהרגו במהלך הפינוי עד 70 איש – לא נורא!".

תוך כדי שמיעת ההרצאות, שהן מקצועיות ומגובות בידע רחב, אני מסכם לעצמי שהאנשים כאן יודעים על מה שקרה בחווה הסינית ובסביבתה הרבה יותר מאלופים בצה"ל ואולי אף יותר ממחלקת היסטוריה בצה"ל (שהבטיחה לחקור בעתיד את הקרבות) ומהרמטכ"לים לשעבר בכבודם ובעצמם!

הם נברו ברשימות, רצו לכנסים של יחידות צבאיות, ביקרו בבתי לוחמים ומפקדים, עברו על ספרות וקטעי עיתונים, ובסיוע האינטרנט ואתרי אינטרנט אספו כל שבב מידע כדי לתעד, לראיין, להקליט, להסריט ולחפש את האמת. כל זאת במקום שצה"ל ומדינת ישראל יעשו את זה!.

החיפוש הזה אחר האמת והצדק והתיקון שעשוי לבוא בעקבותיו לצה"ל, למדינת ישראל ולעם ישראל מתחילים לטפטף למוחי שכל מה שקורה כאן הוא יותר מצירוף מקרים, יותר מדחף לאמת ויותר מאשר רק רצון לעשות למען הדורות הבאים. אולי יש בו יד מכוונת מלמעלה, אבל בשלב זה אני כבר בטוח שיש בו ניצוץ של קדושה. כמה מחברי הפורום, ביניהם קיבוצניקים שרופים ואתאיסטים גמורים אולי יחלקו עלי.

כשאני מסתכל עוד קצת סביבי, אני מוצא שבאולם ההרצאות הקטן הזה, בתוך התהליך המתבצע כאן של בירור האמת וסילוק השקר, השבת הצדק למען יהודים שנהרגו על הגנת מדינת ישראל, בתוך האולם הזה, ארבעה מתוך 17 הנוכחים, הם חברי 'מנהיגות יהודית'.

הרעיון על יד מכוונת מחלחל אלי יותר. בהפסקה אני לוחץ את ידיהם של אוהד קמין ודימיטרי אוסטרובסקי ושואל את אוהד: "איך קורה, שמתוך 17 איש ואשה הנוכחים כאן, ארבעה הם חברי מנהיגות יהודית?"

אוהד עונה: "הרמה האינטלקטואלית של חברי 'מנהיגות יהודית' עולה לאין שיעור על קבוצות פוליטיות אחרות ולפיכך טבעי שבמהלך אינטלקטואלי פורץ דרך כמו שנעשה כאן, ישתתפו כמה מאנשי 'מנהיגות יהודית'". הדיונים ממשיכים לאחר ההפסקה. אין רגע אחד של שעמום וכל עמדה מקבלת כאן ביטוי. בסיום הפגישה (זוהי השלישית) אני תופש במדרגות את חזי דחבש ומספר לו על רחשי ליבי.

"חזי" אני אומר, "תדע לך שהמהלך המתחולל פה, חיפוש האמת, סילוק השקר, השבת הצדק לעולם – יש בו לדעתי ניצוץ של קדושה". חזי, ילד תימני מחונן בצעירותו וקצין צנחנים שהופקר בחווה הסינית בבחרותו ומהכוחות החזקים הדוחפים את המהלך הזה, מחייך קצת לעצמו ויורד יחד איתי למטה. למטה אני פוגש את אוהד קמין והוא מצביע על בית הכנסת הנמצא ממול ואומר: "ממול יש בית כנסת. מבית הכנסת עולות תפילות. אנשים אומרים תפילה. אני לא בטוח שמה שקורה פה (הוא מתכוון לפגישה שסיימנו זה עתה) לא משפיע על מה שקורה שם ושמה שקורה שם, לא משפיע על מה שקורה פה!".

"אוהד!" אני אומר לו "לפני דקה אמרתי משהו דומה לחזי דחבש". חזי מאשר. אני מתחיל לפרט ולהסביר ואוהד אומר: "אל תדבר – תכתוב!" .

אם כך, מיסטיקה או יד מכוונת מלמעלה?

אני נפרד משאר הנוכחים, לוחץ את ידה של תיקי וידאס שהסריטה את הפגישה ואשר סיפרה "קולות שתמיד איתי" על מעורבותה בפרשת פינוי המעוזים הדהים אותי, נפרד מד"ר מילשטיין ומעוד כמה מהנוכחים והולך לדרכי.

כאן בעצם מסתיים הסיפור אבל נוספו לו עוד שלוש פרפראות:
א. כשאני יוצא מרח' שטרן, אני נתקל בקבוצת אנשים שיוצאת מתוך מבנה חנות וישבה שם במעגל כיסאות. "מי אתם" אני שואל "אנחנו מקבוצת 'מהפך' לשינוי חברתי" אומר הבחור ומתכוון לניהול קהילתי של השכונה בסגנון שמציעה 'מנהיגות יהודית'. "הקרן החדשה לישראל מממנת?" "כן!" הוא עונה.

ב. תוך כמה שעות מסיום המפגש כולנו מתבשרים שאלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, הגיש תביעה כנגד צבי זמיר - מי שכיהן במלחמה כראש המוסד. על-פי התביעה אמר זמיר על ראש אמ"ן: "הוא כשל ביודעין!". "אלי זעירא הוליך שולל, הוליך שולל ביודעין גם את הצבא וגם את הממשלה". קונספירציה?

ג. את הסיפור הזה אני מקליט על רשמקול מנהלים, תוך כדי נסיעה. ממש במשפט הקודם אני עובר על פניה של קבוצת צועדים. ח"כ אריה אלדד וחבריו. אני עוצר את ההקלטה, מבקש מהנהג לעצור בצד וניגש לחזק את ידי הצועדים. "במקרה עברתי כאן" אני אומר להם. "שום דבר לא במקרה" אומר אחד מהם. אז אני שואל אתכם, מיסטיקה או יד מכוונת?!

קישורים:
הפורום לאיזרוח תיחקור קרבות והפקת לקחים
www.global-report.com/writers/article.php?a=9c51a13764ca629f439f6accbb4ec413

סמינר סיכום על חקר החווה הסינית:
www.global-report.com/writers/preview.php?a=da51e350898546dbafd0fd2d19540e44

ספורה של תיקי וידאס החיילת מחמ"ל בלוזה שפקדה על נטישת המעוזים
www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=502359&contrassID=2&subContrassID=13&sbSubContrassID=0

אוהד קמין: ד"ר מילשטיין והקונצנזוס
he.manhigut.org/content/view/425/119

אינדקס החווה הסינית
rotter.net/forum/gil/6162.shtml