שביתת נשים

מכתב גלוי לדוקטור (מאיפה אתם מקבלים את התארים שלכם?) מוצטפא אל-לדאוי.

מירי רגב, שרה המופקדת על התרבות בישראל, נאמה בכנס של פעילי מפלגתה בראשון לציון, כשהיא שואבת השראה מהתיאור בפסוקים כ"א-כ"ג בפרק ב' במגילת אסתר: "בַּיָּמִים הַהֶם ... בִּגְתָן וְתֶרֶש שְׁנֵי-סָרִיסֵי הַמֶּלֶך מִשּׁוֹמְרֵי הַסַּף". אותם שני שומרי הסף "בִּקְּשׁוּ לִשְׁלוֹחַ יָד בַּמֶּּלֶך אֲחַשְׁוֵרֹוֹשׁ".

בל תחשבו שמשום שהיום פורים שבמהתלה מדובר. למרבה הצער, המובא לקמן מצייר תמונת מצב עגומה ומציאותית.

המסורת היהודית העממית מצביעה על יער ברעם, שבהרי צפת, כמקום-קבורתה של אסתר המלכה, סמוך מאוד לקברים קדושים אחרים, ומסתבר שכמעט כל עולי הרגל היהודיים של ימי הביניים היו מודעים לקבר הזה.

מגילת אסתר נפתחת במשתה שעורך אחשוורוש בשנה השלישית למלכותו בשושן הבירה. התיאור איננו פוסח על קישוטי המקום, חור (צבע לבן) כרפס (צבע ירוק) ותכלת אחוז בחבלי בוץ (פשתן) וארגמן, על גלילי כסף... ותיאור הרצפה, בהט ושש, דר וסחרת (אבנים טובות ומרגליות). גם יהודים הוזמנו למשתה, ומרדכי הזהיר לבל ילכו וייהנו מהסעודה הלא כשרה ומיין הנסך. כשבעים שנה חלפו מאז חרב בית המקדש, והיהודים פחדו שאם יסרבו להשתתף יעוררו עליהם את חמת המלך. במשתה ראו את כלי המקדש מתנוססים על השולחנות, והם שבעי נדודים וצער, באה להם צרה נוספת, כי נהנו מסעודתו של אותו רשע. חרון אף בשמים, הביא עליהם את המן.