יושב-ראש הכנסת
נחמן שי,
כבוד שר הביטחון בוגי יעלון, תודה שנשארת לשמוע אותי למרות הלו"ז העמוס שלך. השר
אופיר אקוניס, השרה
גילה גמליאל, כנסת נכבדה. זהו יום מרגש ומלא משמעות עבורי. אני ניצבת על דוכן זה ממנו נשאו דברים ראש הממשלה
מנחם בגין, זיכרונו לברכה, נשיאי ארצות הברית בעבר
ביל קלינטון ו
ג'ורג' בוש ומנהיגים רבים אחרים. מעל דוכן זה הצהירו ראשי המדינה על יציאה למלחמה, ואחרים על הסכמי שלום. מבית זה יצאו החלטות וחוקים המעצבים את סדר יומה של מדינת ישראל ואת ערכיה היהודיים הייחודים. המשורר
שאול טשרניחובסקי כתב: "כי האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו". תבנית מולדתי וילדותי בנויה משכונה מעורבת בפרדס חנה אליה הגיעו הורי, רומיה ויחיה, מהפחונים החלודים בהם התגוררו במעברת עין שמר, שם התיישבו אחרי העלייה מתימן הרחוקה, יחד עם יתר העולים שהגיעו בכמיהה ובכיסופים אל הארץ המובטחת, אל ארץ ישראל.
מילדותי, אני זוכרת בעיקר את הסיפורים על קשיי הקליטה, על מצוקת הדיור והמחיה, ההסתגלות לשפה החדשה ולחיי התרבות. היה שם חוסר גדול, אך אהבה וחום היו בשפע. שמחת עמלים המוקפים למשפחתם הגדולה. זיכרון ילדותי זה המלווה אותי בכל יום ובכל שעה, הוא אבן שואבת להצלחת שליחותי הציבורית בשאיפה למיגור העוני, במלחמה למען מתן זכות שווה לכל אזרח ואזרחית בישראל, לחינוך, לבריאות, להתפתחות מקצועית, למצוינות, להגנה על החלש וחסר הישע, להקמת בית וזוגיות.
מדינת ישראל הוקמה על-ידי פסיפס אנושי המורכב מכל קצוות תבל. מדינה צעירה שהצליחה להגיע להישגים אדירים ביחס לזמן קיומה. עם זאת, המשימות הניצבות לפתחנו כחברי כנסת וכשליחי ציבור, רבות ומורכבות. עוד ארוכה הדרך אל האושר.
ב-2 בדצמבר 2010 פרצה אש גדולה ביערות הכרמל. זה החל כעוד יום רגיל בביתנו. האיש שלי, תת-ניצב
ליאור בוקר, היה קצין המבצעים של המחוז הצפוני. ראשון לכל מבצע, מזנק לכל קריאה. במהלך פינוי בית הכלא דמון נקלע אוטובוס של צוערי שב"ס למלכודת אש נוראית. 44 איש מצאו את מותם באסון הנורא הזה, ביניהם קציני משטרה בכירים שעשו הכל כדי להציל חיים וכבאים גיבורים שנלחמו בלהבות הענק. מלחמה חסרת סיכוי אבל מלאת אמונה עד מותם.
את הלהבה האנושית הזאת החלטתי להפוך ללפיד של חיי, ללכת לאורה. חודשים חקרתי את רגעיו האחרונים של בעלי. התמונה התבררה: ליאור כבר היה בדרכו מחוץ לזירה. יכול היה לחיות איתנו היום, אבל חזר פנימה אל התופת, אל הצוערים, הקריב את חייו וסימן לכולנו את המילה "שליחות" בכל מחיר.
כדור האש האנושי הזה נמצא חבוק וזה המסר שיצא מהלהבות. היו שם נשים וגברים, קצינים ופקודים, נער אמיץ בן 16 ומבוגרים, יהודים וערבים, דרומיים וצפוניים, דתיים וחילוניים, מזרחים ואשכנזים, ימניים ושמאלנים. האש לא ביקשה מהם תעודת זהות, לא שאלה למינם או לדעותיהם, היא כילתה את כולם, כדור אנושי אחד.
זה הכדור ממנו מורכבת מדינת ישראל ואסור שרק האש תחבר אותו. זה המסר שקיבלתי מהיום הנורא ההוא ושאותו אני מבקשת ליישם בכל צעד ויום שאשמש בשליחות במשכן הזה. זה צריך להיות עמוד האש של כולנו. חשוב שתמיד נזכור כי בכל שעה, בכל יום ובכל לילה, יש מי שמסכנים את חייהם למעננו במשימה החשובה ביותר לכל בן אנוש - חיים. נזכור כי יש מי שמחכים להם בביתם ולעיתים הם אינם חוזרים.
רק לאחרונה, ביום הזיכרון, פגשתי את חברי למשפחת השכול. אני יודעת לזהות אותם על-פי המבט הכבוי בעיניים. אשמש לנו, למשפחת השכול הישראלית, לב ומשענת במשכן הזה. אהיה מעורבת בכל הקשור לאלפי המשפחות שנותרו ולכל נושאי הצלקות ששילמו בגופם למען הארץ הזאת. זאת תהיה אחת המשימות המרכזיות שלי כאן.
מהיום הנורא ההוא ביערות הכרמל חיי השתנו ללא היכר. הקמתי יחד עם אנשים טובים את הקרן על-שם ליאור המסייעת לקידום הכבאות וההצלה ולקהילה המופלאה של המתנדבים. יצאתי למאבק ציבורי כדי שאסון כזה לא יחזור לעולם. הקמתי שדולה בכנסת לקידום הכבאות וההצלה והנצחתי בצעדת הכרמל. אז, בנסיבות הנוראיות ההן, זכיתי לפגוש לראשונה, יחד עם בתי פז, את ראש הממשלה
בנימין נתניהו. הוא פינה לנו כל זמן שנדרש ובהנחייתו האישית הוקצו לשיקום שירותי הכיבוי, שהוזנחו במשך שנים ארוכות, 1.3 מיליארדי שקלים והוקמה טייסת כיבוי. השינוי בוצע ובגדול. למדתי שניתן להשפיע ולהניע, לשנות את סדר היום הציבורי, שהצעקה נשמעת ויש עונה. החלטתי להצטרף לחיים הציבוריים במקום שהוא ביתי האידיאולוגי - תנועת הליכוד. קבלת הפנים החמה לה זכיתי אופיינית ל
מפלגת הנשמה שהצטרפתי אליה. זאת מפלגת העם, ואין זה מקרי שבנימין נתניהו והליכוד מובילים את המדינה הזאת פעם אחר פעם.
במסגרת עבודתי כחברת כנסת בכוונתי לפעול למען אוכלוסיות מוחלשות בפריפריה ולצמצום הפערים. אפעל להסדרת זכויותיהם בחוק של העסקים הקטנים במדינת ישראל ובפרט קידום חוק דמי אבטלה וזכויות פנסיוניות לעצמאים. כאם אני מתכוונת לפעול לשינוי החופשות במערכת החינוך לטובת ההורים העובדים. הצעת החוק הראשונה שהגשתי היא לאיחוד מוקדי החרום במדינת ישראל, דבר שיסייע בהצלת חיים.
הבית הזה מחולק למאות חדרים, אולם מבדילים ביניהם רק קירות, לא חלילה גדרות. מסתכלים עלינו ולעיתים מפרשים רחוק מדי ובסילוף את הדברים. אנחנו צריכים להיות זהירים שבעתיים.
בעת האחרונה חמק לו השד הגזעני ומצא לו כמה שגרירים רעים שליבו והגדילו. בעידן בו בלחיצת מקלדת אתה מגיע לרבבות, אתה יכול להשחיר ולהרוס בהזזת עכבר, עשרות שנים של עבודה משותפת לקירוב לבבות. די, מספיק. אדם נאור לא יכול להיות גזען, זה דבר והיפוכו. שום תואר או קורות חיים לא יוכלו לחפות על מי שגזענות יוצאת מתחת ידיו או שפתיו. סוד הישרדותו הבלתי נתפסת של העם היהודי היה בלכידותו, מיציאת מצרים, דרך אושוויץ ומלחמות ישראל. השארנו מיליוני מתים בדרך. בואו נחזור לתרבות דיון נכונה וראויה. בואו נקרא לליכוד ואיחוי השורות כולנו יחד.
כפי שאמר רבי נחמן מברסלב: נהג כמנהגו של הבורא, אל תחפש את חסרונות זולתך ואת נקודות התורפה שלו. חפש את הטוב שבו. כך תוכל לחיות בשלום עם כל אחד.
אני רוצה להודות לבנותי האהובות, פז ורמות, התומכות בי לאורך כל הדרך. לבני משפחתי היקרים, להוריו של ליאור, רינה ומיכאל, ולכל החברים שכיבדו אותי וצופים בנאומי הראשון. מודה לבורא עולם על שהביאני לכאן למרות הכל. כולי תקווה כי בעוד ארבע שנים, לא לפני, נעמוד כולנו, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, כשסלינו על כתפנו ולמען הציבור הבאנו טנא של הישגים. עד אז לא נשכח את מה שנכתב במסכת אבות: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון". תודה רבה.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
