|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מפגשים בין יהודים וערבים בישראל
|
להכיר ולהוקיר ● דיאלוג בין יהודים וערבים לא יוביל בהכרח לקבלת עמדות הצד השני ● אך הוא יכול להוביל להבנה ● באמצעות ליבון משמעויות של ערכים שונים ניתן ליצור את אותו הדיאלוג
|
|
דיאלוג מוביל להבנה [צילום: עכבר העיר]
|
|
|
|
|
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
במסגרת פורום מנהלי בתי ספר יהודים וערבים שמקיים משרד החינוך במחוז המרכז מתקיים מיזם ניסויי 'מדברים ערכים'. אחת המטרות של המיזם: "היכרות עם מגוון הקהילות בחברה הישראלית מתוך כבוד לזהות הייחודית של הקבוצות השונות בחברה" (נייר עמדה 2008). כאשר הצפי - הכרת קהילות שונות במדינת ישראל במהלך בדיקה משותפת של גבולות ההסכמה וגבולות האי הסכמה תוך הקשבה הדדית, כבוד וקבלת השונה.
במיזם, המתנהל בשלבים, משתתפים בתי ספר מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי. בכנס יוצגו השלבים והתהליכים שעברו המשתתפים עד כה.
בתחילתו של התהליך נבחרו מושגי ערך מתוך מגוון רחב של מושגים שהוכנו לפי סדר האלפא ביתא בעברית, ערבית ואנגלית.דוגמאות למושגים: אדם נברא בצלם, זיכרון קולקטיבי , זכויות המיעוט, חוק וסדר, קדושת החיים, שותפות גורל ותלות גורל, סליחה, סובלנות - קבלת האחר ועוד.
המשתתפים מתמודדים עם רשימת הערכים הן ברמה האישית והן ברמת הקבוצה. ברמה האישית כל משתתף צריך לבדוק את ערכיו, בהמשך הוא יצטרך להציגם בפני הקבוצה. ברמת הקבוצה המשתתפים צריכים להגיע להסכמה לגבי ערכים מוסכמים ולגבי ערכים שעליהם לא ניתן להגיע להסכמה. במהלך הדיונים בקבוצה, המשתתפים יכולים להביא עמם טקסטים רלוונטיים וסמלים תרבותיים המתחברים למושגי הערך שבחרו.
התהליך כולל מפגשים נפרדים לבירור ערכי בתוך שתי הקהילות במסגרת בית ספרית. השלב הראשון מתרחש במסגרת פעילות של המורים בבתי הספר אשר משתתפים במיזם.
השלב שני מתרחש ברמת התלמידים בכתה:כל תלמיד בוחר את מושגי-הערך האישיים שלו והתלמידים בוחרים את רשימת הערכים המשותפים לכיתה.
השלב השלישי ברמה הבית ספרית: דיון של נציגי הכיתות בשכבה כדי להגיע להסכמה על ערכים מוסכמים, ומתקיים דיון בית ספרי. השלב הרביעי כולל מפגשים של נציגי בתי הספר היהודים לבין נציגי בתי הספר מהמגזר הערבי המשתתפים במיזם.
בכנס יוצג התהליך, המושגים שנבחרו, המושגים שנותרו לא מקובלים על-ידי אחד או מספר חברי הקבוצה, ואת השיח שנערך לאחר המפגשים.
בשלב ראשון ניתן לראות את המיזם כגשר להתחברות בין הקבוצות.
|
|
ד"ר אפרת קנולר היא מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניבריסטת בר-אילן, מרכזת מגמת מדעי החברה במכללה האקדמית צפת, מנהלת אקדמית במכללת My, אור יהודה.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
14/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/02/2009
|
|
ד"ר אפרת קנולר
|
|
מפגשים בין יהודים וערבים בישראל
|
|
|
בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.
|
|
|
|
|
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
|
|
|
|
|
הדרך בה אנשים תופסים קונפליקטים משפיעה על נקודת המוצא שלהם לגבי שאלת קיומו, אם בכלל, ומאפייניו של הפתרון. התבוננות מעמיקה יותר, אולי שונה מהמקובל לאורך זמן, על הקונפליקט בין ערבים ליהודים בישראל, עשויה להביא לשינוי משמעותי בדרך למציאת פתרון צודק ואנושי לקונפליקט מתמשך זה. דרך אחת היא על-ידי התייחסות לקונפליקט זה כקונפליקט חברתי מתמשך- Protracted Social Conflict (PSC) המתבסס על תיאוריה עוסקת בקונפליקטים שבמרכזן עומדות זכויות אדם בסיסיות.
|
|
|
|
|
מחקרים רבים עוסקים בהשערת המגע וביעילות של מגע כמנגנון לשיפור יחסים בין קבוצות. עם זאת, מרבית המחקרים הקיימים בנושא אינם מתייחסים ספציפית ליעילות של מגע בין קבוצתי בתנאים של סכסוך אקוטי, אלים ולא סימטרי. תשומת לב אקדמית מועטה ניתנה להגדרה המושגית של המנגנונים אשר בעזרתם מפגשים בין קבוצתיים מתוכננים, הנערכים במצבים של סכסוך א-סימטרי, אמורים לסייע להתמודד עם מחסומים פסיכולוגים בין הקבוצות ולסייע להתפייסות. בהרצאה זו יוצג מיפוי מושגי המגדיר חמישה מודלים מרכזיים של מפגשים מתוכננים בין יהודים וערבים בישראל. יידונו מטרותיהם של המודלים הללו וההנחות של הגישות השונות להפגשה לגבי המנגנונים שדרכם המפגש הבין קבוצתי מצופה להוביל לשיפור היחסים בין יהודים וערבים. כמו-כן יידונו הדילמות והמגבלות הקשורים לכל אחד מהמודלים של המפגש. המודלים שיוצגו ימוקמו על רצף שנע בין גישות התומכות בסטאטוס קוו הקיים (או לפחות אינן מאתגרות אותו באופן גלוי) לגישות אשר קוראות לשינוי חברתי-פוליטי.
|
|
|
|
|
דיאלוג בין קבוצתי במצבי קונפליקט נחשב לאחת מהשיטות המרכזיות לשימוש בפתרון קונפליקטים פוליטיים. למטרה זו, במשך שנים, מתקיימות מספר רב של קבוצות דיאלוג ישראלי-פלשתיני, במימון ממשלות שונות, כולל מאירופה וצפון אמריקה. אבל למרות ההשקעות, התוצאות אינן מעודדות, ואף קשה לראות את השפעתן של קבוצות אלה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
