טראמפ מול הג'ודוקא

דונלד טראמפ צודק באומרו שיש לו הזדמנות ענק לשפר את היחסים בין ארה"ב לרוסיה, שהתדרדרו תחת ברק אובמה לשפל העמוק ביותר מאז נפילת בריה"מ. השאלה היא מה יהיו התנאים של עסקה כזאת - והשבועון ביזנסוויק יודע על מה טראמפ חייב להתעקש: הפסקת מלחמת הסייבר מצד רוסיה, שיתוף פעולה במאבק נגד דאעש, הקשחת המדיניות כלפי תוכנית הגרעין של אירן והפסקת הצבתם של טילים גרעיניים לטווח בינוני המאיימים על אירופה. בתמורה, יכול טראמפ להעניק לוולדימיר פוטין את הסרת הסנקציות מעל ארצו ועוד כמה ויתורים. זו תהיה עסקה של רווח לכל, בה ינצל טראמפ את נסיונו הרב בעשיית עסקים ברוסיה.

הבעיה, צופה השבועון, תהיה פוטין. טראמפ משבח כיום את נשיא רוסיה, אבל יגלה בקרוב שנקודות המבט שלהם שונות לגמרי. פוטין אינו שותף לדרכו של טראמפ - "בוא נעשה את זה". פוטין הוא לא איש של עסקות רווח לכל, הוא איש של עסקות מנצח-מפסיד בהן מישהו - כמובן הצד השני - צריך להפסיד. אצל פוטין, הטקטיקה היא של משחקי סכום אפס.

טראמפ אינו הנשיא הראשון הסבור, בטעות, שביכולתו לשבות את פוטין בקסמיו. בשנת 2001 אמר ג'ורג' בוש האב, שהוא הביט בעיניו של פוטין וראה אדם הראוי לאמון. אובמה אמר במוסקבה ב-2009, שחלפו הימים בהם אימפריות יכלו להתייחס למדינות אחרות כאל רגלים בלוח השחמט - אבל גילה שלוש שנים מאוחר יותר, במשבר חצי-האי קרים, שפוטין חושב בדיוק ההפך.

כאשר ייכנס טראמפ לחדר הסגלגל, ממשיך ביזנסוויק, הוא ילמד שבדיפלומטיה - בניגוד לעולם העסקים - אין מישהו בכיר יותר שיכול ליישב סכסוכים ולהבטיח הגעה להסכמים. לגבי פוטין יהיה עליו להבין, שהספורט החביב עליו אינו שחמט - משחק אסטרטגיה ארוך טווח בו מצטיינת רוסיה - אלא ג'ודו: ספורט של הכרעה פיזית מהירה וחדה, בו הדגש הוא על טקטיקה והפתעה; לפוטין יש חגורה שחורה דאן 8.

פוטין הג'ודוקא יודע שהוא נמצא בעמדה חלשה. כלכלתה של רוסיה תלויה בייצוא נפט ואוכלוסייתה מתדלדלת. אבל בג'ודו יכול מתחרה נחות לגבור על מתחרה עדיף על-ידי הוצאתו משיווי משקל - וזה בדיוק מה שעושה פוטין בנסיונו לערער את המערב בכל דרך אפשרית. הוא מפעיל לוחמת סייבר, שותל חדשות כוזבות, מזייף פעילות צבאית ומפגין שרירים בתחום הגרעין. הוא לא יפסיק זאת, כי רוסיה שקטה ושוחרת שלום תהיה חסרת משמעות על הבמה העולמית. יתרה מזאת: מנהיגים מערביים אחרים - כמו אנגלה מרקל ופרנסואה הולנד - למדו שפוטין משקר ללא הפסק.

ייתכן שטראמפ לא יהיה הידיד הגדול של רוסיה, כפי שחושש ממסד החוץ האמריקני, אומר ביזנסוויק. הקרמלין עצמו נותר חשדן ורומז ליחסים שאינם צפויים להיות חמים. השאלה כיצד טראמפ יגיב כאשר יגלה שפוטין שיקר לו בנושא חשוב כלשהו. אם טראמפ ייאלץ להודות שפוטין הוליך אותו שולל, תגובתו עלולה להיות אמוציונלית - ומסוכנת. טראמפ עצמו העיד, שכאשר אנשים מנסים לנצל אותה לרעה, "הגישה הכללית שלי, כל חיי, הייתה להילחם בחזרה במלוא הכוח".

כדי לשאת ולתת עם פוטין, טראמפ יצטרך להניח בצד את שיטות המו"מ העסקיות שפיתח לאורך חייו. הן לא מתאימות לדיפלומטיה של מעצמת-על, בה שום עסקה לעולם אינה סופית. הוא יצטרך להדחיק את רגשותיו, שרק עלולים לסבך את העולם כולו בצרות. ומעל לכל - קובע ביזנסוויק - עליו להבין מיהו יריבו. השבועון מצטט את דבריו של פרופ' סטיבן ססטנוביץ בניו-יורק טיימס: "הנשיא הנבחר חייב להבין שיש שני פוטין - אחד בטוח בעצמו, זהיר ויעיל; והאחר הוא מתגונן, מבודד וחסר ביטחון".

כל נשיאי ארה"ב הבינו, מסיים השבועון, שדיפלומטיה חייבת להתבסס על אינטרסים אסטרטגיים ולא על יחסי קירבה. יחסים אישיים טובים בין מנהיגים לא תמיד הופכים ליחסים יציבים בין מדינות; השאלה היא האם הם יכולים לדבר באותה שפה בהתבסס על האינטרסים של כל אחת מארצותיהם. טראמפ יגלה זאת בקרוב.easy way or the hard way (בדרך הקלה או בדרך הקשה).