האם נמצאה הדרך שתכריח את
דונלד טראמפ לפרסם את דוחות המס שלו? ביל פסקרל, חבר בית הנבחרים מטעם ניו ג'רזי ואיש המפלגה הדמוקרטית טוען שהתשובה חיובית ומצויה בחוק נשכח משנת 1924 - מדווח (12.2.17) העיתון USA Today.
כידוע, טראמפ סירב במהלך הקמפיין לפרסם את הדוחות - המועמד הראשון מזה עשרות שנים העושה זאת - ואף נסוג בו בכמה פעמים בהן הבטיח בצורה מעורפלת לפרסם אותם. פסקרל, המכהן בבית הנבחרים זה 20 שנה וחבר בוועדת Ways and Means רבת העוצמה, ביקש מהיו"ר קווין בריידי להורות למשרד האוצר למסור לוועדה את הדוחות של טראמפ לעשר השנים האחרונות. בריידי הוא רפובליקני ולא ברור האם ייענה לבקשה.
החוק מאפשר לוועדה לבחון בדלתיים סגורות את הדוחות, ולהחליט האם להעביר אותם לידיעת מליאת בית הנבחרים ובכך להביא לפרסומם. הפעם האחרונה בה נעשה שימוש בחוק זה כלפי אדם ספציפי הייתה ב-1974 מול הנשיא ריצ'רד ניקסון, בעיצומה של פרשת ווטרגייט, מציין העיתון. בדיוק 40 שנה מאוחר יותר דרשה וקיבלה הוועדה מידע, על-פי אותו חוק במסגרת הבדיקה שערכה על הדרך בה טיפלה רשות המיסים האמריקנית (IRS) בבקשות של עמותות לפטור ממס.
פסקרל מתעקש שלא מדובר בעניין פוליטי ושאין לו רצון להביך איש. "המטרה היא שהציבור האמריקני יידע את העובדות, ושאם יש ניגודי עניינים - עליהם להיפתר". כאשר נשאל האם יש לו סיכוי להצליח, השיב פסקרל שהוא משוכנע שהרפובליקנים בקונגרס לחוצים מהתנהגותו של טראמפ. לדבריו, הוא אינו מאמין שטראמפ מסר לילדיו את ניהול עסקיו, כפי שהצהיר שיעשה - צעד שממילא היה רחוק מלספק את דרישות האתיקה, שכן טראמפ הבהיר שהבעלות על האימפריה הנושאת את שמו תישאר בידיו.
יתרה מזאת: פסקרל אפילו משוכנע שטראמפ מפר את החוקה, האוסרת על עובדי ציבור לקבל מתנות ממדינות זרות. הטיעון שלו: לטראמפ יש עסקים בסין, באיחוד האמירויות, בהודו, בטורקיה ובמדינות רבות אחרות - ושם הוא משכיר נכסים לממשלות המקומיות ומקבל מהן רשיונות לפעילותו.