לקהילת המודיעין האמריקנית היו מקורות עמוק בתוך הממשל הרוסי, אשר יירטו את הוראתו של הנשיא ולדימיר פוטין לפגוע בסיכוייה של הילרי קלינטון ולסייע לדונלד טראמפ - מגלה (יום ו', 23.6.17) וושינגטון פוסט, בתחקיר המקיף ביותר שפורסם עד כה על ההתערבות הרוסית בבחירות.

המידע נמסר במישרין בידי ראש ה-CIA דאז, ג'ון ברנן, לנשיא ברק אובמה. הוא הורה לשתול "צמחים" ברשתות רוסיות - פצצות דיגיטליות שניתן היה להפעיל כתגובת-נגד סייברית. במקביל, שקל הממשל עשרות תגובות אפשריות לפעילות הרוסית: עיצומים כלכליים, התקפות סייבר ופרסום מידע רגיש על פוטין. ההצעות שהועלו היו חריפות בהרבה מאלו שיושמו לבסוף. אובמה ויועציו חששו, מסביר וושינגטון פוסט, שכל צעד ייראה כהתערבות במערכת בחירות שגם כך הייתה סוערת ביותר.

מזכיר המדינה, ג'ון קרי, הציע כבר בקיץ שעבר להקים ועדה בין-מפלגתית שתחקור את ההתערבות הרוסית ותמנע מקרים דומים בעתיד, אך אובמה ויועציו הרגו את הרעיון - מדווח העיתון. פקידים בדרג נמוך יותר בממשל מודרו מן המידע. בין היתר, הם נותקו משידור וידאו של דיון בחדר המצב של הבית הלבן - צעד שלא ננקט מאז ההכנות לחיסולו של אוסמה בן-לאדן בשנת 2011.

בפגישתם בסין בחודש ספטמבר, בפסגת G20, אמר אובמה לפוטין: "אנחנו יודעים מה אתם עושים. זה חייב להיפסק, אחרת" - ולא השלים את המשפט, שהעביר מסר ברור. רק לאחר הבחירות גירש אובמה שורה של דיפלומטים רוסים בטענה שעסקו בריגול; על-פי החשד, חלקם סייעו מתוך ארה"ב להתערבות בבחירות. כצעד נוסף, פשט ה-FBI על מתחמים רוסיים במרילנד ובניו-יורק, שעל-פי החשד שימשו לפעולות ריגול.

למרות שכיום מסכימות כל 16 סוכנויות הביון של ארה"ב בנוגע להתערבות הרוסית, ההסכמה הזאת לא הושגה בקלות. הסוכנות לביטחון לאומי (NSA, האחראית להאזנות) - למשל - לא מיהרה להגיע למסקנה שהרוסים ביקשו לסייע לטראמפ ולהפריע לקלינטון. אחת הסיבות להסתייגותה הייתה שחלק מהמידע החשוב ביותר של ה-CIA הגיע ממדינה אחרת, ששמה לא נחשף.