יותר ויותר אנשים נמשכים כיום לחרבות היפניות, כשרבים מהם רוצים להחזיק חרב כזאת בעצמם. מה יש בחרבות אלו, שמושך את ליבותיהם של האנשים? על כך משיב העיתון היפני יומיאורי שימבון.

בדוג'ו, המקום שבו מתאמנים באומנויות לחימה, גברים ונשים לובשים בגדים יפנים מסורתיים, ומתאמנים בעזרת חרבות מדומות. האימון נעשה בשתיקה גמורה, כשרק קול הנפת החרב נשמעת. מדובר בחלק מאימון באטוג'וטסו – אומנות לחימה המתמקדת בשליטה בחרב יפנית. באותו מקום ניתן ללמוד לא רק אומנויות לחימה, אלא על התרבות היפנית בכללותה, כולל טקס התה וקליגרפיה.

האימונים עם חרבות יפניות, מתחיל בללמוד כיצד חותכים את האוויר עם חרב מזויפת. רק לאחר שהמתאמנים חוזרים על המהלך פעמים רבות, הם יכולים להניף חרב אמיתית. הם חותכים גלילי טטאמי, שטיח יפני מסורתי, בקוטר של 10 ס"מ. המטרה היא לחתוך את הגליל לחצי במכה אחת. האימונים במקום החלו לפני ארבע שנים, ומספר המשתתפים כיום עומד על 40 גברים ונשים מגילאים שונים.
אנשים יכולים להחזיק בחרבות יפניות בתור פריט אומנות, רק לאחר שהם מקבלים את האישורים הנדרשים. לפי ראש הדוג'ו, סויג'ו קאטיו, חרבות משקפות את מצב הרוח של האוחז בהן. לדבריו, האטרקטיביות של אומנויות הלחימה היא שהן משנות את האדם לטובה.

כדי לשמור על החרב, צריך להיזהר לא לדבר לידן; הרוק פוגע בלהב. כמו-כן, צריך להשתחוות לחרב פעם אחת לפני השימוש בה, ואסור לגעת בלהב בידיים חשופות. על החרבות היפניות ישנם דפוסים דמויי גלים שנקראים "אמון". דפוסים אלו מבטאים את הכבוד של החרב. נשים הופכות בשנים האחרונות למעריצות בתחום, בעיקר בשל הפופולריות של משחק וידאו, המציג חרבות יפניות מפורסמות בתור לוחמות. בעבר בעיקר גברים השתתפו בהרצאות בנושא, אך כיום המשתתפים מתחלקים שווה בשווה בין גברים ונשים.

תערוכות חרבות פופולריות ברחבי יפן. רשות מקומית אחת אפילו משתמשת בחרב יפנית כדי להחיות את הקהילה שלה. באשיקאגה, שבפאתי מחוז מדוד טוצ'יגי שבמרכז יפן, הוצגה באחד המוזאונים המקומיים חרב יפנית שנחשבת כנכס תרבותי לאומי. מדובר בחרב הוכנה בשנת 1590 לבקשת אחד מנהיגי השבטים המקומיים. קרוב ל-38,000 אנשים ביקרו בתערוכה, יותר ממספר המבקרים המוזאון בכל שנת 2015. הרשות המקומית משתפת פעולה עם חנויות מזון מקומיות, המוכרות מוצרים בעלי שמות של חרבות יפניות מוכרות.