הפסיכולוג סטפן גרינוולד עוסק מזה שנים בחקר הגרמנים, ולאחרונה נטל חלק במחקר ייחודי שביקש לעמוד על רגשותיהם ערב הבחירות לבונדסטאג שיתקיימו ב-24 בספטמבר. הוא שיתף את השבועון דר-שפיגל בממצאים, ובהחלט יש בהם גם משום סימני הרגעה וגם משום איתותי אזהרה.

מכון ריינהולד, בו עובד גרינוולד, ביצע בדיקות עומק של החברה הגרמנית באמצעות 50 מצביעים ש"הושכבו על הספה". 26 מתוכם עברו ראיונות פסיכולוגיים מקיפים, והאחרים השתתפו בשלושה מפגשים קבוצתיים. שבעה פסיכולוגים השתתפו במחקר, ושניים מהם התמקדו במזרח המדינה. "זה לא מייצג, אבל זה מאפשר לזהות מגמות", אומר גרינוולד.

"ברמה הבסיסית, הבוחרים מאוכזבים לחלוטין ממסע הבחירות. הם חשים שהנושאים החשובים להם כלל אינם נדונים, ושנושאים אחרים מטואטאים אל מתחת לשטיח. כולם רצו לדבר על משבר הפליטים, משבר הפליטים, משבר הפליטים. למרות שהנושא הושאר בצורה אלגנטית מחוץ לקמפיין, זוהי נקודה כואבת שלא טופלה בידי הפוליטיקאים", מצא גרינוולד.

לדברי גרינוולד, המשבר שפרץ לפני שנתיים הכניס את הגרמנים להתלבטות שטרם מצאו לה תשובה: הם רוצים להיות חלק מהתרבות מכניסת האורחים, אבל הם חוששים שיוצפו בזרים ושלבסוף שוב לא יכירו את ארצם. לכן, הם רוצים שהפוליטיקאים ימצאו פשרה – אך זה לא קרה והבוחרים מרגישים שנטשו אותם.

התוצאה היא, שהבוחרים מרגישים חסרי כיוון ומלאי אי-ודאות. הם מתארים את גרמניה כמדינה חולה שאינה מנוהלת כהלכה, או בתור אי-של שפע בתוך ים של סכנות. "הכל שביר מאוד ומוביל להתפרצויות רגשיות. מעולם לא ראיתי כל כך הרבה כעס ושנאה בקרב נבדקים", קובע גרינוולד. עם זאת, הוא עדיין אינו רואה גלישה להקצנה בשל כך, משום שאינם רוצים להגיע למצב בו שליטי גרמניה יהיו דומים לדונלד טראמפ, ולדימיר פוטין או רג'פ טאיפ ארדואן. הכעס מוצא את ביטויו בעולם הצללים הדיגיטלי, אך בעולם הפיזי – הגרמנים בולמים את עצמם.

ואם הזכרנו את טראמפ – גרינוולד סבור שהוא משחק לטובתה של הקנצלר אנגלה מרקל: בגללו – כמו גם בגלל פוטין וארדואן – מרקל נתפסת כמי שיכולה לאלף את החיה וכאדם היחיד שניתן לסמוך עליו. לעומתה, מרטין שולץ – מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית – נתפס תחילה כדמות אב שיוכל למלא את חלל המגע האנושי בפוליטיקה הגרמנית, אבל הדימוי הזה התנפץ לרסיסים. "שולץ האדם לא יכול היה להגשים את הציפיות הללו. הוא נראה יותר כמו דוד ידידותי. למפלגה הסוציאל-דמוקרטית צפוי אסון בבחירות", סבור גרינוולד.

על מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) הימנית-קיצונית אומר גרינוולד כי היא מתעלת חלק ניכר מהכעס אבל אין לה דמות מנהיגותית; לכן, הייתה זו טעות לסלק את פראוקה פטרי מההנהגה. גם הירוקים יתקשו מאוד לרשום הישגים בבחירות, כי הבוחר הגרמני סבור שיש לו בעיות גדולות יותר מאשר איכות הסביבה, ומשום שהירוקים מציגים גישה מתנשאת המתעלמת מטבע האדם.

הנבדקים נשאלו גם איזו קואליציה היו רוצים לראות לאחר הבחירות, אם הנוצרים-הדמוקרטים של מרקל לא ישיגו רוב מוחלט בבונדסטאג. התשובה הפופולריות ביותר הייתה: עם המפלגה הדמוקרטית החופשית, התומכת במגזר העסקי, בראשותו של כריסטיאן לינדנר. "בראיונות עלתה אהבה אמיתיץ כלפיו. הוא נתפס ככוכב טלוויזיה מודרני, אפילו כסוג של 007, שיכול להניע שינוי".

לגבי מצבם האישי, אמרו הנבדקים שהוא טוב, אבל – בלשונו של גרינוולד – "הם נאבקים למצוא את מקומם: מקומות עבודה, מעונות יום, מקומות חניה". גם הדיור הוא נושא משמעותי [לתשומת ליבו של מי שמקנא במחיר המילקי בברלין]. כל אלו הם סימנים לצורך המשמעותי במבנה ובכיוון". מרקל מספקת חלקית את הסדר המבוקש, אבל הנאמנות כלפיה היא עדיין בלב ובלב.