אליס וודמן מהעיתון דיילי טלגרף הופתעה למצוא את עצמה מסכימה עם דונלד טראמפ, שהודיע שלא יגיע לטכס פתיחת הבניין החדש של שגרירות ארה"ב בלונדון שהתקיים השבוע (16.1.18).

אמנם טענתו של טראמפ נגד השגרירות הופרכה עד מהרה. הנשיא טען, כי הבניין הקודם – בכיכר גרוסבנור – נמכר בנזיד עדשים בימי ממשל ברק אובמה, אך התברר שהעסקה בוצעה בידי ממשל ג'ורג' בוש הבן. אבל וודמן מסכימה, שהשגרירות הקודמת הייתה ממוקמת במקום הכי טוב בלונדון (בלב רובע מייפאר היוקרתי) והייתה הבניין היפה ביותר מסוגו בבירת בריטניה.

כאשר תכנן את אותו בניין, החזיק בכיסו האדריכל האמריקני אירו סאריניאן תמונה של ארמון הדוג'ו בוונציה. בניין השגרירות אומנם בנוי מבטון ולא משיש איטלקי, אך יש בו לא מעט דמיון לארמון הוונציאני. לעומת זאת, הבניין הנוכחי ממוקם קרוב לגדה הדרומית של התמזה: הנוף אולי יפה, אך האזור עצמו הוא אחד הכושלים ביותר מבחינת הפיתוח העירוני בלונדון.

אזור גשר ווקסהול – בו ממוקמת השגרירות החדשה – אומנם שוכן במרחק של רבע שעה בלבד מהפרלמנט והביג בן, אך אין בו הרגשה שהוא ממש חלק מלונדון, טוענת וודמן. הוצאות הפיתוח הכבדות של האזור גרמו לכך שכמעט כל הדיירים בו הם מיליונרים מחו"ל, כאשר רק 15% מ-20,000 הדירות שנבנו בו בשנים האחרונות הן דיור בר-השגה. 800 עובדי השגרירות ו-1,000 המבקרים היומיים בה צפויים להזריק חיים לאווירה החד-תרבותית של האיזור, אבל המבנה עצמו רחוק מלהשתלב בו.

הסיבה למעבר הייתה ההכרה בכך שלא משנה כמה ישחקו עם מחסומים בחזית הבניין בכיכר גרוסבנור – הוא אינו יכול לענות על הדרישות הביטחוניות של המאה ה-21. וכך, הבניין החדש הוא מצודה עם אזור ביטחון של 30 מטר המקיף אותו. לאדריכל קייראן טימברלייק מגיעות מחמאות על האופן בו הוא שילב את דרישות הביטחון במבנה ובסביבתו, אך הוא הצליח פחות בניסיון ליצור רושם של שקיפות ופתיחות תוך שימוש בחזיתות העשויות לחלוטין מזכוכית. הסיבה: זוהי זכוכית חסינת פיצוצים בעובי של 15 ס"מ, ובמקרה הטוב ביותר ניתן לראות רק בצורה מטושטשת את פנים המבנה. מעטפת הפלסטיק שנוספה בדרום-מערב ובדרום-מזרח, במטרה למנוע מהבניין התחממות יתר בשל הזכוכית העבה, מערפלת עוד יותר.

ובכל זאת, וודמן אומרת שיש סיבה אחת למסיבה עם פתיחת השגרירות החדשה: המשקיעים הקטרים שקנו את הבניין הקודם ב"נזיד עדשים" של 500 מיליון ליש"ט, עומדים להפוך אותו לבית מלון בעיצובו של דייוויד צ'יפרפילד. אמצעי הביטחון שכיערו את הבניין במשך עשרות שנים יוסרו, ועיצוב הפנים – מהיפים ביותר בלונדון שלאחר מלחמת העולם השנייה – יהיה נגיש לציבור. טראמפ אולי סבור שהאמריקנים עשו עסקה איומה ונוראה; מבחינת תושבי לונדון היא בכלל לא רעה.