|
ליאונג. הישג השיא [צילום: ניק אוט, AP]
|
|
|
|
ההימור על סין נכשל
|
איתמר לוין
|
תוכניתו של שי ג'ינפינג להפוך לנשיא לכל החיים, מלמדת על כשלון האסטרטגיה המערבית כלפי סין - סבור אקונומיסט. ההצעה של השבועון: לאמץ מדיניות תקיפה בהרבה, כולל הצבת גבולות ברורים וחימוש מסיבי של הצבא האמריקני
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
תשומת הלב להתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב דחקה לשוליים את הנזק העצום שחולל הריגול הסיני הבוטה והמתמשך – טוען דייוויד ווייז במאמר בניו-יורק טיימס. למעשה, היו מקרים בהם הסינים הפגינו מיומנות גבוהה מזו של הרוסים במאבק המודיעין והסייבר נגד ארה"ב.
דוגמה מצוינת לכך מהווה מקרה בו מעורב קצין ה-CIA ג'רי צ'ונג-שי-לי. בשנת 2010 החלו להיעלם מקורות של סוכנות הביון בסין; תריסר הוצאו להורג ואחרים נכלאו. הסוכנות והבולשת החלו בחקירה וסימנו את לי, שהוצג בבייג'ינג, כחשוד המרכזי. בינואר השנה הוא נחת בניו-יורק ונעצר כחשוד בהחזקת מסמכים ממשלתיים שלא כחוק – אבל עדיין לא בטוח שהוא אשר הסגיר את הסוכנים לאורך השנים.
לי נחשד זמן רב כמי שסייע לסין להרוס את הרשת של סוכנות הביון, אך עדיין לא ברור מדוע נדרשו חמש שנים לעצור אותו. הוא לא נעצר גם כאשר בחדרו במלון בצפון וירג'יניה נתגלו בשנת 2012 שני ספרונים ובהם שמותיהם האמיתיים ומספרי הטלפון של מקורות של ה-CIA בסין איתם נפגש. ווייז מסביר, כי אנשי ביון נגדי לעיתים מעדיפים לתפוס את החשוד על חם בעת העברת מידע למדינה זרה, ולעיתים רוצים להמתין בתקווה שחשוד אחד יוביל לאחרים.
ממשלת סין מתייחסת לתעשיית הריגול שלה בצורה שונה מאשר ארה"ב או רוסיה, מסביר ווייז. היא הרבה יותר סבלנית; הסינים מוכנים להקדיש שנים לטיפוחו של מקור ושתילתו בארגוני הביון האמריקניים. אבל זה בדיוק מה שהצליחו לעשות ב-CIA, ב-FBI,
בפנטגון ובמשרד החוץ. חלק מן הפרשנים מייחסים את ההצלחה הסינית לכך שארה"ב אינה מבינה את גישתה. פול מור, שהיה אנליסט לענייני סין בבולשת, הסביר זאת כך:
"אם המטרה היא חוף, הרוסים ישלחו צוללת; איש צפרדע יתגנב לחוף בלילה, יאסוף כמה דליי חול ויקח אותם למוסקבה. ארה"ב תשלח לווין ותייצר הררים של מידע. הסינים ישלחו אלף תיירים, שכל אחד מהם יקח גרגר חול אחד. כאשר הם יחזרו, הם יתבקשו לנער את המגבות שלהם. בסוף הם יידעו על החול יותר מכל אחד אחר".
במילים אחרות: לסינים יש סבלנות אין-סופית. דוגמה מהחיים היא נסיונה של סין לשתול את גלן שרייבר כחפרפרת בסוכנות הביון. הוא גדל במישיגן, למד מנדרינית בקולג', וכאשר היה סטודנט בשנגחאי ב-2004 נענה למודעה שהזמינה מאמר על יחסי ארה"ב-סין. אישה בשם אמנדה שילמה לו סכום קטן והציגה אותו בפני "מר וו" ו"מר טנג"; כל השלושה היו סוכנים של המשרד לביטחון המדינה. הם ביקשו ממנו להתמודד על משרה במשרד החוץ. שרייבר נכשל פעמיים, אך קיבל 30,000 דולר על הניסיון. הוא קיבל עוד 40,000 דולר תמורת התמודדות על משרה ב-CIA. באותה עת, האמריקנים כבר עלו על עקבותיו ובשנת 2010, כאשר חזר לארה"ב, נעצר ונדון לארבע שנות מאסר.
ההצלחה הסינית הגדולה ביותר בחדירה לשירותי הביון האמריקניים הייתה כאשר ה-FBI גייס את קתרינה ליאונג, סינית-אמריקנית ידועה בלוס אנג'לס, משום שהיה ידוע שיש לה קשרים נרחבים בממשלת סין. רק לאחר מכן התברר, כי היא ניהלה רומנים עם שני סוכני בולשת בכירים בקליפורניה, גנבה מהם מסמכים והייתה סוכנת כפולה במך 18 שנים מאז 1984. במסגרת הסדר טיעון נגזרו על ליאונג עבודות שירות וקנס.
ווייז מודאג מכך שלאורך השנים, סיכול הריגול הסיני לא היה מסלול קידום מועדף בבולשת, שם התמקדו ברוסיה – ובוודאי כעת, כאשר ההתערבות הרוסית בבחירות מציבה איום ממשי על הדמוקרטיה האמריקנית. ובכל זאת, הוא טוען, סין מהווה כיום יריב משמעותי בהרבה מאשר רוסיה, והיחס צריך להיות בהתאם.