363 ימים – זה מה שנותר עד ל-11 בלילו של 29 במארס 2019 (שעון לונדון) המועד בו בריטניה תחדל רשמית להיות חברה באיחוד האירופי. יידרשו עוד חודשים רבים עד שיתברר איזו מדינה תהיה בריטניה למחרת, שבת בבוקר. וזה כמובן תלוי בתנאי העזיבה, המצויים במו"מ מייגע בין לונדון לבין בריסל. אם תרזה מיי תקבל את מבוקשה, לא הרבה ישתנה בחיי היום-יום של הבריטים. העיתון טיימס משרטט בינתיים את מפת הדרכים לשנה הקרובה.
בחירות מקומיות בבריטניה: 3.5.18 לא קשור במישרין לברקזיט, ובכל זאת בעל השפעה למעמדה של הממשלה בווייטהול. אם השמרנים יספגו מפלה, מנהיגותה של מיי תיחלש וייתכן שיגברו הקריאות שתתפטר – שנשמעו ממילא לאחר הכישלון בבחירות הכלליות. התוצאות גם עשויות להביא לכך שחלק מחברי הפרלמנט השמרנים, שממילא רוצים להחליש את עמדותיה של מיי בתחום הבקרזיט, יקשו עוד יותר את חייה. יש לזכור, שהבחירות הכלליות בבריטניה הן איזוריות, כך שהבחירות המקומיות מהוות איתות משמעותי גם לחברי הפרלמנט.
הפינג-פונג על חוק העזיבה: מאי 2018 החקיקה בבריטניה מתחילה בפרלמנט, והנוסח שהוא מאשר מועברת לבית הלורדים. כאשר ישנם הבדלים בין החוקים של שני הבתים, מתחיל מה שמכונה "פינג-פונג" ביניהם, שמטרתו להבטיח שהמילה האחרונה תהיה של הפרלמנט הנבחר ולא של הלורדים שאינם נבחרים. לממשלה אין כיום רוב בבית הלורדים, שחבריו צפויים לשנות כמה סעיפי מפתח בחוק העזיבה.
הלייבור דורש במיוחד שהפרלמנט יקבל את הסמכות לא רק לאשר או לדחות את ההסכם עם בריסל, אלא גם לתקן אותו ואולי אף לדרוש שיאושר במשאל עם. לממשלה יש רוב בפרלמנט שיוכל לגבור על תיקונים כאלו, אך דווקא כמה מן השמרנים יכולים למנוע אותו ממנה. קשה לדעת מה יקרה, אך הטיימס בטוח בדבר אחד: הדיונים יהיו דרמטיים במיוחד.
חוקי הסחר והמכס: מאי-יוני 2018 חוק העזיבה הוא רק ההתחלה של מערכת חוקים סבוכים שיהיה על הפרלמנט לאשר לקראת הבקרזיט. החלטתו של יו"ר הלייבור, ג'רמי קורבין, לתמוך בהישארותה של בריטניה במעטפת המכס האירופית, רק מסבכת את המצב עוד יותר. בשורות המפלגה השמרנית יש מתנגדים לברקזיט הדורשים מן הממשלה לשאת ולתת על הישארות שכזו, ואם יצליחו – ייהרס חלק משמעותי מאסטרטגיית המו"מ של מיי. גם בלי מכשול זה, שני החוקים כשלעצמם שנויים במחלוקת קשה, ובבית הלורדים צפויה להם התנגדות עזה עוד יותר. הממשלה כה חוששת מתוצאות ההצבעה, עד שהיא דחתה אותה לחודש מאי.
חוק ההגירה: תחילת הקיץ החוק אמור היה להתפרסם בסוף 2017, אך נדחה שוב ושוב, וכעת הוא צפוי להתפרסם לכל המוקדם בתחילת הקיץ. החוק יצטרך לענות לשורה של שאלות השנויות במחלוקת חריפה: האם אזרחי
האיחוד האירופי יקבלו יחס מועדף בשוק העבודה הבריטי? האם הם יצטרכו ויזה כדי להיכנס לבריטניה? כמה זמן יוכלו להישאר בבריטניה? ומה לגבי בני משפחותיהם של אירופים העובדים בבריטניה? הרבה מהתשובות יהיו קשורות לתוצאות המו"מ העקרוני על אופי היחסים בין בריטניה לבין האיחוד.
הפסגה האירופית: 28.6.18 אחד המוקדים בפסגה זו יהיה שאלת היחסים בין צפון אירלנד, שהיא חלק מבריטניה, לבין אירלנד, שתישאר חברה באיחוד. מיי תומכת ברעיון ולפיו צפון אירלנד תיישם את כללי האיחוד בעוד אנגליה ו-וולס יפרשו ממנו, רעיון שמשמעותו יצירת מעין גבול בין יתר חלקי בריטניה לבין צפון אירלנד – מה שמעורר התנגדות עזה מצד תומכי האיחוד בין חלקי בריטניה. עד הפסגה תצטרך מיי למצוא פתרון, או שיהיה עליה להתמודד עם הדרישות האירופיות להציב מחסומים בין אירלנד לצפון אירלנד – מה שישנה בצורה דרמטית את המצב החוקתי בבריטניה.
ועידת המפלגה השמרנית: אוקטובר 2018 הוועידה תתקיים במקביל לשלב קריטי בשיחות הברקזיט בבריסל ותהווה מבחן משמעותי ליכולתה של מיי לשמור על אחדותם של שני אגפי המפלגה. היא גם תהיה "תצוגת אופנה" של מועמדים אפשריים לרשת את מיי, כאשר הדעה היא שאחרי הברקזיט עשוי להתעורר אתגר ממשי על מנהיגותה. כאמור, תבוסה בבחירות המקומיות עשויה להקדים את המועד ולהפוך את הוועידה לשדה קרב.
הפסגה האירופית: 18.10.18 מיי תבקש להגיע להצהרה בנוגע לעתיד הקשר בין בריטניה לאיחוד, בה יתחייבו שני הצדדים לשותפות סחר הדוקה ויתגברו על כמה מן המכשולים העיקריים שבדרך. הסכמה כזו תעניק לפרלמנט הבריטי שפע של זמן לאשר את החוק ליישום הפרישה, ולפרלמנט האירופי – לאשר את ההסכם עם בריטניה. אבל זה לא יהיה פשוט. פסגות אירופיות מאופינות במשברים וכמעט-פיצוצים, ואין לצפות שהפסגה הזאת תהיה שונה. בריסל תנסה לנצל את השעון המתקתק כדי להוציא מבריטניה יותר ויתורים, בעוד חברי המפלגה השמרנית יעקבו בדריכות אחרי כל סימן של התרככות מצידה של מיי.
הפסגה האירופית: 13.12.18 לוח הזמנים של לונדון ובריסל קובע, שההצהרה הפוליטית על עתיד היחסים צריכה להיות חתומה עד מועד זה. אבל אל תהמרו שזה יקרא, מציע טיימס. פוליטיקאים – במיוחד באירופה – אינם אוהבים להסכים על דבר עד שהם ממש ממש מוכרחים, ובמקרה הנוכחי עשויים שני הצדדים לראות יתרון מבחינתם בהתקרבות לשפת התהום. לכן, הפסגה בדצמבר עשויה להיות נקודת ההכרעה בה ייפתרו – או לא ייפתרו – הנושאים המרכזיים שיישארו שנויים במחלוקת בין בריטניה לאיחוד. זהו באמת הרגע האחרון להגיע להסכם שיועבר לאישור הפרלמנטים בלונדון ובשטרסבורג.
הצבעה בפרלמנט על הסכם הפרישה: סתיו-חורף 2018 ייתכן שהשגת הסכם עם בריסל לא תהיה המשימה הקשה ביותר בפניה ניצבת מיי בשנה הקרובה, אלא אישורו של ההסכם בידי הפרלמנט. מדובר במספר החלטות משמעותיות. הראשונה תהיה האם לאשר את ההסכם. בהנחה שהוא יעבור, יידרשו שני הבתים לבחון אותו סעיף-סעיף; מאחר שמדובר בחוק, הם יוכלו להכניס בו שינויים.
אם מפלגות האופוזיציה יישרו קו נגד הממשלה, די יהיה בקומץ של שמרנים שיצטרפו אליהם כדי להביס אותה. אם ההסכם לא יאושר, בריטניה עדיין תפרוש מהאיחוד – אבל בלי הסכמה כלשהי על תנאי הפרישה ועל מה שיקרה ב-30 במארס. קשה גם להעריך מה תהיה המשמעות של תיקונים ושינויים, ככל שאלו יוכנסו מבלי לדחות את ההסכם כולו.
הצבעה בפרלמנט האירופי על הסכם הפרישה: סתיו-חורף 2018 יש צורך ברוב רגיל מבין 750 חברי הפרלמנט האירופי כדי לאשר את ההסכם, כך שרבים מבין חבריו יוכלו להצביע נגדו מבלי לחסום אותו. בשורה התחתונה, אם ההסכם יהיה מקובל על 27 מדינות האיחוד – קשה לצפות שיימצא רוב נגדו בפרלמנט האירופי.
הפרישה: 29.3.19 בריטניה תחדול להיות חברה באיחוד האירופי בחצות שבין 29 ל-30 במארס (שעון בריסל) – 11 בלילה שעון לונדון, 1 לפנות בוקר שעון ישראל. אם הצדדים יגיעו להסכם שיאושר בשני הפרלמנטים, התוצאות המעשיות של הפרישה יורגשו רק החל ב-1.1.21, שכן ההסכם המתוכנן מדבר על תקופת מעבר.
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
