מקס היל מונה בשבוע שעבר לראש התביעה הפלילית בבריטניה, ולפיליפ ג'ונסטון יש בדיילי טלגרף כמה הצעות עבורו, כאשר ייכנס לתפקידו בחודש נובמבר. הבעיה מספר אחת שלו, סבור ג'ונסטון, תהיה התמודדות עם חוסר אמון ציבורי - ומדבריו של ג'ונסטון עולה, כי היל רק עלול להגביר את הבעיה.

היל חייב להתחיל את תפקידו בהכרה בליקויים הרבים הקיימים במערכת הפלילית הבריטית. לאורך השנים, קודמיו הם שספגו את החיצים על כל כשלונותיה של התביעה בתחום הפלילי – לעיתים בצדק ולעיתים שלא בצדק.

אליסון סאונדרס, שקדמה להיל ונאלצה להקדים את פרישתה בשל שורה של תיקים שקרסו בעקבות הסתרת ראיות, ספגה בסוף השבוע ביקורת אישית מוועדת המשפטים של הפרלמנט על כשלונה בטיפול בבעיה. חברי הוועדה קבעו, כי היא לא הבינה את חומרת הקשיים הנוצרים כתוצאה מכך שהתביעה מעבירה באיחור – ולעיתים לא מעבירה כלל – ראיות להגנה. בפרקליטות יש בעיה מבנית בתחום זה, שאולי הוחמרה בשל קיצוצים בתקציב ובכוח האדם, אך עדיין צריך לטפל בה.

ג'ונסטון מעיר, כי צריכים להיות הוגנים ולהכיר בכך שלעיתים נאלצת הפרקליטות הבריטית ליישם לא רק את דרישות החוק, אלא גם את דרישותיהם של פוליטיקאים המבקשים לשאת חן בעיני קבוצות או יחידים. למשל: עד כמה הסתרת ראיות בתיקי אונס נבעה מן הלחץ הפוליטי על המשטרה והפרקליטות להשיג הרשעות? רק השבוע נקראו השוטרים להיות יותר "שונאי פשיעה" ובכך להביא ליותר מעצרים ויותר כתבי אישום.

היל צפוי לעמוד בפני לחץ במיוחד בנושא המוכר לו היטב: מאבק בטרור; תפקידו האחרון היה המבקר על יישום חוקי המאבק בטרור. רק השבוע התברר, כי ממשלת בריטניה לא יכלה – או לא רצתה – להעמיד לדין שני טרוריסטים ידועים לשמצה שרצחו שני אזרחים בריטים ומוחזקים בגוונטנאמו בידי ארה"ב. כתוצאה מכך היא נתונה כעת ללחצים כבדים בנוגע לעתידם של השניים, הנע בין הוצאה להורג לבין שחרור.

היכן היל ניצב בכל אלו? הסיכויים אינם מזהירים, סבור ג'ונסטון. בתפקידו האחרון הוא אימץ דעות של קבוצות איסלמיסטיות והתנגד לזיהוי של טרור ג'יהאדיסטי עם האיסלאם; לדעתו, אסור להצמיד את הטרור לדת כלשהי. הוא מעדיף את המונח "טרור מושפע-דאעש" – אבל ההגדרה הזאת אינה חלה למשל על אל-קאעידה או על חיזבאללה. אפילו מוסלמים מודרניים, המתמודדים מול ההקצנה בקהילותיהם, לא יאהבו אבחנות כאלו – שלא לדבר על הציבור הנפגע ממעשי זוועה שמבוצעים בעיקר בידי קיצונים מוסלמים.

אם היל נכנס לתפקידו תוך שהוא מטיל ספק במה שמניע טרוריסטים – יהיו בעיות בהמשך הדרך, מזהיר ג'ונסטון. היו שכבר שאלו מדוע באמת נבחר היל, לנוכח המחלוקת שהוא עתיד לעורר. זוהי דאגה לגיטימית. למשל: מדוע הועמדו לדין כה מעטים מבין 400 אנשי דאעש שחזרו לבריטניה ומה קרה לכל השאר? היל סבור שאין הם צריכים לשאת בעונש על משובות נעורים – אך זוהי חשיבה תמימה.

אם התובעים מתקשים למצוא במה להאשים את הג'יהאדיסטים הללו, כדאי שהם יקראו את הדוח שפרסם לאחרונה מכון Policy Exchange,
המציע לעדכן את חוק הבגידה ולהחיל אותו גם על מעשים נגד בריטניה הנעשים מחוץ לגבולותיה. חבר הפרלמנט השמרני טום טוגנהרדט, מאבות ההצעה, מסביר: "בגידה, או פגיעה בארצך על-ידי סיוע לאויביה, תמיד נחשבה לפשע נורא. היא הורסת את הקשרים המאחדים את הקהילה". ומוסיף חבר הפרלמנט מהלייבור, חליד מחמוד: "העמדה לדין על בגידה תראה שאנחנו לוקחים ברצינות את המחויבויות שלנו זה לזה".

ההחלטות של הפרקליטות הפלילית הן השקופות ביותר, וכעת הן בידיו של היל – מסיים ג'ונסטון. האם הוא ישתמש בסמכויותיו בחוכמה, או שמה הוא יודרך בידי תחושות מוטעות של מה שלדעתו נכון וכל האחרים חושבים שהוא שגוי?