שתי הלוויות ממלכתיות וחתונה מלכותית אחת – זהו המניין הנוכחי של האירועים בהם הוחרם דונלד טראמפ. תחילה הייתה זו הלוויתה של ברברה בוש, לאחר מכן החתונה של הנסיך הארי ומייגן מרקל, וכעת – הלוויתו של ג'ון מקיין שתתקיים בשבוע הבא.

טראמפ איננו נשיאותי לא רק בהתנהגותו ובאופיו, אלא גם בכך שאינו מוכן ואף אינו רצוי בתפקידים טקסיים ותרבותיים – טוענת אשלי פרקר בוושינגטון פוסט. טראמפ התבקש לא להגיע לחלוקת פרסי מרכז קנדי, ספורטאים מצטיינים מסרבים לבקר כנהוג בבית הלבן וטראמפ הוא הנשיא הראשון המחרים את סעודת כתבי הבית הלבן.

יחסו הקר של טראמפ למותו של מקיין גרר ביקורת סוחפת. מיד אחרי מותו של הסנאטור הוותיק, הסתפק טראמפ בציוץ קצרצר של השתתפות בצער המשפחה והדגל על הבית הלבן הוחזר לראש התורן אחרי חצי יום. רק ביום שני (27.8.18) – יומיים אחרי מותו של מקיין – חתם טראמפ על צו שהוריד את הדגל לחצי התורן עד לאחר ההלוויה והודיע: "למרות חילוקי הדעות בינינו במדיניות ובפוליטיקה, אני מכבד את שירותו של מקיין למדינה".

העובדה שטראמפ נדחק מהלוויותיהם של ברברה בוש וג'ון מקיין (אותו יספידו ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה), מדגימה יותר מכל את האופן בו הוא מוצא את עצמו מחוץ לתפקידים שקודמיו מילאו בצורה שגרתית. "העובדה שלא הוזמן קורעת את מיתרי הנשיאות, אבל מובן לי מדוע: הוא הפך את הנשיאות לעניין אישי לחלוטין ומעולם לא קלט שהוא ראש המדינה", אומר ההיסטוריון טום נפתלי.

פקיד בכיר בבית הלבן דחה את הטענה לפיה טראמפ הופך לנשיא נון-גראטה (בלתי רצוי). לדבריו, אין זה נהוג שנשיא מכהן משתתף בהלוויות של נשות נשיאים לשעבר, בין היתר משום שנוכחותו ואבטחתו מפריעים להלוויות; אובמה לא השתתף בהלוויות של בטי פורד וננסי רייגן אלא שיגר את רעייתו מישל – כשם שמלאניה טראמפ הייתה בהלוויתה של בוש. עוד אמר הפקיד, כי טראמפ השתתף באירועים שבדומים להם לא השתתפו נשיאים רפובליקנים קודמים, כגון פתיחת מוזאון זכויות האדם במיסיסיפי.

עם זאת, מציינת פרקר, היו אירועים נשיאותיים אחרים בהם טראמפ זכה לכתף קרה. כאשר ביקר בבריטניה בחודש יוני, הייתה המלכה אליזבת היחידה ממשפחת המלוכה שנפגשה איתו. וכאמור, הוא לא הוזמן לחתונת הארי-מייגן למרות שנכחו בה פוליטיקאים רבים מרחבי העולם. לטכס במרכז קנדי לא הוזמן לאחר ששלושה מבין חמשת זוכי הפרס איימו להחרים את קבלת הפנים המסורתית בבית הלבן. טראמפ מצידו לא הזמין את שחקני פילדלפיה איגלס, אלופי הפוטבול, משום שהם הודיעו מראש שרק מקצתם ייענו להזמנה. אלא שגם נשיאים אחרים סבלו מ"עריקות" והיו ספורטאים וקבוצות שהגיעו בהרכב מלא לבית הלבן.

הבעיה אצל טראמפ שורשית יותר, מסבירה פרקר. הוא מרגיש בנוח במלונות ובמסעדות הנושאים את שמו, ועוד לפני בחירתו כמעט ולא יצא מתוך הבועה המוכרת לו; הוא לא אוהב לצאת לשטח עוין. הפעיל הרפובליקני אלכס קסטלנוס טוען, כי מדובר בתיעוב הדדי: "החברה המתורבתת לא רוצה את ההתנהגות הגסה שלו, והוא לא מעוניין בהעמדות הפנים שלהם". בכמה מנאומיו האחרונים ציין טראמפ את העובדה שה"אליטות" אינן מקבלות אותו וטען שעבורו זהו מקור לגאווה – ורבים מתומכיו מזדהים עם תפיסה זו.

טראמפ מתקשה גם למלא את תפקיד "המנחם הראשי" – עוד תפקיד מרכזי של הנשיא. כאשר ביקר אשתקד בפורטו-ריקו מוכת ההוריקן, הוא ספג ביקורת כאשר אמר שהביקור היה "נהדר" וכאשר במהלכו זרק חבילות של נייר מגבת אל הקהל. כאשר נפגש השנה עם קורבנות מתקפת הירי בבית הספר בפרקלאנד, נתפס טראמפ במצלמות כאשר בידיו כרטיס תזכורת ועליו המילים "אני שומע אותך".

אנדרו קארד, שהיה ראש הסגל בבית הלבן של בוש הבן, אומר שקשה לו להסתגל לאווירה הפוליטית הנוכחית, משום שחונך לכך שיש לכבד את הנשיא – יהיה מי שיהיה. לדעתו, שני הצדדים אשמים: "כאשר הנשיא אינו נראה מסביר פנים, הוא יוצר את הבעיה. כאשר אחרים מסרבים לקבל את הזמנתו, זה לא בסדר". אבל, הוא מוסיף, במידה רבה טראמפ יצר את האווירה שכעת פוגעת בו, כאשר נתן רשות להתנהגות פוגענית – ומגיב בצורה אומללה כאשר אחרים מתנהגים בדיוק באותה צורה.